מנחת שי/במדבר/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הנגב. הגימ"ל רפה:

דרך. הדל"ת דגושה:

ב[עריכה]

הזה. הזי"ן דגושה:

ד[עריכה]

לסבב. פליגי ספרי אם הבי"ת רפה או דגוש ובחילופי בן אשר ובן נפתלי שבדפוס וגם בכ"י לב"א רפויה ובמכלול דף קצ"א כתוב במחזורא רבה רפי ולטבריא דגש וכ"כ בס' עט סופר. ובספר מסורת המסורת כתוב מחזרתא שם ספר ולא ידעתי מי ילדו ונמצא בגליונות החומשים כגון לסבב את ארץ אדום הבי"ת דגושה ובמחזרתא לסבב ברפי עכ"ל. ובתר הכי אשכחי מסורת כ"י על פסוק זה וזו נסחה ג' מלין פליגא בהון וסימן לסבב את ארץ אדום. כי תכלה לעשר. לפגע בכהני ה' (שמואל א כ״ב:י״ז) במחזורא רבא דגשין וטברייא קריין יתהון רפיין ע"כ. וזה הפך דברי המכלול ומסור' המסור' ופי' כי תכלה לעשר מצאתי בחילופים לב"א לַעְשֵׂר הלמ"ד בפתח והעי"ן בשוא וזה נקרא דגש ולב"נ לְעַשֶׂר הלמ"ד בשוא והעי"ן בפתח וזה נקרא רפי כי בעלי המסורה קראו לשוא כזה הבא באותיות כל"ב המשמשות בראש התיבה רפי לפי שלא יתכן אחריו דגש לעולם כמו שכתוב במסורת המסור' מאמר ג' והחילוף שבמלת לפגע הוא דגשות ורפיון הגימ"ל דומיא דבי"ת לסבב ובזה יובן מ"ש בחילופים הנזכרים ב"א לסבב לפגע רפי ודלא כדברי המדפיס שכתב בשמואל מתחלפין לִפְגַע וכן בס"א כ"י מסור עליו מחזורא רבא לפגע רפי מתחלפת לפגע בדגש וזהו כדברי רד"ק ור' אליה הלוי:

ו[עריכה]

את הנחשים. בספרים מדוייקים כ"י ביתיב לא במקף והאל"ף בצירי וכן הוא בדפוס קדמון:

ח[עריכה]

ושים אתו על נס. קדמאה על נס תניינא על הנס קדמאה נחש נחשת תניינא נחש הנחשת:

יג[עריכה]

ויחנו מעבר ארנון. בכולהו ארנון שבסידרא בר מן בתראה איכא פלוגתא בהעתק הללי ובירושלמי לענין חסיר ויתיר. ובמסורת ארנון ג' מלאים ובעניינא וסימן מעבר ארנון כי ארנון גבול מואב ואת הנחלים ארנון ושלשתם סמוכים זה לזה וכך הם בספרים שלנו ובהרמ"ה ז"ל:

מגבל. הגימ"ל דגושה:

יד[עריכה]

את והב. במקצת ספרים מדוייקים כ"י חדא מלה כתיב וכ"כ החזקוני אתוהב תיבה אחת והוא כמו אתיהב שהוא"ו מתחלפת ביו"ד כמו בהתודע יוסף וכו' ע"ש. גם בהעתק הללי מצאתי אתוהב כתב מלה חדא בספר ירושלמי וז"לש רד"ק בשרשים שרש והב כתבתי המלה הזאת בשרש ו"ו כי כן דעת המפרשים כי והב לבדו מלה אחת אבל אני מצאתי בספרים מדוייקים אתוהב מלה אחת התי"ו נקודה בשוא עכ"ל. ומדברי המפרשים נראה דתרתין מלין כתיבי כמ"ש רד"ק עצמו בשמם וסמך עליהם לכתבו בשורש ו"ו וכן נראה ממדרש רבותינו בפרק הרואה תנא את והב בסופה שני מצורעים היו וכו' כי אתו את והב חזו דמא וכו' וגם מספר הזוהר פ' בשלח על פסוק ה' איש מלחמה עוד יש ראיה לזה ממסרה גדולה ערך את שהביאה אלפ"א בית"א את ולית מנהון ואת וחד מינייהו את והב גם בעל א"ת העיד שכן ראה בכל ס"ס ואשכנז את לבד והב לבד ומקף ביניהם והתי"ו בלי ניקוד וגם מצא כתוב בהדיא שתי תיבות כתוב בס' עזרא וכן העידו חכמי בורגיש שמצאו שתי תיבות בספר הרמ"ה ז"ל:

טו[עריכה]

ואשד. האל"ף בסגול בספרים רבים מדוייקים וכ"כ רד"ק בשרשו ובעל רב פעלים כתב העיד רד"ק שהוא בג' נקודות ומצאתיו ברוב ספרים בב' נקודות:

כ[עריכה]

הגיא. הגימ"ל בדגש:

ונשקפה. נמסר עליו לית ומלעיל:

הישימן. חסר וא"ו כמ"ש בפרשת האזינו:

כא[עריכה]

וישלח ישראל. פ' פתוחה:

כג[עריכה]

בגבלו. בשרי לא בפשט:

סיחן את כל עמו. טעה המדפיס לעשותו מלא וא"ו שהוא עצמו כתב במסורת ד' מלאים בתורה ואין זה מהם:

כז[עריכה]

ותכונן עיר סיחון. בהעתק הללי סיחון ירושלמי סיחן ע"כ. ובכל הספרים מלא שהוא חד מן ד' מלאים בתורה וכ"כ הרמ"ה ז"ל:

כט[עריכה]

פליטם. בתיקון ס"ת ישן פליטם ס"א פלטים וכן במפתח ע"כ. והרמ"ה כתב נתן בניו פליטם מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תנייין ע"כ. וכן בספרים שלנו:

ל[עריכה]

ונשים. הנו"ן בפתח והשי"ן דגושה כמו אם לא ישים עליהם נוהם (ירמיהו מ״ט:כ׳). ודקדוק המלה עיין בס' מכלול דף קע"ט ושרשים שרש ישה והראב"ע ומכלל יופי:

אשר. נקוד על רי"ש בלבד מסורת פרשת במדבר ומדרש רבה ושאר מדרשות כמ"ש בפרשת לך לך גבי ביני וביניך וכ"כ בעל הטורים:

לב[עריכה]

וילכדו. הכ"ף דגושה:

בנתיה. עיין מ"ש ביהושע סימן י"ז:

ויירש. ויורש ק' ועיין בעל הטורים:

לד[עריכה]

אל תירא אתו. בספר הזוהר אל תירא אותו תרין אותו אינון שלימין באורייתא בתרי ווי"ן חד דא וחד עד דרש אחיך אותו ודריש להו התם במילי מעלייתא אך בכל הספרים כלם חסרים בתורה וכן במסרה רבתא נמנה כ"ד אותו מלאים ואין גם אחד בתורה וכ"כ המאירי גם הרמ"ה כתב אתו כלהון חסרין באורייתא והכי נקטינן:

לה[עריכה]

ואת בניו. עוד אמרו שם בזוהר בנו כתיב חסר יו"ד וקרינן בניו וכן במדרש רבה בנו כתיב שהיה לו בן קשה ממנו ואף זה לא נמצא בספרים שלנו ואולם בפרשת דברים על פסוק ונך אתו ואת בנו כתב רש"י ז"ל בנו כתיב שהיה לו בן גבור כמותו וגם במסורת שם ד' כתיב בנו וקריה בניו ובאורייתא ליכא אלא תרין מינייהו ונך אותו ואת בנו ואת בנו לא ידע דוזאת הברכה וכ"כ הרמ"ה ז"ל ובעל מנחת כהן פרשת הדברים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.