מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מטמאי משכב ומושב TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק יג מהלכות מטמאי משכב ומושב

ד[עריכה]

שמא באותם הכלים. בדפוס מגדל עוז כתוב שמא נגעו באותם הכלים:

ה[עריכה]

היו חמריו וכו'. מרן ז"ל תמה דלמה השמיט מלהזכיר דרישא מיירי דוקא בשיכול לבא להם דרך עקלתון ותירץ שבכלל מ"ש והם מפחידים ליגע וכו' הוא עיי"ש ולענ"ד אכתי אם איתא היה לו לבאר ועוד דהתם מוקי לה רבי יצחק נפחא רישא במטהר חמריו ופועליו לכך ופריך אי הכי סיפא נמי ומתרץ דאין ע"ה מקפיד על מגע חבירו וכו' ורבינו לא הזכיר שטהרם לכך ואדרבה כתב

והן מפחדין ליגע דמשמע דהחששא היא משום נגיעתן גופה ולא משום נגיעת זולתן. לכך נראה דרבינו מפרש דלמסקנא דמלתא דכי קאמר להו לכו ואני אבא אחריכם מסמך סמכא דעתייהו תו לא בעינן לאוקמתא דר"י נפחא ולא לאוקמתא דבא להם דרך עקלתון, ולכך סתם רבינו וכתב היו חמריו ופועליו טוענין טהרות ועוברין לפניו להורות שדעתו עליהם ובודאי שהם מפחדים משא"כ כשאמר להם צאו ואני אבא אחריכם אז סמכא דעתייהו וכל עוד שאין רואין אותו סומכין על דעתם לומר שמא נתעכב ואין חוששין על הנגיעה ודו"ק:

ו[עריכה]

והמגרפה טמאה וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב והמגרפה וכל תרומה שבה פסולה, ומ"ש בספרי רבינו

ונתנה לה כתוב שם ונתנו לה, ומ"ש

שסמך עליו כתוב שם וסמך עליו:

ח[עריכה]

מי שאמר לו עד אחד וכו'. מבואר הדבר דרבינו פסק כאן כרבא דס"ל בהניזקין דף נ"ד דיש חילוק בין פעם ראשונה שמצאו לפעם שניה אלא דממ"ש בסוף פסולי המוקדשין נראה דפסק כאביי דכל שבידו נאמן. אך י"ל דדרכו של רבינו לקצר ולהביא כל דין במקומו וכיון דגלי לן במקום זה כרבא להדיא טפי אית לן למימר שקיצר במקומות אחרים מפני שסמך אמה שכתב כאן להדיא וגם הראב"ד ז"ל לא חלק עליו אלא הוסיף ביאור וחילוק בין כאן בין בפסולי המוקדשין וכן דעת הש"ך יו"ד סי' קכ"ז ס"ק ב' והביאו הרב כנסת הגדולה שם ופרטים אחרים ביארם רבינו כל אחד במקומו עיין פ"א דמאכלות אסורות ופ"ח דנזירות וספי"ב דמעשר ופ"ג דשגגות ופט"ז דסנהדרין ופי"א דעדות וכבר ידוע דהתוס' ז"ל בקדושין דף ס"ה הזכירו ג' חילוקי דינים בזה ורבינו לא ס"ל הכי ושם כתבו דהא דע"א נאמן באיסורין היינו דוקא להתיר את האסור אבל לאסור את המותר לא והרב ב"י ז"ל יו"ד סימן קכ"ז הזכיר זה בשם מצאתי כתוב וכו' עיין עליו:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון