מנחת חינוך/תעב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לאכול מבשר בהמה חיה ועוף שמתו כו' וע"ז נאמר לא תאכל כל נבילה כו' כל שנפסלה בשחיטתה כו'. מבואר בר"מ פ"ד מה' מ"א וא"צ להאריך בדבר הזה אשר מלא בש"ס ופוסקים בראשונים ובאחרוני' ומכל מקום אכתוב בקיצור. לאו זה אינו נוהג אלא בנבילות הטהורי' ולא בנבילות הטמאים כן מבואר בר"מ כאן ע' בהרה"מ וצ"ע שלא הביאו הרהמ"ח ומבואר הטעם דאין איסור חל ע"א אף דהוא איסור חמור דנבילה מטמאה אין חל וזה אריכות גדול בדין אחע"א ע' בשער המלך ושאר אחרונים ואין להאריך בענין זה כי צריך חיבור מיוחד. והנה בנבילה איכא לאו זה וגם עשה שאינו זבוח כידוע וגם בטמאים איכא לאו ועשה כל בבהמה כו' כידוע אם כן לכאורה בטמאי' שמתו עוברים בשני עשה בעשה דטמאים ועשה שאינו זבוח ואינו זבוח עם טמאה הוי איסור בב"א דתיכף במעי אמו חל כידוע. אך באמת שאינו זבוח לא שייך כלל בטמאים דלא שייך שחיטה גבייהו וזבחת מבקרך וגו' כתיב וזה פשוט. ונ"מ כיון דאין לוקין דהנה קיי"ל ביבמות אף דאין אחע"א מכל מקום האיסור יש רק דאין חייב ונ"מ לקברו בין רשעים גמורים ה"נ אינו נוסף העשה שאינו זבוח רק לאו דנבילה נוסף ונ"מ ג"כ דידוע דחולה שיש בו סכנה דמאכילין אותו רק הקל ופשוט דאם יש נבילה טהורה ונבלה טמאה הו"ל הטהורה הקל דאין בה רק לאו ועשה וכאן יש שני לאוין ועשה היינו לאו ועשה דטמאים ולאו הנוסף מנבילה אף דאין לוקין דאינו חל מכל מקום האיסור יש אך אם יש גה"נ של נבילה לדעת הר"מ פ"ח כאן דחייב שנים משום נבילה ג"כ אם כן יש ב' לאוין ועשה היינו שאינו זבוח ויש ג"כ נבלת טמאה הו"ל ג"כ שני לאוין ועשה אם כן הם שוים ומאכילין אותו איזה שירצה ול"א דהוי ב' לאוין וב' עשין היינו שא"ז ג"כ דל"ש גבי טמאה זבוח כלל דוזבחת מבקרך כתיב ולא בטמאים וזה ברור. והנה כמו שציירנו בגה"נ של נבילה אפשר כיון דלוקין ב' מלקיות ובנבלת טמאה אין לוקין אלא אחת אם כן הוי גה"נ חמור וזה צ"ע דאפשר כיון דאיסור אחרון יש רק דאין לוקין הוי לי' ג"כ חמור כמו חבירו דלוקין ועיין במפרשים שכתבו דלאוין דאין לוקין חמורים יותר אך אפשר כיון דהוא באמת מלאוין הלוקין רק דאין לוקין מחמת דאינו חל הו"ל קיל ואין כאן מקומו. אך באיזה ציור אחר שיש בו ב' לאוין במלקות אחת מחמת אין אחע"א ועשה שוה לנבלה טמאה ולא אמרינן דהו"ל ב' עשין היינו שא"ז ג"כ דהעשה וזבחת לא קאי כלל אטמאים ופשוט. ולפמ"ש למעל' בדעת הר"מ דהטעם דס"ל גבי גה"נ שלוקין משום נבילה ג"כ אף דאין בגידין בנ"ט ותמהו עליו הראשונים וכתבנו הטעם דאחשבי' באכילתו כיון דבלאו הכי איכא איסור גיד ע"ש מ"ש דבר נחמד בס"ד במצוה שם אם כן בחולה שיש בו סכנה דאוכל מחמת חליו לא שייך אחשבי' אם כן ה"ל חד לאו דגיד ולא עשה כלל והו"ל קיל לגבי טמאה ג"כ ואין כאן מקומו ובאתי רק להזכיר. ובין מתה מאליה או נפסלה בשחיטה הו"ל נבילה. ויש עוד נבילות מחיים מבוארים ברמב"ם פ"ג מה"ש ואלו הם ניטל הירך וחללה וכן נשבר' המפרקת ורוב בשר כו' או שנקרע מגבה וכן חלק כו' היינו גיסטרא או נפסק רוב הקנה או ניקב הושט במקום הראוי לשחיטה ה"ז נבילה מחיים כו' ופ"ב מהלכות שאה"ט חשב ד' נבילות ניטל הירך כו' מטמאה מחיים ופסיקת הגרגרת ונקיבת הושט לא חשיב אדרב' כתב שם אם נשחט רוב או א' מהסימנים אינה מטמאה מחיים עד שתמות. וע' ש"ך יו"ד סי' ל"ג שתמה על הרמב"ם כאן דסובר נקיבת הושט הוי נבילה מחיים מש"ס חולין דף ל"ב ע"ש. והאחרונים התב"ש והכרו"פ כתבו שם דלענין טומאת נבילות אינם מטמאים מחיים אפילו שחט סימן כו' אבל לאו דלא תאכלו נבילה וגו' לענין זה הוי מחיים בנקיבת הושט ופסיקת הגרגרת. ודין אכילת נבילה חלוק מטומאה אף דאינה מטמאה מכל מקום על אכילה עוברין בלאו דנבילה ועיין בפרמ"ג חקר מנ"ל נקיבת הושט הוי נבילה ע"ש. וגם חילוק יש בנקיבת הוושט דוקא במקו' שחיטה הוי נבילה עי' ש"ך סי' ל"ג ובפסהג"ר ברוב אפילו שלא במקום שחיטה וכבר בא באריכות בד' האחרונים ואכמ"ל.
ונבילה האוכל כזית מבשרה או מחלבה עובר משום לאו זה דחלב נבילה כו' ואכל לא וגו' דרשינן בש"ס כ"פ אמרה תורה יבוא איסור נבילה ויחול על חלב ואינה מטמא משום נבילה דכתיב יעשה וגו'. והרמב"ם כאן פ"ז כתב דנבילה הוי איסור מוסיף היינו כולל ע' לח"מ דחל על הבשר חל על החלב ג"כ ועיין בהה"מ אף מאן דל"ל כולל כאן גזה"כ דחל מחלב נבילה וגו'. וגה"נ דעת הרמב"ם בפ"ח כאן דלוקין משום נבילה ג"כ דהוי ליה איסור כולל. ומובא בחיבור זה מה שהקשו עליו הראשונים הא ס"ל אין בגידין בנו"ט והאיך חייב משום [נבילה] וכבר תירצו האחרונים גם כתבתי תירוץ במצוה שם והדברים עתיקים וארוכים ואין כאן מקומו. ובענין נבילה דחל על חלב ע' בס' שעה"מ פי"ז מה' א"ב בקונטרס אחע"א באריכות ואין כאן מקומו ומכל מקום אני לך. ודם נבילה הנה קי"ל דם נביל' אינו מטמא עיין ר"מ פ"א מה' שאה"ט ומכל מקום אין ראי' לאיסור אכילה כמש"ל דאינו מטמא ומכל מקום חייב בלאו דאכילה אם כן אפשר דם נמי ואפשר דאין אחע"א אף דהוא כולל מכל מקום אפשר דקל על חמור אינו חל אף בכולל ולאו דאכילה הוי קל כי דם הוא בכרת אף דחלב ג"כ בכרת מכל מקום חלב הותר מכללו ע' בתוס' בסוגיא דאחע"א והוא אריכות. אך אם נאמר דחל אפשר עובר על לאו דנבילה אך בפסחים בסוגיא דחזקי' ור"א דמקשה והרי דם כו' ולא מתרץ כשהותר' נבילה כו' דמה הותר ע' בתוס' שם דכתבו דמוכח דדם לא הוי בכלל בשר ע"ש בתוס' ובפ' המוצא בתוס' שם מבואר ג"כ אם כן לא הוי בכלל נבילה. וכן הרמב"ם גבי חלב וגיד כ' דחייב משום נבילה ובדם אינו מבואר בדבריו מוכח ג"כ דסובר דא"ח על דם משום לאו דנבילה נ"ל. או בדם התמצית או בדם האברים דאינו עובר רק בלאו לא הוי נבילה ע"ש. ומבואר בשער המלך כאן בקונטרס שמביא בשם התוס' יבמות פ' ד"א דלר"ש דל"ל אחע"א אפילו בכולל אינו חל נבילה על חלב ולא אמרינן גזה"כ הוא לא כהר"מ כאן ע"ש. ולכאורה קשה דמתרץ הש"ס כשהותרה נבילה חלבה וגידה הותרו הו"ל לאקשויי הניחא למ"ד דאית לי' אחע"א הו"ל בכלל נבילה אבל לר"ש דל"ל אחע"א לא הוי בכלל נבילה אם כן ל"ש חלבה הותרה דלאו בכלל נבילה כמו גבי גה"נ דמקשה הניחא וכו'. ואפ"ל נהי דאין אחע"א מכל מקום כיון דקוברים בין רשעים גמורים והאיסור חל אם כן הו"ל בכלל הלאו רק דאין לוקין אם כן הו"ל בכלל נבילה. אך ביבמות בפ' ד"א מבואר שם דר"ש לית לי' הך סברא לקברו וכו' נראה דאף האיסור אינו חל וגם בגה"נ הי' יכול להקשות אף אם יש בגידין בנו"ט מכל מקום כיון דלא חל לכך האיך שייך כשהותרה וכו' הא הגיד לא נאסר כלל. שוב ראיתי בצל"ח שהרגיש בזה בגה"נ וכתב אף שאינו חל מכל מקום נבילה מקרי' יע"ש אם כן ה"נ אך לא כתב טעם לדבריו דנראה שם דתלוי אם הוא בכלל הלאו אך אם קוברים וכו' ניחא אבל לר"ש צ"ע. והנה באחע"א לפלפל צריך ממש חיבור מיוחד וכאן באתי רק להזכיר. ומבואר ברמב"ם כאן האוכל עוף טהור חי כ"ש לוקה משום נבילה ואם אכל אחר מיתה צריך שיהי' בו כזית וגידים ועצמות מצטרפים וחייבים משום נבילה ודברי הרמב"ם תמוהים עיין בהרה"מ ובלחם משנה ואין כאן מקומו להאריך. והאוכל מנבילות מעצמות ומגידין פטור כמו בכל איסורי מאכלות ולענין שלא כדר"ה ג"כ פטור דכתיב ביה לשון אכילה הכלל דינו ככל מאכ"א ומובא בח"ז כמה ענינים עיין ברמב"ם כאן ובפי"ד ה"נ כאן. וכל מאכ"א שהם משני שמות אין מצטרפים וכן נבילה אין מצטרף עם שום אחד מאסורים רק נבילה וטריפה מצטרף אף על פי שהם משני שמות דטריפה תחלת נבילה הוא כן מבואר ברמב"ם כאן ובפי"ד. והנה (כ"כ) הכסף משנה לא גילה לנו מקור הדין מהיכן יצא לרבינו דין זה וראיתי בספר אבני מילואים להגאון בעל קצוה"ח כתב שד"ז מבואר בספרי כאן דמבואר לא תאכל וגו' אין לי אלא נבילה טריפה מנין ת"ל כל נבילה וגו' ולכאורה ילקה על טריפה שתים מלאו זה ג"כ ולא הוי לאו שבכללות כיון דיש לאו בפ"ע ג"כ אך אפשר כיון דהוא מרבוי דכל אין לוקין כמו ח"ש דהוא ג"כ מרבוי דכל. ועי' בפ"א מהלכות חו"מ בלחם משנה שם הלכה ו' דכ' דמרבוי דכל לוקין ובח"ש מתרץ שם ע"ש אם כן צע"ק. וגם צ"ע אם אין לוקין אם כן למה מצטרף וגם צריך לעיין מאיזה לאו מתרין בו ועי' בסוגיא דזבחים דף ע"ח דפיגול ונותר וכו' ובתוס' שם והדבר צריך אריכות ובאתי רק לעורר. ומ"ש הרהמ"ח דנבילה שאינו ראוי לגר וכו' מבואר כמה פעמים בש"ס. ולכאורה בלאו האי קרא פטור דהוי שלא כדר"ה כמבואר בר"מ פי"ד דאם אכל מאכל איסור אחר שהבאיש ובטל ממאכל אדם פטור וכו' דהוי שלא כדר"ה ובש"ס מיירי לענין טומאה ג"כ דאינו מטמא כלל ע"ש. וגם מ"ש הרהמ"ח דלגר אשר בשעריך וכו' אין צורך ללמדנו וכו' ולענין היתר הנאה נפקא לי' וכו' הר"מ פ"ח כאן כתב מכאן היתר הנאה ובהלכות עכו"ם פסק כר"י דדברים ככתבם אם כן צריך האי קרא ועי' בלחם משנה פ"ח מה שפלפל בזה וא"צ לפלפל כאן בזה כי צריך אריכות בסוגיא דפסחים ואין כאן מקומו ובאתי רק להזכיר. ודיני נוטל"פ שכתב הרהמ"ח הדברים ארוכים בראשונים ובאחרונים ואין דרכי בח"ז להאריך בענינים הנהוגים וידועים. ומ"ש הרהמ"ח דצריך שיהיה בקדירה שני חלקים נגד וכו' כדי שיבטל ברוב דעתו דכפל בעינן ולא סגי במשהו יותר ועי' בשער התערובות להפרמ"ג ביו"ד שהאריך בזה ועי' יו"ד סי' ק"ט ובפרמ"ג שם באריכות וכבר עוררתי לעיל גבי לאו דטריפה דבש"ס יומא דף ל"ו ע"ב מבואר להדיא דלגר וגו' דכתיב כאן הוא עשה ע"ש ואין חולק ע"ז אם כן האוכל נבילה חוץ מה שעובר בלאו זה ועשה שא"ז עוד הוא עובר בעשה זו דלגר ולא ראיתי במוני המצות שימנו זה כאן וכן עשה לכלב וגו' לעשה רק באזהרות מוסף של שבועות נחשבים לעשין ע"ש וגם צ"ע בזה בש"ס דפסחים בסוגיא דחזקי' ור"א שם ובאתי רק לעורר. ולאו זה ככל הלאוין לכל הענינים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |