מנחת חינוך/תקסב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנמנענו מהשלים עם עמון ומואב כו'. מבוא' בר"מ פ"ו מהל' מלכים הלכה ו'. והנה הרהמ"ח מביא דברי הספרי דכתיב וקראת אליה כו' יכול אף כאן ת"ל כו' וסיים הרהמ"ח ואיסור זה בזכרים שהם בני מלחמה כו' נראה מדבריו דלאו זה רק במלחמה דאסו' לקרות לשלום ע"כ ל"ש זה בנקבות ועיין בכסף משנה כאן שכתב בשם הגמ"י דדוקא דרישת שלום אבל תשלומי שלום שרי אם עשו עמך חסד מותר לפקדם לשלום שכן מצינו בדוד המע"ה בחנן בן נחש ששלח דוד לנחמו כו' מבואר דל"ד מלחמה הכלל דאסור לשאול לכ"א לשלום וכל ישראל מוזהרים כמו שם ששלח דוד לנחמו ולא התיר רק מפני החסד שעשה נחש עם דוד כמבואר בקרא אם כן גם הנקבות מוזהרים ובספרי נקיט רבותא אף דמלחמה מ"ע לקרא לשלום מכל מקום בעמון ומואב אסור ובשלא במלחמה כש"כ דעובר בלאו ועיין בכסף משנה שתמה על הגמ"י מהמדרש רבה במדבר פרשה כ"א שמבואר דדוד חטא בזה דשלח לנחם את חנן אמר הקב"ה אני אמרתי לא תדרוש שלומם כו' ואתה עברת על דברי על כל פנים האיסור הוא תמיד דכל אחד מישראל אסור לדרוש בשלומם כ"א מאישי ב' אומות הנ"ל דמעשה דדוד לא הי' מלחמה וז"ב. ומסיים הר"מ אבל אם הם השלימו תחלה מקבלים אותם ולא נרשם מוצא ד"ז אך הוא סברת עצמו מלשון הספרי דרק קריאת שלום לפתוח אסור אבל אם השלימו מותר. והנה גם בר"מ אינו מבואר להדיא בלא מלחמה אבל הדברים כמ"ש כמו שמבואר במדרש רבה הנ"ל. ולכאורה ל"ד שלום רק אסור לעשות עמהם איזה חסד כמו מעשה דדוד שניחם אבלים בכלל גמילות חסדים הוא עיין בר"מ פי"ד מהלכות אבל כל הנחשבים שם בכלל ג"ח כגון ביקור חולים ולויית אורחים כו' ע"ש הרבה דברים שחשב בכלל ג"ח אסור לעשות עם שני אומות הנ"ל ועוברים בלאו דלא תדרוש כו'. וצריך אני להתלמד במצוה זו כי נראה אפילו בנתגיירו שני אומות הנ"ל נוהג הלאו הזה כפשטא דקרא לא יבא עמוני ומואבי כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' וע"ד אשר שכר עליך כו' ועל זה נאמר לא תדרוש כו' והנה האומות הללו מפני הנבלה הזאת נתרחקו מקהל ד' לאחר שנתגיירו לעולם אם כן גם הלאו קאי ע"ז לא תדרוש כו' וקאי אף בגירותן. והנה לכאורה אפשר דגם בנשים דלא נתרחקו מקהל דהם לא עשו הנבלה הזאת אם כן גם הם אינם בכלל לאו הזה אך כבר כתבתי כ"פ דע"י טעם המצוה אין אנו יכולים ללמוד דין. והנה דבר זה דנתרחקו מקהל מבואר מפורש בתורה ע"ד כו' וקבלו חכמינו זכרונם לברכה דהנקבות לא נתרחקו אבל לאו זה לא תדרוש אין מבואר בתורה כלל דאחר ע"ד כו' כתוב זה ומי עמד בסוד ד' בטעם מצוה זו ע"כ פשוט לפענ"ד דגם נקבות בכלל איסור לאו זה דלא תדרוש כו' אך דבר זה שכתבתי דה"ה אפילו נתגיירו הוא נכון כיון דלא כתיב דוקא בגיותן ממילא משמע דאומות אלו אסור לדרוש תמיד כמו הלאו הראשון דלא יבא דמיירי בגירותן. וראיה ברורה דלאו זה בגירותן דהר"מ כו' יכול אף עמון ומואב כן ת"ל וטובתם סיים כאן לפי שנאמר עמך ישב בטוב לו כו' ופסוק זה דעמך ישב מיירי בגר צדק כמו שמבואר פ"ח מה' עבדים הלכה י"א אם כן עו"מ שנתמעטו אף בגירותן הדין כן. הכלל ד"ז ל"ד בשעת מלחמה ונוהג בכ"מ ובכ"ז ואף על גר צדק שלהם יש עליהם לאו זה וגם על נשים דהטעם על דבר אשר לא קדמו כו' כתיב קודם לאו זה ואם היה מטעם זה היה סמוך לא תדרוש כו' ואח"כ על דבר והיה קאי ע"ד על לאו זה אם כן הוא מטעם אחר אם כן בנשים ג"כ ובגירותן ג"כ דאינו מפורש בתורה בגיותן גם מתיבת וטובתם מבואר דמיירי בג"צ כמ"ש והדברים ברורים בס"ד. והרהמ"ח אינו מביא סיום דברי הר"מ על מלת וטובתם דעמך ישב כו' והם נתמעטו מזה ובס"ד יבואר לקמן במצוה דעמך ישב כו'. ולכאורה צ"ע על הרמב"ן וסמ"ג דמונין הנפרטים בלאו אחד כל אחד למצוה בפני עצמה כידוע אם כן כאן תיבת שלומם נדרש בפני עצמו ותיבת וטובתם נדרש לענין אחר אמאי לא מנו ג"כ שני לאוין שלומם וטובתם. ועיין ברמב"ן וסמ"ג דמונין כאן רק לאו אחד אך ענין זו הוא ענין עמוק ואין כאן מקומו ובאתי רק להזכיר. עוד יש לחקור מנ"ל לרבותינו הר"מ וכל הראשונים דזה הוא לא תעשה דלמא הוא שלילות דהתורה גזרה וקראת כו' וכאן אמרה תורה לא תדרוש כו' דא"צ וכן וטובתם דכתיב עמך כו' וכאן לא צריך והוא ג"כ אריכות גדול עיין בסמ"ק לרבינו וברמב"ן ענין זה דשלילות בשורש ח' ובאתי רק להזכיר. ועכשיו אינו נוהג דבלבל סנחרב וכל דפריש כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |