מנחת חינוך/תמ
מנחת חינוך 
תמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוינו להקריב כל קרבן בבהמ"ק וכו' וע"ז נאמר כי אם וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פי"ח ופי"ט מהלכות מעה"ק ויש אריכות בזה ואכתוב בקיצור בס"ד. והנה המעלה בחוץ עובר בעשה ובלא תעשה וחייב כרת במזיד ובשוגג חייב חטאת קבועה ובמזיד אם התרו בו למלקות חייב מלקות כמבואר במסכת מכות ובר"מ פי"ט מהלכות סנהדרין המעלה דבר מקרבן חוץ לעזרה על מזבח דוקא ולא על אבן וסלע רק על מזבח חייב משום לאו זה דמעלה בחוץ שנאמר ויבן נח מזבח וגו' ומבואר בגמ' דף ק"ח בזבחים כאן דקרן ויסוד וכבש וריבוע אין מעכבין במזבח של במה קטנה אם כן חייב בחוץ על המזבח אף דחסר ד' דברים הללו. וקצ"ע דהו"ל להר"מ לבאר כאן בפי' דלענין חיוב בחוץ חייב במזבח אפילו חסרו הד' דברים הנ"ל. ואינו חייב רק המעלה בחוץ לשם השי"ת אבל המעלה להדיוט פטור ע' רש"י דהוא עכו"ם ופטור משום מעלה בחוץ והתוס' דחו דבריו אפילו אינו מתכוין לעכו"ם פטור. והנה במשנה מבואר המעלה להדיוט פטור דכתיב לד'. ובל' הר"מ מבואר ואינו חייב עד שיעלה לשם וכו' ואינו מבואר בסתמא מאי דמל' הגמ' מעלה להדיוט פטור נר' דדוקא בפי' להדיוט ובסתמא חייב דסתמ' לשמה קאי ומל' הר"מ משמע דדוקא בפי' לשם אבל סתמא פטור ומסיום לשונו עד שיתכווין וכו' וגם אינו מביא כלל הלשון להדיוט נראה דבסתמא פטור וצ"ע בד"ז. ומצד הסברא נראה דסתמא פטור דסתמא בחוץ לאו לשמה קאי דהיא עבודה [פסולה] ולמה נאמר דסתמא לשמה ולשון הש"ס צ"ע. ואלו הם דיני העלאה בקיצור השוחט בפנים והעלה בחוץ חייב על העלאה וכן השוחט אפילו בחוץ דנפסל מכל מקום אם העלה משחיטה זו חייב על העלאה ג"כ. ולענין בהעלם אחד אם חייב שנים א"י להאריך כאן רק אכתוב אימת חייב על העלאה ועיין במש"ל כאן בפי"א ד"ז באריכות. השוחט בחוץ בלילה והעלה בלילה משחיטה זו בחוץ חייב על העלאה ומכש"כ אם העלה ביום כיון דשחיטת חולין כשרה בלילה ואם שחט בלילה בפנים והעלה אפילו ביום פטור דהעלה דבר פסול כיון דשחיטה במקדש פסולה בלילה כ"ה דעת הר"מ אבל דעת הראב"ד דאם שחט בלילה בחוץ והעלה בלילה בחוץ פטור על העלאה רק אם העלה ביום משחיטת לילה בחוץ חייב ומשחיטת לילה בפנים פטור על העלאה אפילו ביום וטעם פלוגתתם עיין בכ"מ ובלח"מ. ובעוף המולק בפנים והעלה בחוץ בודאי חייב כי נמלק כדינו והמולק בחוץ והעלה פטור על המליחה ועל העלאה והשוחט עוף בפנים והעלה בחוץ פטור דדבר שאינו ראוי ליקרב כי שחיטה בעוף פסול בפנים והשוחט עוף בחוץ והעלה בחוץ חייב על העלאה כיון דשחיטת עוף כשירה בחוץ ע' כ"ז בדברי הר"מ מהש"ס דזבחים. ועל זריקה בחוץ ג"כ חייבים והזורק אפילו מקצת דמים כגון מתנה אחת בחוץ בין מדמים הפנימים בין מדמים החיצונים חייב אבל אם זרק בפנים כדינא וצריך לשפוך על היסוד הן מדמים הפנימים הן מדמים החיצונים וזרק בחוץ מן השיריים פטור כיון דאין מעכבין בפנים כן מבואר בר"מ מש"ס ומבואר בר"מ פ"ב מהל' פסהמ"ק מהש"ס דזבחים אם נתן על מזבח החיצון אפילו מן חטאת מתנה אחת כיפר ואינו מעכב שאר המתנות מכל מקום אם זרק מתנה אחת בפנים והשלים בחוץ חייב על הזריקה בחוץ כי הוא ג"כ מצוה גדולה וא"ד לשיריים דהם שירי מצוה אבל כל המתנות אף דאין מעכבין מכל מקום הו"ל מצוה גמורה ע"ש. ואם קיבל דם בפנים בשני כוסות וזרק מכוס אחד בפנים כל המתנות ומכוס השני זרק בחוץ ע' בגמ' דף קי"ב ומבואר דפטור אף לר"נ דסובר דזרק מן השיריים חייב מכל מקום פטור כאן דס"ל כוס עושה את השני דיחוי ומודה דפטור ומכש"כ לדידן דאף השיריים פטור בודאי פטור לכ"ע אף למאן דס"ל כוס עושה את חבירו שיריים והר"מ בפ"ב מהל' פסהמ"ק בעצמו פוסק כת"ק דראב"ש בזבחים דף ל"ד דכוס עושה חבירו דיחוי אם כן בודאי פטור על כוס השני והר"מ כתב כאן בקיבל בשני כוסות ונתן א' בפנים וא' בחוץ חייב והוא תימא גדול דלכ"ע פטור ובזה השיגו הראב"ד וכתב דלכ"ע בין אם כוס עושה חבירו שיריים או דיחוי פטור על השני וכו' וכבר כתבתי דהר"מ בעצמו פוסק דכוס עושה חבירו דיחוי אם כן בודאי פטור אם כן דברי הר"מ תמוהים מאוד ועיין בכסף משנה מה שתירץ בשם הר"י קורקוס וסיים בעצמו כי הוא דחוק והניח בצ"ע. ובהעלאה אף שנים שהעלו חייבים אף דשחוטי חוץ פטורים כאן נלמד מקרא דשנים חייבים ע' בש"ס דהוא פלוגתא והר"מ פוסק כן. ומסתברא דדוקא בשניהם יכולים או שניהם אינם יכולים אבל אם א' יכול וא' א"י ה"ל רק מסייע ואין בו ממש ופטור ע' בהלכות שבת ואינו חייב על העלאה רק דבר שמתקבל בפנים לפיכך המעלה איברי עולה או אימורין או קומץ וכו' חייב אבל מבשר חטאת וכו' משירי מנחות כיון שאינו מתקבל בפנים פטור ועיין בר"מ פי"ג ופי"ט דחשב שם דברים המתקבלים בפנים ודברים שאינן מתקבלים בפנים ע"ש. והמנסך ג' לוגין יין בחוץ או ג' לוגין מים בחג חייב דמתקבל בפנים ובפחות מג' לוגין הואיל ואינו ראוי להתקבל בפנים פטור בין ביין כל ימות השנה בין במים בחג. ופשוט דאפילו מנסך בין יין או מים בלילה ג"כ חייב דמנחתם ונסכיהם אפילו בלילה עי' פ"ד בהלכות מעה"ק בר"מ וכן ניסוך המים כשר בלילה עיין בר"מ פ"י מהל' תו"מ ולשון הר"מ דפחות מג' לוגין פטור דאינו מתקבל וכו' נראה דיתר מג' לוגין חייב דמתקבל בפנים.
וע' בפ"ב מהל' מעה"ק דכתב גבי נסכים ויין בכלל ע"ש בכ"מ דאם גרע או הוסיף כ"ש פסול וכו' אם כן אף יותר מתקבל בפנים ועיין בפ"י מהל' תו"מ גבי ניסוך המים לא כתב זה אם הוסיף או גרע על כל פנים בניסוך היין למה חייב על יותר. אך עיין בזבחים דף ק"י וקי"א מבואר שם דת"ק סובר וכן ר"ע דקרבו נסכים במדבר ולדבריהם המנסך בחוץ אפילו בכלי חול חייב הן יין והן מים ע"ש דרבינא מסיק כן דסתם הדבר המנסך וכו' ואלו היה צריך דוקא מכלי קודש היה מפרש הדבר ובפרט דאיכא בש"ס פלוגתא בזה ע"כ בודאי סובר דבכ"ע חייב אף בלא קדושת כלי. ובסוגיא שם מבואר דאי א"צ ק"כ חייב על יותר מהשיעור ג"כ דבכלל מאתים מנה אך על פחות אינו חייב ע"כ פוסק הר"מ דבפחות אינו חייב אבל על יותר ודאי חייב דבכלל מאתים מנה והוא ברור ופשוט להמעיין בסוגיא שם. ולענין מים בחג בפנים אם הוסיף אין כאן מקומו ובס"ד יתבאר גבי ניסוך המים.
ושיעור העלאה בחוץ דבר הראוי לאישים חוץ מים ויין הוא בכזית ועצם מצטרף עם הבשר לכזית במחובר ומלח הוא ספק אם מצטרף לכזית. והמקטיר בחוץ הבהמה עם האימורין חייב משום האימורין דאין בשר הזבח חוצץ דמין במינו אינו חוצץ והמעלה מנחה שלא נקמצה כיון שאין הקומץ ברור ומובדל פטור. קמצה וחזר קמצה לתוכה חייב ע' בש"ס ובר"מ. היוצק והבולל וכו' בחוץ דאינו גמר עבודה וא"ח אלא על גמר עבודה כגון זריקה והקטרה ומנסך דילפינן מהעלאה וכ"ה גזה"כ. רובע והנרבע או בע"מ וכו' או מח"ז וכו' הכלל כל הדברים שאינם ראוים לפנים פטור בחוץ הן על השחיטה והן על העלאה ע' בזבחים דף קי"ב אבל לן ויוצא וכו' או שנפסל במחשבה דכל הנהו הוי פסולים בקודש חייבים על העלאתם בחוץ עיין בר"מ בפרקים פי"ח וי"ט ותראה. ופרה אדומה ששרפה חוץ ממקום שריפתה פטור דאינו ראוי לפתח אה"מ. ושעיר המשתלח דעת הר"מ לענין ש"ח והן לענין העלאה קודם ווידוי חייב ולאחר ווידוי פטור ודעת הראב"ד בפי"ח דקודם הגרלה חייב ולאחר הגרלה פטור אף קודם ווידוי ועיין בכסף משנה ובלחם משנה פי"ט שהאריכו בזה ומכל מקום אני לך. ומבואר בגמ' קרבן שומע אני אפילו קדשי בדה"ב וכו' ת"ל ואל פתח אה"מ לא וכו' מי שראוי לבוא וכו' ופרש"י פי' אחד דסתמא הם בע"מ דאסור להתפיס תמימים לבדה"ב ורש"י כתב דמשמע אפילו תמימים כמו פרה אדומה והתוס' כתבו דאינו ראי' מפרה דאינה קיימא למזבח אבל מתפיס תמימים דקיימא לן כל הראוי למזבח א"י מידי מזבח וימכרו לצרכי עולות והתוס' הקשו אמאי פטור הא קיימי למזבח דימכרו וכו' ותירצו מכל מקום כיון דעדיין אינו קדשי מזבח לא הוי ראוים לפתח אה"מ ורש"י בתמורה כתב כפי' הראשון כאן מחמת דהם בע"מ אם כן אם הם תמימים חייב דה"ל ראוים למזבח והר"מ אינו מביא דין זה כלל ועיין במ"ל כאן שעמד בזה ועיין בר"מ בהל' ערכין במנ"ל שעמד בדברי התוס' כאן מה שדחו פרש"י מהראיה דפרה דדבר זה דא"י מקדשי מזבח הוא רק מדרבנן ע"ש ואין כאן מקומו. ומבואר בש"ס דנלמד מקרא לעשות אותו דעל השלם חייב במעלה בחוץ ולא על חסר ויש פלוגתא דר' ישמעאל סובר בין שהעלה בחוץ מנשחט בחוץ ובין שהעלה בחוץ מנשחט בפנים והוא חסר פטור ור"ע סובר דאם העלה מהנשחט בפנים בחוץ חייב אף על חסר ואינו פטור על החסר רק בהעלאה משחוטי חוץ ע"ש ומאי זה חסר ע"ש דף ק"ח ע"ב בסוגיא דהעלה וחזר והעלה פרש"י ותוס' וע' כאן בר"מ הדינים והוא עיון עמוק ועיין במנ"ל שהאריך לבאר השיטות ושיטת הר"מ כדרכו הטוב ואם אבא לברר שיטות אלו הוא אריכות ואין כאן מקומו בח"ז ע' בלחם משנה ובמנ"ל דבש מצאת וכו'. והשוחט או המעלה על גגו של היכל פטור אף על פי דלאו מקום זביחה והעלאה מכל מקום נלמד מקרא דפטור. והשוחט או מעלה קדשי עכו"ם בחוץ ג"כ חייבים וזה מבואר בזבחים דף מ"ד פלוגתא והלכה כר"י דמחייב. ופשוט דוקא קדשי עכו"ם הראוים לפנים חייבים בחוץ אבל קדשי עכו"ם שאינם ראוים לפנים רק בחוץ דהעכו"ם רשאים להקריב בחוץ לשמים קרבנות וכל מיני טהורים רשאים להקריב אפילו חיות טהורות וכן כל מיני עופות טהורים לאו דוקא תורים וב"י וכן בע"מ מותרים להקריב חוץ מחוסר אבר ע' פ"ח דזבחים ודאי מותר הישראל לעשות שליחותם ולהקריבם בחוץ כל שאינו ראוי בפנים וז"פ. ומ"ש הר"מ אסור לסייע ולעשות שליחותם היינו באותם הראוים לפנים כמ"ש שהרי נאסר עלינו וכו' וז"פ. ועיין בתוס' שהקשו מאי אסור לסייע וכו' הא חיוב איכא דקיימא לן כר"י ותירצו אף עבודות שאינן חייבים עליהם בחוץ אסור גזרה משום עבודות דהם בני חיוב. ונראה דגם בישראל דמבואר היוצק והמקבל פטור היינו פטור אבל איסור יש גזרה וכו' אם כן עדיין קשה מאי משמיענו דאסור לסייען כיון דדינן שוה עם ישראל והו"ל למימר דבישראל אסורים עבודות הללו ג"כ אף על פי דחיוב ליכא ועיין בב"י בהלכות יוה"כ ובטור בשם ראב"י וכבר הבאתי בח"ז כ"פ דאפשר מאי דתנינן פטור אבל אסור דוקא בשבת אבל בשאר איסורים אפילו איסורא ליכא אם כן כיון דבמשנה תני פטור באלו עבודות הו"ל להשמיענו דמ"מ איסור איכא בישראל ולמה השמיענו ד"ז בעכו"ם כיון דלענין העלאה בחוץ שוה קדשי עכו"ם עם קדשי ישראל. ולפמ"ש אפשר לומר דודאי בישראל אם מקריב חיות טהורות או תרנגולים בחוץ אין איסור כלל כיון שאינו ראוי כלל וזה דוקא בישראל דאינו קרבן כלל ול"מ דגזרו חכמינו זכרונם לברכה בחוץ אטו קרבן אבל בעכו"ם דמקריב בחוץ מכל המינים כמ"ש והם קרבן אסור לישראל לסייע ולעשות שליחות במינים הללו כיון שהם קרבן אסרו חכמינו זכרונם לברכה וזה מחדש דאסור לסייען היינו אפילו בקרבנות שלהם כגון משאר מינים כ"נ.
לעיל כתבתי שדיני חסר הוא ענין ארוך ומכל מקום נתיישבתי לכתוב קצת בקיצור מבואר בזבחים דף ק"ז דנפקא מקרא דעל העלאה בחוץ על השלם חייב ולא על החסר ופרש"י בד"ה ואינו וכו' לקמן פליגי בה איכא מ"ד דסובר דעל אבר חסר פטור ואיכא מ"ד דעל בהמה חסירה פטור עד שיעלה כל הבהמה ואיכא מ"ד דסובר דחסר היינו דמקטיר פחות מכזית בחוץ ע"כ ואין זה לשונו ממש ועיין במשנה דף ק"ט פירש"י הן חכמים והן ר"א סוברים דאותו דדרשינן על השלם חייב ולא על החסר היינו על הקטר' פחות מכזית ובסוף העמוד מבואר יכול המעלה פחות מכזית קומץ ופחות מכזית אימורין והמנסך פחות מג' לוגין וכו' יהא חייב ת"ל לעשות על השלם חייב ואינו חייב על החסר מבואר דהדרש הזה קאי על פחות מכזית. ועל בהמה חסירה ואבר חסר יבואר בסמוך בס"ד ובדף ק"ז מבואר פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר"ע סובר דאין לנו אלא מקרא זה דלעשות דאינו חייב על החסר ור"י סובר דיש שני פסוקים חד לעשות ואידך לא יביאנו וכו' נלמד דא"ח על החסר ואמרינן תרי קראי לר"י ל"ל ואמרינן חד למקוטרי פנים שחסר והעלה בחוץ וחד למקוטרי חוץ שחסר והעלה בחוץ ור"ע סובר דמקוטרי פנים שהעלה בחוץ חייב על החסר ג"כ והטעם לר"י איצטריך מיעוט על מקוטרי פנים ור"ע כיון דלית לי' מיעוט מחייב במקוטרי פנים שחסרו ה"ט כיון דמהדרינן פוקעין בפנים אף שהוא חסר והוי הקטרה בפנים בחוץ ג"כ הו"ל הקטרה ואיצטריך מיעוט אליבא דר"י. ור"ע דל"ל מיעוט מחייב במקוטרי פנים על החסר. והנה לברייתא זו שהבאנו דממעטינן פחות מכזית ממקרא דלעשות וכו' דאינו חייב על החסר וחשיב בברייתא מקוטרי פנים הקומץ וכו' אתי דלא כר"ע דלר"ע חייבים על פחות מכזית במקוטרי פנים כיון דבפחות מכזית נתמעט מחמת דהוי חסר ור"ע מחייב על החסר במקוטרי פנים ועיין בתוס' דף ק"ח ע"ב בד"ה לא נחלקו וכו' כתבו אף דלא מצינו שחייבה תורה בשום מקום על הקטרה פחות מכזית ש"ה כיון דמהדרינן פוקעין אף פחות מכזית אם כן בודאי ר"ע מחייב אף בפחות מכזית במקוטרי פנים. והנה ר"י ור"ע הלכה כר"ע אם כן יתחייב בפחות מכזית במקוטרי פנים. אך באמת כיון דמבואר במשנה דף ק"ט ע"ב הקומץ וכו' שהקריב כזית וסובר ת"ק ור"ע לא פליג בזה וגם בברייתא מבואר דפחות מכזית קומץ וכו' אם כן כולם סוברים דעל פחות מכזית פטור אף במקוטרי פנים אם כן ס"ל כולם כר"י והלכה כר"י כיון שהמשנה והברייתא סוברים כן ואין הלכה כר"ע מחבריו ועיין במנ"ל. והנה בברייתא מבואר המנסך פחות מג' לוגין וא"צ למקרא דעל השלם וכו' כיון דמיפסל בחסרון אינו מתקבל בפנים ובלאו האי טעמא דשלם פטור על פחות מג' לוגין רק כיון דה"ט שייך ג"כ נקיט לה והר"מ בהלכה ד' כתב המנסך ג' לוגין וכו' דפטור דאינו מתקבל בפנים ע"ש. והנה יש נ"מ אי הפטור מחמת חסר דהוי גזה"כ או מחמת דאינו מתקבל בפנים דהוא אבעיא בגמ' על הא דמבואר במשנה וכולן שחסרו וכו' אם הוציאן וחסרו מבחוץ מהו אם חסרון בחוץ הוי חסרון והא אבעיא דלא איפשטא ועיין בר"מ דפוסק דאין לוקין ועיין במנ"ל שכתב דהאבעיא הוא דוקא לטעם דאין מתקבל בפנים בחסר בפנים ע"כ בחסר בחוץ כיון דבלאו הכי פסול ביוצא אפשר דאינו מזיק חסרון בחוץ אבל מחמת גזה"כ דעל השלם ולא על החסר אין חילוק ופטור בודאי אפילו חסרון בחוץ ע"ש וא"כ בנחסר היין מבחוץ מחמת דאינו מתקבל בפנים אפשר דחייב בחסרון בחוץ אבל לטעם הברייתא מחמת שלם פטור לגמרי בכ"ע. וקצ"ע על הר"מ דאינו מביא גבי יין הלימוד על השלם דנ"מ לחסרון בחוץ דפטור בודאי ולא מחמת ספק. אך הר"מ עצמו לקמן גבי מנחה חסירה מביא הלימוד דעל השלם וכו' ומכל מקום מביא בחסרון בחוץ הוא ספק עיין במנ"ל שעמד בזה. וכפי הנ"ל לא דרשי' השלם ולא חסר רק על הקטרה חסירה. אך בדף ק"ח מבואר שם בסוגיא דכולם סוברים דדרשינן על השלם ולא על החסר על בהמה או על אבר חסר וכן פוסק הר"מ כאשר יבואר בס"ד. ובפחות מכזית א"צ לימוד לשיטתו דל"מ ח"ז הקטרה כמ"ש התו' והר"מ סמך על סוגיא זו.
והנה מבואר במשנה דף ק"ח ע"א. העלה וחזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עלייה דברי ר"ש ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת ופרש"י העלה ונודע לו וחזר והעלה וכו' דאי בהעלם אחד קיי"ל דכל דהוא משם אחד אפילו עבר כ"פ אינו חייב אלא אחד אפילו שחט ה' בהמות בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת עיין בר"מ פ"ו מהלכות שגגות ובמנ"ל שם ובגמ' ע"ב שם אמר רשב"ל מחלוקת בד' וה' אברים דמ"ס כי כתיב לעשות אותו על השלם חייב ולא על החסר אצל בהמה כתיב ומ"ס אכל אבר ואבר כתיב אבל אבר אחת ד"ה אינו חייב אלא אחת. ושיטת רש"י כ"ה דר"ש סובר ולא על החסר לא קאי אצל בהמה וחייבים אפילו על מקצת בהמה ע"כ בהעלה אבר וחזר והעלה חייב על כל אבר ור"י סובר דאכל בהמה כתיב הלכך בה' אברים אינו חייב על שום אחד כי הי' עדיין חסר בהמה רק על אחרון דהשלים לכל בהמה חייב אחת כי מצטרף לכל הבהמה אבל כ"ז שחסר כ"ש מבהמה א"ח דהו"ל כלו חדא העלאה. וצ"ע על רש"י כיון דלר"י הכל חדא העלאה הוא ואינו חייב עד שיקריב כל הבהמה אם כן בנודע בנתיים האיך חייב אחת לר"י הא קי"ל יש ידיעה לחצי שיעור ור"י בעצמו בשבת דף פ' ע"א סובר דיש ידיעה לח"ש ע"ש ופטור לגמרי כמו כותב אות אחת ונודע וחזר ושכח וכתב אות בשבת ונודע דקיימא לן כחכמים דפוטרים עיין בר"מ פ"ו מהל' שגגות אם כן כאן דהשיעור הוא כל הבהמה ובנודע בנתיים בודאי פטור דיש ידיעה לח"ש האיך מוקי רשב"ל לר"י שלא כהלכתא. ובאמת א"צ לפרש לענין קרבן דאפשר דמיירי לענין מלקות דקיימא לן דנזיר שהי' שותה יין כ"פ בהתרו בו כל פעם חייב על כ"א ה"נ לר"ש בהתרו בו חייב על כל אבר ואבר ולר"י הלאו הוא בגמר על כל הבהמה וא"ח אלא אחת היינו מלקות פ"א ואפשר רש"י לא דקדק בזה דאכ"מ. אבל באבר א' והקריבו לחצאין בזאח"ז והקריב מקודם כל הבהמה וזה האבר לחצאין משלים לכל הבהמה דברי הכל אינו חייב אלא אחד דר"ש ג"כ סובר דעל השלם ולא על החסר קאי על אבר אם כן א"ח רק על חצי השני מאבר דהשלים האבר אבל על חצי הראשון דלא הי' האבר שלם א"ח ע"כ חייב רק אחת ולר"י ג"כ חייב אחת דהשלים לכל הבהמה ע' ברש"י ור"י אומר מחלוקת באבר אחת וכו' ופרש"י דר"י סובר דכ"ע סוברים דאותו על השלם וכו' אכל אבר ואבר כתיב ולא אכל בהמה וכן ס"ל לעולא בשתי הלשונות. והנה ידוע דהלכה כר"י לגבי רשב"ל ובפרט דעולא סובר ג"כ כן אם כן ז"פ דלכ"ע א"צ כל הבהמה ומחייב על אבר א' מבחוץ אבל העלה אבר וחזר והעלה אבר וחזר והעלה חייב על כל אבר הן קרבן בנודע בין כל אבר והן מלקות בהתרו בו על כל אבר ובאבר אחד דהקריבו לחצאין מיירי המשנה ובמאי פליגי ר"ש ור"י במקוטרי פנים שהעלו בחוץ וחסרו דמ"ס חייב היינו ר"ש על כן חייב על כל כזית אף דחסר במקוטרי פנים מחייב על החסר ג"כ והיינו כר"ע בדף ק"ז שהבאנו דס"ל דלא נתמעט מאותו רק מקוטרי חוץ ומקוטרי פנים חייבים בחסרו כיון דמהדרינן פוקעין ור"י פוטר רק בהשלים אבל על חצי אבר הראשון פטור דסבירא ליה כר"י דגם מקוטרי פנים איתמעט מלא יביאנו וכו' וכר"י סבירא ליה לישנא בתרא דעולא שם וכן אבוהו דשמואל סובר כן דר"י פוטר במקוטרי פנים רק אבוהו דשמואל סובר דטעמא דר"י דס"ל לא מהדרינן פוקעין אם כן נתמעט פנים וחוץ מפסוק א' כי אין חילוק כיון דלא מהדרינן פוקעין ובאמת קשה על אבוהו דשמואל מנ"ל דר"י סבירא ליה דלא מהדרינן פוקעין אשר נלמד מקראי ע' בתוס' שם דף ק"ט דילמא ס"ל כהלכה דמהדרינן פוקעין ומכל מקום פוטר ר"י דס"ל כר"י דאיכא תרי קראי לפטור חסר הן במקוטרי חוץ והן במקוטרי פנים כמו שכתבו התוס' לר"י בדף ק"ז בד"ה חד וכו' ע"ש. ולענין הלכתא צ"ע דר"י ור"ע הלכה כר"ע מחבירו אם כן חייב מקוטרי פנים בחסר וכאן ר"ש ור"י דהלכתא כר"י כמבואר בערכין ור"י ס"ל כר"י דפטור אם כן ר' ישמעאל ור' יוסי סוברים בשוה ור"ש ור"ע סוברים בשוה אם כן הלכתא כמאן. והנה לאבוהו דשמואל דסובר דטעמא דר' יוסי דלא מהדרינן פוקעין ובודאי קי"ל דמהדרינן פוקעין דר"ש ור"ע וגם ר' ישמעאל סוברים דמהדרינן פוקעין ור"ג ור' יהושע בפ' המזבח מקדש דף פ"ג כולם סוברים דמהדרינן פוקעין אם כן לית הלכתא כר"י בזה נגד רבים אם כן כיון דמהדרינן פוקעין חייב במקוטרי פנים כר"ע ור"ש נגד ר' ישמעאל אף דהקשינו לעיל דא"צ לומר טעמא דר"י משום דלא מהדרינן פוקעין מכל מקום כל קושיא יש לה תירוץ וכיון דסתם גמ' לא מקשי על אבוהו דשמואל אם כן כן הלכה וחייבים על מקוטרי פנים שהקריבום בחוץ חסר כר"ע ור"ש וגם לישנא קמא דעולא דכ"ע סוברים דמקוטרי פנים חסר חייב בחוץ והנה בודאי הלכה כן כמ"ש ור"ע סובר כן ור"ש כמ"ש. ומקוטרי חוץ בחסר כולם סוברים שם בסוגיא דפטור רק לעולא בלישנא קמא סובר דר"ש ור"י פליגי במקוטרי חוץ דר"ש מחייב ור"י פוטר והלכה כר"י לגבי ר"ש וגם ר"י ור"ע סוברים כר"י אם כן בודאי הלכתא כוותי' דרבי' ובפרט דר"ע ור"י סוברים כן אך הברייתא דלקמן שהבאנו לעיל דממעט מאותו וכו' פחות מכזית בחוץ דזה הוי חסר וכן במשנה ת"ק ור"ע סוברים כן ע"פ פרש"י אם כן אבר חסר סוברים דחייב דלא אתמעט כלל אבר חסר אם כן סתם משנה ובר מחלוקת מודים בזה וגם הברייתא סוברים כן אם כן אפשר דהלכה כן אם כן חייבים על חסר אפילו במקוטרי חוץ ואפשר גם ר"י ור"ע סוברים כן והפסוקים צריכים אנחנו ללמוד דפטור אפילו מקוטרי חוץ כיון דמהדרינן פוקעין ע' בתוס' כאן אך מקוטרי חוץ יש סברא כיון דמהדרינן פוקעין ובר"י ובר"ע אינו מפורש דחסר היינו מבהמה או אבר וצ"ע לענין הלכתא. ובאמת דברי רש"י במשנה קצ"ע דאפשר דרשו אותו ולא חסר מכל מקום דוקא באבר חסר אבל הקומץ וכו' דנחשבים במשנה זה לא מיקרי חסר דאינו אבר רק למאן דדריש ולא חסר היינו כל הבהמה אם כן זה מקרי ג"כ חסר אבל למאן דסובר אף דלא הקטיר כל הבהמה לא נקרא חסר רק אבר אם כן הקומץ וכו' דאינו אבר לא שייך חסר ע' כאן בכ"מ הלכה י"א ד"ה העלה וכו'. גם צ"ע על רש"י מנלן דת"ק ור"ע דרשי דאותו למעוטי חסר היינו פחות מכזית דילמא סברי כר"ע דמקוטרי פנים חייב בחסרון ומאותו נתמעט מקוטרי חוץ ובמקוטרי חוץ מודים דפטור על החסר אפילו בכזית רק המשנה איירי במקוטרי פנים דכל הנהו דחשיב במשנה מקוטרי פנים הם על כן חייב על כזית אפילו בחסר וגם המשנה ראשונה המעלה כזית וכו' אפשר דמיירי במקוטרי פנים וצ"ע. ואפשר לומר דרש"י הי' קשה לי' דת"ק סבירא לי' דגם על הקטורת חייב על כזית בחוץ ועיין בגמ' דפליגי בקטורת של יוה"כ שלפני ולפנים דחכמים ס"ל דמלא חפניו ל"ד היינו דאינו מעכב ע"ש על כל פנים מצוה איכא כמו קומץ ומנחת כהנים כמו שפירש"י כאן על כל פנים ק' דהו"ל חסר ואי משום דה"ל מקוטרי פנים והם דרשו כר"ע הא עיקר טעמא דר"ע דמחייב במקוטרי פנים מחמת דמהדרינן פוקעין כמ"ש לעיל הא מבואר בזבחים דף פ"ג שכולו קטורת אי אתה מחזיר וכן פסק הר"מ בפ"ב מהלכות תו"מ ע"ש אם כן אי פטרינן על חסר הו"ל לפטור כאן כי זה הוי כמו מקוטרי חוץ דפטור על החסר ע"כ פירש"י דתנאים אלו לא דרשו על השלם ולא על החסר רק על פחות מכזית אבל על חסר חייב בכל גוונא ועיין בתוס' דף ק"ט דמסופקים גם אי מחזירין פוקעין דקומץ ע"ש. וזה דעת רש"י בחסר היינו שמקריב אבר חסר או בהמה חסירה לכל מר כדאית ליה. והתוס' פירשו פירוש אחר בסוגיא דחסר היינו בשעה שמקריב בחוץ נחסר מבהמה או מאבר אבל אם בשעת הקטרה בחוץ אינו חסר בכזית חייב וא"צ להקריב כל הבהמה או כל האבר רק בכזית סגי רק בשעת הקרבה צריך להיות שלא נחסר מהבהמה או מהאבר ואם נחסר הו"ל חסר וא"ח. והפירוש בסוגיא כך הוא רשב"ל סובר מחלוקת בד' וה' אברים דר"י דסובר אם חסר מהבהמה קצת בשעת הקטרה פטור אם כן אינו חייב אלא על אבר הראשון ול"ד ה"ה בכזית הראשון דאז היתה הבהמה שלימה אבל תיכף שהקריב כזית הראשון על האבר השני אינו חייב דבשעת האבר השני היה נחסר מהבהמה מה שהקריב בראשונה דהוי ליה כאלו נאבד ור"ש סובר דחסר מבהמה חייב רק חסר קאי על האבר דאותו אבר לא יהיה נחסר כ"ש בשעת הקטרה בכזית אם כן בד' וה' אברים חייב על כל אבר דכל אבר הוא שלם ולא נחסר אבל באבר אחד שהקריבו לחצאין ד"ה אף ר"ש סובר דאינו חייב רק על חצי אבר הראשון דבשעה שמקריב החצי השני כבר נחסר מהאבר חצי הראשון ואינו חייב על החסר וגם ר"י סובר דחייב אחת היינו על חצי הראשון דאז היתה כל הבהמה שלימה ועל חצי השני פטור דנחסר חצי האבר הראשון. הכלל בשעת הקרבה לא יהיה חסר ממה שאינו מקריב רק בזה מחולקים דר"י סובר דעל כל בהמה כתיב ואם חסר קצת מבהמה שוב אינו חייב על הקרבה בחוץ כלל ור' שמעון סובר דעל אבר קאי וכל אבר חייבים עליו אף שהבהמה חסירה כיון דאין האבר חסר וכ"ז בנחסר או שהקריב קצת בחוץ חשוב כחסר אבל אם הקריב בפנים כל הבהמה ונשאר קצת והקריב בחוץ חייב דהקטרת פנים לא הוי חסרון ע' בסוגיא וז"פ. ור"י סובר וכן שאר אמוראים שם דכ"ע סוברים דלא על החסר קאי על כל אבר רק במקוטרי פנים או חוץ שחסרו דר"ש חייב ור"י פוטר עיין בסוגיא כמו לעיל ולהלכה דר"ע מחייב דהלכה כמותו נגד ר"י במקוטרי פנים ולר"י ולישנא בתרא דעולא ואבוהו דשמואל סוברים דר"י פוטר והלכה כמותו נגד ר"ש כיון דר"ע ור"ש סוברים דחייב ור"י [ור"י] סוברים דפטור הלכה כר"ע מחבירו ואף דקיימא לן לא מחביריו מכל מקום ר"ש סובר ג"כ כר"ע וגם לישנא קמא דעולא כ"ע סוברים חוץ ר"י דמקוטרי פנים חייב בחסר וגם המשנה דהקומץ וכו' שהקריבו בו כזית וכו' א"צ לדרוש דחסר היינו פחות מכזית כמו לשיט' רש"י דלשיטה זו אינו חסר כיון דכולו קיים רק הוא מקריב כזית וחייבים לכ"ע דאין זה חסר לשיטה זו ובברייתא דהקומץ וכו' פחות מכזית וכו' דדרשי לא על החסר אם כן הברייתא ס"ל בכל גוונא דחסר חייב אם כן במקוטרי פנים הרבה סוברי' דחייב בחוץ ר"ע ור"ש והברייתא ג"כ ור' יוסי ג"כ אליבא דלישנא קמא דעולא וגם קי"ל מהדרינן פוקעין אם כן חייבים במקוטרי פנים ומקוטרי חוץ ר' ישמעאל ור"ע ור"י סוברים דפטור וגם ללישנא בתרא דעולא גם ר"ש סובר ולל"ק דעול' רק ר"ש סובר דחיייב ופשיטא דהלכה כר"י ור"ע ור"י נגד ר"ש אם כן בוודאי פטור אך ברייתא אחת לקמן דהקומץ וכו' פחות מכזית פטור דכתיב אותו על השלם וכו' ס"ל דחסר חייב רק פחות מכזית פטור ומכל מקום נראה דהלכה ככולהו תנאים הנ"ל נגד ברייתא.
ודעת הר"מ בדינים הללו וז"ל הר"מ בהלכה ח' כל דבר שחייב על העלאתו בחוץ כיון שהעלה ממנו כזית בחוץ חייב בין שהקריב כולו בפנים ושייר כזית והעלה בחוץ בין שהניח הכל בפנים ולקח ממנו כזית והעלה בחוץ חייב אבל אם חסר אותו דבר הקרב כ"ש בפנים והעלה שאריתו בחוץ פטור ובהלכה ט' כיצד הקומץ והלבונה והאימורין והעולה וכו' שחסר' מקצתן בפנים והעלה בחוץ פטור שהרי נא' לעשות אותו על השלם חייב ולא על החסר וכו' ובהלכ' י"א כתב העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר ובסוף הלכה כ' העלה אבר חסר פטור שנאמר לעשות אותו על השלם חייב וכו' ועיין בראב"ד ובכ"מ ועיין במנ"ל שפירש בכוונת רבינו דדעתו כדעת התוס' דחייב על כזית מאבר רק אם האבר לא נחסר רק אם נחסר מהאבר פטור כדעת ר"י ואליבא דר"י ומקוטרי פנים שהעלו בחוץ בחסר ג"כ פטור ומכש"כ מקוטרי חוץ ע"כ בהלכה ח' כ' דחייב על כזית בחוץ אם הניח הכל בפנים נראה דאפילו על כזית מאבר כיון דהאבר השאר ישנו בעין חייב וזה לא נקרא חסר ואח"ז כ' הקומץ והלבונה ועולה דחסרו בפנים והעלה בחוץ שנא' לעשות וכו'. והנה על הקומץ א"צ לטעם דלעשות על השלם דבלאו הכי נפסל בחסר כש"כ בפנים ע' במשנה רק על הלבונה והעולה וכו' צריך לטעם זה ואין נ"מ לדינא ע"כ נקיט טעם זה דמספיק לקומץ ג"כ ע' בלחם משנה שכתב כן. ועל העולה ואימורין שחסרו כ"ש ע"ז צריך לעשות על השלם וכו' אף דקיימא לן דווקא באבר שחסר ולא בהמה שחסרה וכאן כ' שחסר כ"ש ע' במנ"ל שכתב הא דעל אבר שלם שחייב אף דנחסר מהבהמה דווקא באבר אבל בשר שאינו אבר פטור אם נחסר מהבהמה כ"ש וכוונת הר"מ שהקריב בשר שאינו אבר ע"ש. ואח"ז כתב העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר דפסקינן על השלם קאי על אבר ע"כ חייב על כל אבר. אח"ז כ' הר"מ דעל אבר חסר פטור היינו שנחסר מהאבר שנאבד אבל אם איתא בעין חצי האבר השני חייב דזה לא הוי חסר. והנה מה שקשה על הר"מ דפוסק דבכ"ע פטור חסר אפילו על מקוטרי פנים דהרבה סוברים דעל מקוטרי פנים חייב בחסר וגם הר"מ פסק דמהדרינן פוקעין עבלח"מ ובמנ"ל באריכות וכל מה שכתבתי הוא מדברי המנ"ל והוא פלפל באריכות ואני כתבתי לי כעת למזכרת השי"ת יגמור בעדי לשנות פרק זה ולברר השיטות היטב ולברר דעת הר"מ באר היטב וכעת באתי רק להזכיר. הקומץ והלבונה של מנחה שהקריב אחד מהם בחוץ ומכש"כ אחד בחוץ לאחר שהקריב בפנים האחד וודאי חייב וכן שני בזיכי לבונה שהקריב אחד מהם בחוץ ומכש"כ אחד בפנים ואח"כ השני בחוץ חייב זה מבואר בש"ס ובר"מ. ומבואר בר"מ ובהרהמ"ח דאף המעלה בזה"ז ח"כ כר"י דקדושה ראשונה קדשה לע"ל ועיין בתוס' דף נ"ט דהקשו הא ליכא מזבח ותירצו דבנה מזבח או מיירי בקטורת דא"צ מזבח דמזבח שנעקר מקריבין קטורת במקומו או מנחות דא"צ מזבח והר"מ לא חילק ומחייב בכ"ע דמחייב גם על שחיטה בזה"ז והוא אריכות גדול בענין זה ואין כאן מקומו. וכבר כתבתי בח"ז אף דעל כל הקדשים אפילו על קדשים קלים חייבים מכל מקום בכור בח"ל דהוא קדוש ואינו ראוי להקריב כמבואר פ"א מהלכות בכורות אם כן אין חייבים עליו משום ש"ח או העלאת חוץ כיון דאין ראוי לפנים אפילו בזמן הבית ולדעת הר"מ דתרומות ומעשרות בזה"ז ואף בבית שני היה רק דרבנן אם כן אפילו בכורות א"י אינם ראוים בפנים דאיתקש למעש' אם כן אינו חייב משום לאווים הללו וא"צ לכפול הדברים ויש להאריך עוד במצוה זו כהנה וכהנה ובעזה"י אשנה פ"ז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |