מנחת חינוך/רי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png רי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שלא כו' ובכלל בהמה חי' ג"כ כו'. כ"ה בר"מ ועוד מבוא' שם בפ"א דגם עוף בכלל וכתב הרב המגיד דיליף זה מסוגיא דב"ק דהרבה דברים דומים לזה דגם עוף בכלל וע"ש בסוגיא דנ"ד ע"ב דצל"ע היטב דנראה דלענין כמה דברים צריך לרבות עוף ע"ש וגם נראה שם מסוגיא דלשום דבר אין חית הים בכלל לא לענין שבת ולא לשאר דברים רק לענין כלאים דהיא אבעיא שם בש"ס ומפשט דשייך כלאים כיון דכתיב למינהו עש"ה בסוגי' ונראה דגם כאן א"ח על חית הים ע"ש בתוס' וע' זבחים פ"ה ע"ב נראה ג"כ דבעוף שייך נרבע וע"ש:

ב[עריכה]

שאין חילוק בין בהמה גדולה כו'. וגם אין חילוק בין בהמה זכר או נקבה וכן אם הביא' עליו ופשוט. והנה מבואר בר"מ פ"א דגם אם הבהמה טרפה או נשחטו בה רוב סימנים מכל מקום דינה כחי' לכ"ד עד שתמות ועיין בחולין ע"ה דגם בן פקוע חייב הרובעו וע' תוס' כתבו דהי' ס"ד דגרע משנשחטו רוב סימנים ע"כ אשמועינן ד"ז והר"מ ז"ל לא הביא זה כאן אבל הדין דין אמת. ודע דמבואר בסנהדרין דע"ח אמר רבא ההורג את הטרפה פטור וטרפה שהרג בפני ב"ד חייב שלא בפני ב"ד פטור דה"ל עשאאי"ל ופסק הר"מ כן בה' רוצח פ"ב ה"ט ואח"ז שם מימרא דרבא דרובע את הטרפה חייב וטרפה שרבע בפני ב"ד חייב שלא בפני ב"ד פטור. והנה הר"מ לא הביא ד"ז ונראה פשוט דהנה הגמ' מקשה שם על רבא דד"ז דטרפה שרבע מאי אשמועינן דמרישא מטרפ' שהרג מוכח ד"ז ג"כ ומתרץ דהרובע את הטרפה אצטריכא לי' וא"כ הר"מ דמבי' דין רובע את הטרפה ד"ז לא איצטריך לאשמועינן דנשמע מטרפה שהרג וסמך עצמו על ה' רוצח דחד טעמא לתרווייהו. ואח"ז מבואר בש"ס שם דשור של אדם טרפה או שהי' השור טרפה שהרג פטור ופסקה הר"מ פ"י מה' נזקי ממון והטעם דכתיב וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור ע"ש בפירש"י ושור של אדם טרפה אלו הבעלים היו הורגין היו פטורין ג"כ השור פטור וכן שור טרפה אלו היו הבעלים טרפה והרג היו פטורין גם השור פטור דאתקש הריגת השור למיתת הבעלים שנא' וכו' וד"ז פסק הר"מ ג"כ פ"ו מהנ"מ. ונ"ל דגם שור טרפה שרבע או שור של אדם טרפה שרבע ג"כ פטור כיון דגבי רציחה פטור מחמת היקש שור לבעלים ובפ"א דסנהדרין מבוא' כמו שור שהרג בעי כ"ג מהיקישא דגם בעליו כו' כמיתת בעלים כו' כן בהמה הרובע והנרבע אתקש למיתת אדם דכתי' והרגת את האשה ואת הבהמה ע"כ צריך ג"כ כ"ג ועי' תוס' דף ט"ו דהיקש הלז הוא אלים יותר מהיקשא דוהשור יסקל וגם בעליו יומת ע"ש אם כן כיון דקיימא לן עוד דאין היקש למחצה אם כן גבי רובע ונרבע ג"כ הדין כן והר"מ ז"ל לא הביאו ואפ"ל ג"כ דסמך אמ"ש בה' נ"מ אבל באמת לשי' הר"מ שכ' בהנ"מ כיון שבעליו כמת הם חשובים ע"ש ולפ"ד אפילו הרג בפני ב"ד פטור ע"ש במ"מ. ונראה דמלשון יומת דייק הר"מ לא בהיקשא אם כן כאן לא כתיב בל' זה אבל לפי דעת ראב"ד בהרג בפני ב"ד חייב ע"ש נראה דהוא מהיקישא אם כן כאן נמי הדין כן דטרפה שרבע או שנרבע וכן מאדם טרפה לא יהיו נהרגין. שוב נתיישבתי בזה וראיתי שהוא טעות גמור דאין ענין ד"ז לשור ההורג דשם אמרי' דאות' עבירה שהרג את הנפש אלו ד"ז עשו הבעלים הי' פטור אף אם עשה השור ד"ז פטור אבל מה ענין אדם הרובע לבהמה הרובע דהא עבירות חלוקים הם ול"ש היקישא זל"ז ומכל מקום לענין כ"ג שייך היקישא דמיתתו כמיתת אדם אבל לא להקיש מה אדם טרפה שעשה עבירה שבא על נערה המאורסה והוא טרפה דפטור כך יהיה פטור שור שרבע מה ענין זה לזה וכמו כן רביעת אדם ורביעת בהמה הם עבירות חלוקים כן נראה לפי עניות דעתי פשוט. ועוד כיון דהטעם דסקלינן השור מחמת תקלה וקלון אם כן מאי אכפת לן אם הוא טרפה או של אדם טרפה מכל מקום תקלה וקלון איכא וגם ז"פ ומכל מקום צריך אני להביא דינים אלו בכור הבחינה. ומצוה זו כל בני העולם מצווים עי' במצוה הקודמת בד' הרהמ"ח וכ"ה בר"מ ומכל מקום אין הבהמה נסקלת עיין ר"מ ה' מלכים ומ"ש לעיל בדין בהמה שנרבעת לנכרי לענין אכילה ע"ש. וטומטום ואנדרוגינוס אם באו על הבהמה פטור דס' אפשר דהם נקבות אך אם הביאו בהמה עליהם חייבים ממ"נ דאם הם נקבות חייב כבהמה שרבע אשה ודווקא אם הבהמה זכר אבל אם הבהמה נקבה בודאי פטורים כי בהמה נקבה ואשה ל"ש רביעה אצלם ופשוט:

ג[עריכה]

בשוגג חייב חטאת. ואם בא על הבהמה והביא הבהמה עליו בהעלם א' א"ח אלא חטאת א' ואם הביא בהמה אחרת עליו חייב שנים שהם גופים מחולקים ע' פ"ד ופ"ה מה' שגגות ובר"מ וכבר כ' לעיל הנלע"ד דאף אם הבהמות נבלות מכל מקום שייך גופים מחולקים ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון