מנחת שי/בראשית/לה

מנחת שי ‏ בראשית לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בית אל. תרתי מילי ברובא דספרי כמ"ש ריש פ' לך לך:

ב

הסרו. בכל הספרים וגם בהעתק הללי חסר יו"ד ותימא על המדפיס שכתבו ביו"ד והוא עצמו מסר עליו ב' חסר וחברו ערלת לבבכם (ירמיהו ד׳:ד׳) ושם כתוב והסרו בוא"ו וכן כתב הרמ"ה ז"ל הסרו את אלהי הנכר חסר יו"ד כתיב גם בספר מנחת כהן כתוב כאן א' וחסר יו"ד בתורה:

בתככם. הכ"ף בשוא לבד כמנהגנו:

ה

סביבותיהם. בהעתק הללי סביבותיהם ירושלמי סביבתיהם עד כאן לשונו. עוד ראיתי חילופים אחרים בתיקון ספר תורה ישן אבל בכל הספרים שלנו בוא"ו וכן במסורת כתיבת יד ב' מלא דמלא וסימן ויהי חתת. ויעזבו את ה' אלהי אבותם (שופטים ב׳:י״ב) וכן הוא במסורה שלנו בשופטים גם הרמ"ה ז"ל כתב סביבותיהם דויהי חתת אלהים מלא דמלא כתיב מלא וא"ו ותרין יודי"ן ותרין חסרין וא"ו ומלאים תרין יודי"ן וסימן אשר סביבתיהם דויקח קרח ומגרש לערים סביבתיהם:

ז

כי שם נגלו אליו האלהים. התרגומים תרגמו מלאכיא דה' וכן פי' רבים מהמפרשים ולפי זה יהיה חול אבל רש"י ז"ל פי' קדש והכי מוכח בפ' ד' דסנהדרין גבי כל מקום שפקרו האפיקורסים תשובתן בצדן דחד מינייהו כי שם נגלו אליו האלהים לאל הענה אתי ביום צרתי:

י

יעקב כי אם ישראל. העי"ן בשוא ופתח ולמ"ד ישראל בפשט:

יד

מצבה. בלא פסק:

ויצק. הצד"י רפה ברוב הספרים וכן נראה מדברי רד"ק במכלול דף קכ"ט כמ"ש א"ת ועיין פרשת ויצא סימן כ"ח:

טז

לבוא. בהעתק הללי לבוא ירושלמי לבא עכ"ל וכן בתיקון ס"ת ישן לבוא ס"א לבא חסר אבל בכל הספרים מלא וכן במסורת כולם חסרין בר מן ט' וסימן נמסר ריש פ' ויחי ולא נמנה זה עמהם גם הרמ"ה ז"ל מסר ז' חסרים וא"ו ומלא א' באורייתא כלשון מסרתנו:

יז

בהקשתה. בהעתק הללי בהקשתה ירושלמי בהקשותה עכ"ל ובכל הספרים חסר ונמסר עליו לית וחחסר וכ"כ הרמ"ה בהדיא בהקשתה בלדתה חסר וא"ו כתיב:

גם. הגימ"ל רפה:

יח

ויהי. בשני גרישין:

בן אוני. לא ליפסקינהו בתרין שיטין כ"מ:

בנימין. מלא על פי המסורה ומסוטה פרק אלו נאמרים כמ"ש בפרשת וזאת הברכה:

כב

ויהי בשכן. א"ת כתב לפי שפסוק זה בבחינה אחת הוא פסוק אחד ובבחינה האחרת הוא ב' פסוקים לכן במקצת מלותיו ב' טעמים. בבחינת היותו פסוק א' ראובן ברביע. וישכב בפשט. בלהה בפשט. אביו בזקף קטן. ישראל באתנח. ובבחינת היותו ב' פסוקים ראובן בזקף קטן. וישכב בזקף גדול. בלהה בטפחא. אביו באתנח. ישראל סוף פסוק. ובגליון א' מס"ס המוגהים ישראל קדמאה בזרקא ופשט. ההוא בזקף קטון וסגולתא עכ"ל. וזהו על הדרך שכתבנו בעשרת הדברות:

כז

אשר גר שם. הגימ"ל במאריך כמו שכתבתי בפ' בראשית על כי שת לי וכן הוא בספרים מדוייקים כת"י:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.