מעשה רקח/יסודי התורה/ב
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצוה לאהבו וליראה ממנו. הקדים האהבה להיראה וכן בסוף פרק ד' אמנם יתכן גם כן היראה קודם האהבה והכל לפי בחינת הענין כי לפי כחן של בני אדם היראה קודמת וכן מוכיח הפסוק ועתה ישראל וכו' כי אם ליראה וכו' ולאהבה אותו וכו' וכאן איירי ביראת הרוממות שהיא האהבה עצמה וכפל הענין במילות שונות וכן תמצא כי אותיות יראה ואהבה הם מכוונות כזה יר אה אה בה וכ"כ ז"ל:
ב[עריכה]
כמו שאמר דוד צמאה נפשי [לאלקים] לאל חי. כי יותר מרגיש האדם העדר השתיה מהעדר האכילה:
ד[עריכה]
וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות. וסיפיה דקרא משרתיו אש לוהט וכי היכי דהתם על כרחך קרי להו אש ורוח לפי פעולתם והוא דרך משל הכי נמי וכו':
ט[עריכה]
כל הנמצאים וכו' עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ. מילת טבור הארץ נמצא בפסוק בשופטים ט' הנה עם יורדים מעם טבור הארץ ופי' הרד"ק ז"ל כמו שהטבור באדם הוא מיצוע הגוף כן יקרא מיצוע הארץ והמקום הגבוה שבה טבור ותרגם יונתן מתוקפא דארעא ע"כ וכן פירש רש"י ז"ל וביחזקאל ל"ח יושבי על טבור הארץ ופירשו ז"ל לשון גובה וחוזק והיא ארץ ישראל שגבוהה מכל הארצות ורבינו נראה שהוא מפרש דר"ל כל היקף הארץ שהוא המרכז כולו או כמו פני הארץ כמו שהטבור הוא על פני הכרס ועוד על פי חכמת המחקר יובן ג"כ שכדור הארץ הוא כעין דמות חלמון ביצה המסוככת בחלבונה שהוא שוה מכל הפינות ואם כן החלק הגרוע והשפל היא הנקודה האמצעית ממש ודו"ק היטב:
י[עריכה]
ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' (בצירי) אלא חי ה' (בפתח) וכו'. איכא למידק דמקרא מלא דבר בסוף דניאל וישבע בחי העולם בציר"י וקאי על השי"ת וכבר ראיתי שנתעורר ע"ז הרב בעל העקידה בפרשת מקץ בפסוק חי פרעה אמנם לא נתחוורו דבריו אחרי המחילה וכבר השיב עליו הרב בעל ערוגת הבושם ז"ל הביאו הרב תוספת יום טוב בסוף תמיד. והענין מבואר דהכי קאמר קרא וישבע בחי העולם דהיינו החיים של העולם שהוא השי"ת שהוא נפשו וחיותו של העולם. והרב לומברוזו ז"ל כתב שצריך לגרוס וישבע בחי העולם בפתח ושכן הוא מוכרח על פי הדקדוק ואין דבריו נראין כלל דכמה דברים מצינו מהדקדוק שיוצאים מן הכלל ע"פ דרכי הדקדוק וחס לנו להגיה שום דבר והסכמת התוס' יו"ט לגרוס גם בברוך שאמר וישתבח וכיוצא מלך חי העולמים בצירי וכן נראה דעת האבודרהם ז"ל ובספר הון עשיר נר"ו כתב שעל פי הסוד יש לומר מלך חי העולמים בפתח עיי"ש וכיון שכן נהרא נהרא ופשטיה ומנהגן של ישראל תורה היא:
יב[עריכה]
ועליהם אמר יהיו לך לבדך. לפי שסיים ואל תדרוש אותם ברבים הביא פסוק זה כי לא הותר אלא לחכם אחד ומבין מדעתו וכו' כדאיתא בריש פרק אין דורשין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |