מעשה רקח/חמץ ומצה/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
סדר עשיית וכו'. דף קי"ד וקט"ו. ומ"ש בספרי רבינו ומוזגין כוס וכו' בנוסח אחר כת"י מביאין כוס וכו'.
ואח"כ מברך על נטילת ידים. זו היא דעת רבינו לברך על נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה ועיין מ"ש בפ"ו דהלכות ברכות דין ב'.
ב[עריכה]
ומטבל אותו בחרוסת. ואין כן מנהגינו אלא מטבלים אותו בחומץ וכמ"ש ז"ל.
ואח"כ עוקרין וכו'. הנה בגמרא דף קט"ו אמרו אמר רב שימי בר אשי מצה לפני כל אחד ואחד מרור לפני כל אחד ואחד וחרוסת לפני כל אחד ואחד ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר הגדה רב הונא אמר כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה והלכתא כרב הונא ע"כ. ונראה ודאי דכוונת רב הונא לאיפלגי את"ק דקתני מצה ומרור וחרוסת לפני כל אחד ואחד וקאמר איהו דלא אלא כולהו לפני קורא ההגדה דוקא והלכתא כוותיה ואם כן רבינו שכתב עוקרין וכו' משמע דמלפני האחרים לא וא"כ למה לא הזכיר דמצה ומרור נמי לפני קורא ההגדה דוקא ואדרבא מדבריו אלה משמע דמשימים השלחן לפני כל אחד ואחד והוי דלא כהלכתא והנה האמת הוא דרבינו לא הזכיר תחילה דבר זה דמצה ומרור וחרוסת צריך לשום לפני כל אחד ואחד כדברי רב שימי בר אשי וממ"ש ז"ל בריש פרקין ומביאין שלחן ערוך וכו' נראה דשלחן אחד לבד קאמר ומשמע דלכל המסובין בשלחן אחד די וזה כדברי רב הונא ודאי ואם כן אהיכא קאי מ"ש כאן ועוקרין השלחן מלפני קורא ההגדה לבדו כיון דממ"ש לעיל משמע שאין עורכין כי אם שלחן אחד לכך נראה דכוונת רבינו לאשמועינן דאף דאיכא כמה מסובין אחד לבדו קורא ההגדה והאחרים שומעים וכן מדוקדק מלשונו בפרקין שסידר ענין אמירת ההגדה וכו' בלשון יחיד כדלקמיה ולא חש לשנטעה בדבריו כיון שלא הזכיר תחילה זולת שלחן אחד משום דדעתו לפסוק כרב הונא וכמסקנת הש"ס כאמור וראיתי להרב לח"מ ז"ל שכתב דרבינו פסק דלא כרב הונא ולא היה בגירסתו והלכתא כרב הונא וכו' ע"כ. ואחרי המחילה תורה שבעל פה היא זו מלבד דאם איתא אף כת"ק לא פסק שהרי שלחן אחד לחוד הזכיר כאמור ולת"ק צריך לפני כל אחד ואחד תדע עוד שכתב שהיו מביאים גם גופו של פסח וחגיגת י"ד על אותו שלחן שהזכיר ועל כרחך חד הוא. שוב ראיתי מי שפירש דרבינו כתב כפי זמנו שהיו אוכלים ע"ג שלחן אחד כולם ועם כל זה הוא מגומגם.
והלילה הזה כולו צלי. שם דף ע' והלילה הזה כולו צלי אמר רב חסדא זו דברי בן תימא והכוונה משום דס"ל לבן תימא דקרא דכתיב זבח חג הפסח הכי מדריש זבח חג זה חגיגה הפסח כמשמעו ומשמע התם דמשו"ה בעי גם החגיגה צלי משום דאיתקש לפסח וה"ה דאינה נאכלת אלא ליום ולילה כפסח וקשה דבפ"ו דקרבן פסח פסק רבינו דנאכלת לב' ימים ולילה אחד וזה דלא כבן תימא והרב לח"מ ז"ל הניחו בצ"ע והרח"א נר"ו תירץ עמ"ש התוס' דף קי"ד ד"ה ב' מיני בשר דקי"ל כבן תימא דאין חגיגה נאכלת אלא צלי דמתניתין אתיא כוותיה וכו' ע"כ. והיינו מתניתין דהתם דף קט"ז והכוונה דדעתם לפסוק כתרי סתמי עיי"ש אכן למה שהקשה שם לדברי הרב לח"מ ז"ל דאם איתא דפסק כחכמים אמאי לא כתב דנאכלת מבושלת וכו' קשה דזו היא כוונת הרב לח"מ דבצלי פסק כאן כבן תימא ובנאכלת לב' ימים פסק כחכמים ואף לדעת הרח"א נר"ו מהא לא איריא מידי דלחכמים אין קפידה בדבר לאוכלה כמו שרוצה בין צלויה בין מבושלת ולהכי לא הוצרך רבינו לבאר זה אכן לדעתו נר"ו דפסק כבן תימא בהא הרי יש קפידה גדולה דבעי דוקא צלי דומיא דפסח והו"ל לבארו להדיא בפ"ח דקרבן פסח עיי"ש אם לא שנאמר דסמך למ"ש כאן.
ומאי דקשיא לי דקי"ל דחגיגה זו לא היתה באה כשחל ערב פסח בשבת או כשהפסח בא בטומאה או כשהיו הפסחים מרובין כדאיתא התם במתניתין ופסקו רבינו פ"י דקרבן פסח וא"כ לא היה שם חגיגת י"ד כלל והיכי הוה מצי למימר והלילה הזה כולו צלי ורבינו לא חילק כלל תו קשיא לי דבריש פרקין כתב דבזמן הזה מביאים על השלחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ולא התנה שיהיו שוים בצלי עוד ראיתי לרבינו סוף פ"י דקרבן פסח שכתב וז"ל בשר חגיגה שעלה עם הפסח על השלחן וכל התבשילים העולים עמו על השלחן מתבערים עמו ואינם נאכלים אלא עד חצות כפסח עצמו גזירה מפני התערובת עכ"ל הרי דאוכלים גם כן תבשילים אחרים דאין בהם קפידה שיהיו צלוים וגם סתם תבשיל אינו ר"ל צלי וכן נראה ממ"ש בפרקין דין ט' ואיך יאמרו והלילה הזה כולו צלי דאין כאן כולו עכ"פ ובאמת לא ידעתי מי הכריחו לרב חסדא לומר זו דברי בן תימא כיון דלא פסיקא מלתא ע"פ האמור דאי מלשון כולו צלי הוה מצינן לפרש דהכוונה כלפי הקרבן פסח שהוא עיקר האכילה בלילה זו שכולו באמת יש לו להיות צלי דוקא. א"נ כולו צלי ר"ל שכל ישראל אוכלים צלי א"נ עמ"ש רבינו לקמן שהיו אוכלין מבשר הפסח בתחילת הסעודה ובסוף על השבע וא"כ בדין נתקן נוסח כולו צלי דבין בתחילת הסעודה בין בסוף אוכלין צלי והוה אתי שפיר מתניתין גם כרבנן ולא הוו פליגי הני תרי סתמי אהדדיה ודו"ק.
מרורין. נוסח אחר כת"י כולו מרור. וגירסת מרורים היינו לישנא דקרא על מצות ומרורים יאכלוהו.
ה[עריכה]
והגיענו ללילה. נוסח אחר כת"י והגיענו הלילה. ומ"ש בספרי רבינו
ונאכל שם וכו'. בנוסח אחר כת"י לאכול מן הפסחים ומן הזבחים לכשיגיע דמם וכו'. ומה שהקדימו בנוסחא זו פסחים לזבחים אינו נראה ממ"ש בגמרא ובתוספתא פ"ו ופסקו רבינו לקמן דין ז' וכ"כ בהל' קרבן פסח דין ג' עיין עליו.
ומברך בורא פרי הגפן. וה"ה ברכת על הגפן ע"פ מ"ש בשם הרב אברהם בנו של רבינו בפ"ז דין י'.
ו[עריכה]
ומניח פרוס וכו'. נוסח אחר כת"י הגיהו ונותן חציו תחת המפה וחציו לתוך שלם וכו'.
ואח"כ כורך וכו'. קצת קשהדשם דף קט"ו משמע דבין לרבנן בין להלל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כורך הפסח עם המצה והמרור דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ורבינו בזמן שבית המקדש קיים איירי השתא מדכתב סמוך לזה ואח"כ מברך על אכילת הזבח וכו' ושם באמת היה לו לכתוב זה תו קשיא לי דכפי הש"ס הוה ליה להקדים אכילת הפסח להחגיגה כדי להסמיך מצות ומרורים לפסח אי נמי אחר החגיגה מצות ומרורים ופסח ואפשר שרבינו אינו מפרש כרש"י ורשב"ם ז"ל שם שפירשו עם פסח אלא מצה ומרור לחוד ועל מצות ומרורים יאכלוהו ר"ל בזמן דאיכא פסח וגם בהלל הוא מפרש כן דהיה כורכן היינו מצה ומרור בזמן שהיה שם פסח א"נ סמוך לו כמו ועליו מטה מנשה וכן משמעות הברייתא דקתני יכול לא יצא ידי חובתו אלא א"כ כורכם בבת אחת וכו' ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו משמע דאתרתי לחוד קאי. ועיין להרב לח"מ ז"ל והרב חיים אבואלעפיא נר"ו. ויש נוסח אחר כת"י בדברי רבינו ואחר כך לוקח מצה ומרור כאחד כורך ומטבל וכו'.
ז[עריכה]
על אכילת הזבח וכו' אבל בתוספתא סוף פ"י קתני דמברך לאכול בלמ"ד ועיין לרבינו פי"א דהלכות ברכות.
ומברך על אכילת הפסח. ומדברי רבינו משמע שבתחילת האכילה דהיינו אחר החגיגה היה אוכל מבשר הפסח שהרי היה מברך עליו ובסוף האכילה דהיינו אחר גמר כל הסעודה היה חוזר ואוכל כזית דהיינו על השובע וזה מבואר ממ"ש אח"ז ואח"כ נמשך בסעודה ואוכל כל מה שהוא רוצה וכו' ובאחרונה אוכל מבשר הפסח אפילו כזית ע"כ. ובפ"ח דהל' קרבן פסח דין ג' כתב מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בי"ד אוכל מהם תחילה ואח"כ אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו וכו' ע"כ. ומבואר דאינו מנגד למ"ש כאן דהתם לא נחית אלא לסדר הקדימה ועיקר המצוה וכאן ביאר שאם רוצה לאכול מאכלים אחרים שבודאי אין עכוב בדבר אז צריך הוא לאכול שני פעמים מהקרבן פסח ופשוט הוא. והפר"ח כתב דמדברי הכלבו משמע שבתחילה אוכל מעט מהפסח ואח"כ החגיגה ואח"כ פסח על השבע ולא הזכיר ז"ל דגם רבינו בעי שיאכל ב' פעמים מהקרבן פסח לפעמים אלא דנראה שהרב ז"ל לא נחית שם אלא לאשמועינן דבענין הקדימה פליג הכלבו עם רבינו והסמ"ג ז"ל.
ולא ברכת הפסח וכו'. עיין למרן ז"ל פ"ב דפסולי המוקדשים שהרגיש בפיסקי רבינו דנראין נגדיים והרב לח"מ לא ראהו עיין עליו ועיין להרח"א נר"ו.
ח[עריכה]
שאין שם קרבן. נוסח אחר כת"י שאין שם קרבן פסח ונוסחתינו עיקר.
ט[עריכה]
ואינו טועם אחריו וכו'. נוסח אחר כת"י ואינו אוכל אחריו מאכל אחר וכו' וגירסא נכונה היא.
י[עריכה]
וגומר עליו את ההלל. בס' כת"י קדמון מצאתי שכתב הרב אברהם בנו של רבינו וז"ל ואבא מארי ז"ל היה נוהג שאחר גמר ההלל היה סומך לו הלל הגדול על כוס רביעי ואח"ז מברך ברכת השיר ואח"כ בורא פרי הגפן ושותה כוס רביעי והיה מכוין לכלול קריאת הלל הגדול על כוס של יין וגם שלא להוסיף על ארבעה כוסות ע"כ. ולפ"ז צ"ל דמ"ש רבינו אח"ז ויש לו למזוג וכו' הכוונה דמעיקר הדין אין איסור להוסיף אמנם הנכון שלא להוסיף.
ומברך בורא פרי הגפן. דע דבשתי נוסחאות אחרות כת"י משנת הקס"ב והקי"א אין שם ומברך בורא פרי הגפן אמנם מעדותו של הרב אברהם בנו של רבינו ז"ל אנו למדין דבכל אחד מהד' כוסות יש לו לברך ברכת בורא פרי הגפן בראשונה [ועל הגפן באחרונה] וכמ"ש לעיל ובפ"ז דין י' וכן יש לכוין דברי רבינו שם לענין ברכת בורא פרי הגפן מיהא.
ויש לו לגמור וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל בהשגות א"א אין הדעת מקבלת כן לפי שאין כאן שם לד' כוסות אם אינם במקום אחד ודברי רבינו מבוארים ס"פ כיצד צולין וכו' [דף פ"ו] ותירצו כאן בשעת אכילה כאן שלא בשעת אכילה וזה מבואר ועד כאן לא אמרו דבשעת אכילה אסור אלא משום פסח וזה ברור ע"כ. ביאור דבריו נראה לענ"ד להציל רבינו מהשגת הראב"ד וזה דברור הוא דכל תכלית הש"ס הוא משום האכילה גופה ולא משום הד' כוסות דהרי עיקר מימרא דרב דקתני גגין ועליות לא נתקדשו אינו אלא לענין אכילת הקרבן פסח ועלה קאי כל השקלא וטריא וכדמתרץ כאן בשעת אכילה היינו הקרבן פסח דביה איירי א"כ הד' כוסות אין להם שייכות בזה. ואלא משום פסח שכתב הרה"מ לא נחית לאפוקי בזמן הזה אלא לאפוקי הד' כוסות ונקט פסח דביה איירי תלמודא כאמור נראה לענ"ד פשוט ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל.
יא[עריכה]
מקום שנהגו וכו'. קשיא לי טובא למה השמיט רבינו מימרת רב יהודה אמר רב דף נ"ג דקאמר אסור לאדם שיאמר בשר זה לפסח מפני שנראה כמקדיש בהמתו וכו' אמר רב פפא דוקא בשר אבל חיטי לא דמנטרן לפיסחא קאמר ופריך עלה מתודוס איש רומי וכו' ומסיק מקולס לא שנא אמר לא שנא לא אמר שאינו מקולס פירש אין לא פירש לא ופי' רש"י אמר הרי בשר זה לפסח אסור משום דנראה כקורא שם ע"כ. הרי דנאסר לנו לומר בשר זה לפסח כלל ופסקו הרי"ף והרא"ש והטור והרב ב"י סימן תס"ט ודייקו ז"ל עוד מדברי רש"י דאפי' בבשר שאינו ראוי לקרבן פסח אסור עיין עליהם גם הסמ"ג ז"ל השמיטו ותמהתי מהפוסקים ז"ל שלא נתעוררו בזה כלל עיין להרב ב"ח והפר"ח ז"ל סי' תס"ט וצל"ע. שוב ראיתי להרב מעיל שמואל שנרגש מזה ורצה לידחק בעד רבינו ולא הועיל עיין עליו.
יב[עריכה]
ועל אכילת מרור. עיין מ"ש הרב המגיד ז"ל והטעם לדבריו לפי מ"ש פי"א דברכות וכו' ע"כ. נכתב בצידו ושם כתב רבינו בהיפך וז"ל היתה חובה ונתכוון להוציא עצמו ולהוציא אחרים מברך לעשות ע"כ. ומשום דיש לחלק דהכא לא מקרי מוציא אחרים לגמרי משום דעל כל פנים צריכים האחרים לאכול לכך הצריכו עיון ועיין להרב לח"מ והרח"א נר"ו. ועכ"ז הדברים מגומגמים ועיין למרן ז"ל שם. ודין
מי שאין לו ירק וכו' דף קט"ו.
יד[עריכה]
מי שישן וכו'. כוונתו מבוארת דבאוכל לבדו קאמר דאם אוכל עם אחרים הרי כתב לקמיה בני חבורה שישנו מקצתן חוזרין ואוכלים אלא ודאי דהכא איירי באוכל לבדו ויליף לה מעובדא דרבה דהוה ניים וכו' עיי"ש ואביי דהוה יתיב קמיה משום שחשש עליו שלא היה יכול לחזור ולאכול עוד כיון שהיה לבדו לכך אמר לו מינם קניים מר והוא השיב לו דלא וכו'.
נרדמו כולם וכו'. מדלא חילק רבינו משמע דאחר אכילת כזית מצה ראשונה מקרי תוך הסעודה ואם נרדמו כולם אסור להם לאכול עוד והכי מוכח מדברי הרב המגיד ז"ל אמנם דעת קצת מפרשים דבאמצע אכילת אפיקומן נאמר דין זה ועיין עוד להפר"ח סי' תע"ח ותדע דרבינו כתב בספ"ח דקרבן פסח שאין בני החבורה חוזרין ואוכלים אחר שנרדמו בשינה אפילו בתחילת הלילה ע"כ. וזה מורה דבתחילת האכילה קאמר וק"ל. השי"ת יזכנו לבנין בית המקדש אכי"ר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |