מנחת חינוך/קכב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
להעיד כו'. עיין ר"מ פ"א מעדות ובש"ע ה"ע ובמש"ל מצוה קע"ה וכאן אכתוב בקיצור מצוה על עדים שיודעים עדות בין בד"מ או בד"נ או בדיני איסור הן לזכות הן לחוב להעיד בב"ד. ודוקא בב"ד ששם מהני עדותן ולא יוכלו לחזור אבל חוץ לב"ד אין מועיל דיכולים לחזור. ולשון הר"מ העד מצוה להעיד כתב הכסף משנה דוקא שני עדים אבל ע"א אין מצוה כ"ה בפ' הכונס בב"ק. וז"פ דודאי בד"נ ובכ"מ שאין עדות ע"א מועיל כלל בודאי אין מצוה עליו. ופעמים יש עבירה כהאי דטובי' חטא וזיגוד מינגד. ובמקום דמהני ע"א ומחייב ממון כמו בטומאה ומיתה וכדומה עיין פ"ט מהלכו' שבועות להר"מ דחושב הדינים בע"א דחייב אפילו קרבן שבועת העדות בודאי חייב להעיד ומ"ע עליו אפילו בלא שבועה כמו שני עדים אך בע"א בממון שאינו מחייבו אלא שבועה ודלמא היה נשבע על שקר בזה פטור מהמ"ע רק בד"ש. ומה שהקשו שם בפ' הכונס אילימא בבי תרי דאורייתא כו' וה"ה בחד דמחייב ממון הו"ל כבי תרי רק בא' בגוונא דאינו מחייבו אלא שבועה א"ע על מצות עשה זו עי' בהכונס ותראה וז"פ. ומבואר בר"מ כאן וז"ל והוא שיתבענו להעיד כו' וכתב הכסף משנה דיצא לו ממה שמבואר בפ' שבועת העדות דאין העדים חייבים ק"ש עד שיתבענו הבע"ד או שלוחו ובלא תבעו א"ח ק"ש ואם א"ח ק"ש בנשבע אינו בנשיאת עון אף אם לא נשבע ע"ש ולדידי צ"ע דנראה מדברי הר"מ דבכל ד"מ ובכל עדות הוא בכלל נ"ע. ואם תלוי בק"ש הלא יש הרבה עדות אפילו בד"מ דא"ח ק"ש כגון בקרקעות ועבדים ושטרות ועידי קנס עיין ר"מ פ"ט מה' שבועות אם כן בכל עדות הללו אינו בכלל נ"ע ולא יהי' מצוה עליו מפסוק זה אנ"ל ואין משמעות לשון הר"מ כן. ולפי עניות דעתי כיון דפסוק זה דאם לא יגיד מיירי בלא שבועה כמ"ש תוספות ב"ק ומובא שם בכ"מ וד"ז דבעינן תביעת התובע דוקא שישמעו מפיו מפסוק זה אם לא וכתיב בוא"ו ובאל"ף דוקא לו לא יגיד אם כן מבואר להדיא דאף בלא שבועה דהא אם לא יגיד מיירי בל"ש א"ע באם לא יגיד ונשא עונו רק שישמעו מפיו היינו ע"י תביעה אבל דברים שא"ח עליהם ק"ש דילפינן מקראי ע"ש אם כן אתמעטי רק משבועה היינו קרבן פטור אבל בנשיאת עון בודאי הוא אפילו בל"ש הוא בנשיאת עון ואינו תלוי בק"ש רק דין זה דנלמד מקרא זה דאם לא יגיד אם כן ד"ז מבואר כאן דדוקא אם לו לא יגיד ונ"ע ולא בענין אחר כנ"ל פ' וברור. ועיין בסנהדרין שמא תאמרו כו' הרי הוא אומר והוא עד כו' ובודאי מאיימין בעדות עושו"ק ג"כ ובעידי קנס נ"פ דאינו תלוי בק"ש כלל רק ד"ז כיון דנלמד מפסוק זה דלא יגיד ומיירי פסוק זה בל"ש. ונלמד דדוקא לו צריך להגיד כנ"ל פ'. ועקצה"ח סי' כ"ח כתב דקצת דיינים נוהגים דאם הבע"ד מקבלים עליהם קא"פ לעדות שואלים הב"ד את העדים באם לא יגיד ונשא עונו וליתא דמבואר בירושלמי דבקיבלו קא"פ א"ח ק"ש וכו' ולפמ"ש אין נשיאת עון תלוי בקרבן שבועה אפילו במקום שא"ח ק"ש כגון בקרקעות וכדומה ואשה במקום שאשה נאמנת כגון בטומאה ובמיתת הבעל בודאי הוא בנ"ע אף על פי שא"ח בק"ש כמ"ש במ"ל ויבואר אח"ז והרהמ"ח כתב שבד"מ כו' אלא אם כן יתבענו הבע"ד או הב"ד כו' וא"י כוונתו כלל מ"ל לתביעת ב"ד כמו דק"ש א"ח בתביעת ב"ד רק בתביעת הבע"ד ונלמד מפסוק זה אם לא כו' ה"נ לענין נ"ע אבל הב"ד דינו כמו אחר דל"מ עיין בה' שבועות:
ב[עריכה]
שאם כו' חכם גדול כו' שיש לו להמנע כו'. נראה מדבריו דברצונו תליא מלתא ואם ירצה יעיד כמו בפו"ט והשבת אבידה דכ"ה דעת הר"מ דמצוה לעשות לפנים משוה"ד. אבל הרא"ש דעתו דאין ראוי לבזות ע"כ עחה"מ סי' רס"ג והר"מ כתב כאן עשה דכבוד תורה עדיף ויש לו להמנע משמע דמהראוי לו להמנע. וקצ"ע על הר"מ דהרי שם במקומו' הנ"ל דעתו דראוי לעשות לפמשוה"ד וצריך לדחוק דכאן הפי' ג"כ דיש לו להמנע דרשאי להמנע אבל אם רוצה ודאי טוב עשה ויעיד. והרהמ"ח סתם שלא כל אדם חייב לבא להעיד כו' וקאי על כל העדות הנזכר למעלה הן ד"נ כו' ובאמת צ"ע דהול"ל דד"ז אינו רק בד"מ אבל בד"נ או אפילו בדיני איסור ובדיני מכות הולך ומעיד דאין חכמה כו' עש"ס דשבועות ובר"מ כאן. ובאו"ת כ"ח פלפל בזה הא דבאיסור צריך לילך ולהעיד אם הוא דוקא בבזיון קטן וגם אם יש חילוק בין עדות השוה בכל ובין אם צריך להעיד מלתא דאיסורא שאינו ש"ב. ואין כאן מקומו להאריך במה שהאריכו האחרונים:
ג[עריכה]
וכן כה"ג כו'. כ"כ הר"מ ודעת הכסף משנה אפילו בד"נ ובאיסורים אין צריך להעיד אבל הלחם משנה ומ"ל השיגו עליו וסוברים בדעת הר"מ דסובר כדעת התוס' דגם מלך וכה"ג מעידים במלתא דאיסורא משום אין חכמה כו' ועיין באו"ת שכתב לגבי כה"ג לילך הו"ל בזיון גדול ואין צריך לילך ולהעיד ע"ש באריכות מה שמיישב דעת הכסף משנה ומ"ש הרהמ"ח מעיד למלך בכ"מ הקשה ע"ז ובפ"ה מה' כה"מ כ' דהר"מ מיירי במלכי ב"ד דמעיד על המלך דדנין אותם ע"ש בלח"מ. עוד כתב הרהמ"ח מלכי ישראל לא מעיד ולא מעידין. ניחא דאינו מעיד מפני כבודו ואין מעידין עליו דאין דנין אותו ולמה יעידו עליו. ומ"ש הרב המחבר דמלכי בית דוד מעידין ומעידין עליו אין לשון הר"מ כן פ"ג מה' מלכים ה"ז שכ' כבר ביארנו שמלכי ב"ד דנין ומעידין עליהם כו' ודוקא מעידים עליהם אבל הם אין מעידין מחמת כבודם דכבוד מלך עדיף מכבוד כה"ג. וכ"כ הכסף משנה וד' הרהמ"ח צע"ק. ועיין כסף משנה כ' דמעיד מלך למלך וד"ז צ"ע אפשר דוקא בכה"ג מעיד למלך דכבודו פחות ממלך אבל מלך אפשר דאינו מעיד אפילו למלך והכסף משנה מסופק אם בדבר איסור או בד"נ המלך חייב או לא ודעתו בדעת הר"מ דמלך פטור בכ"ע ודעת התוספות דבדבר שאינו ד"מ המלך חייב ועיין באו"ת ובלח"מ. והדינים שכ' הרהמ"ח דיני עדות בכתב ודיני קיום א"ר לכתוב כאן כלל כי מבואר הוא בר"מ וש"ע וצריך חיבור גדול. ומ"ש הרהמ"ח דהבזוים פסולים לעדות מדרבנן עמש"ל בח"ז דפסולים דרבנן משכחת לה שחייבים להעיד ומקבלין עדותן כגון להצלה בד"נ בודאי נאמנים כיון דמה"ת כשרין היאך נהרוג נפש אם הם פוטרין וכ"פ בט"א במסכת ר"ה אם כן בודאי מחויבים להעיד וז"פ. גם מ"ש הרב המחבר דא"נ בנשים עמש"ל בח"ז דנראה במקום שהנשים נאמנות כגון בע"מ או בע"ט ומועיל עדותן לממון אף שא"ח בק"ש כמשי"ת אח"ז מכל מקום ישנן במצות עשה זו והם בנ"ע כיון דמועיל עדותן. ועבדים הם כמו נשים וחרש שוטה וקטן אינם בגדר עדות. הכלל כל שעדותן אינו מועיל אינן במצוה זו וכל שעדותן מועיל ישנן במצות עשה זו. ודיני שבועת העדות יבוארו לקמן במצוה שאח"ז. ובמקומות מפוזרים בחיבורי זה. ומ"ש הרהמ"ח בתחלת המצוה ובדיני שאר איסורים כגון שראה א' עבר על איסור וכן בד"נ כו' או בעדות מכות שהכה א' חבירו בכ"ז חייב וא"י הכוונה אי הכאה ש"פ הו"ל ד"מ ואי הכאה שאין ש"פ הו"ל דיני מלקות ונראה דיתור לשון הוא וצ"ל כגון דיני מכות היינו ח"ל דחייבים מלקות עכ"מ ובר"מ דגם דיני מלקות צריך חכם לילך דה"ל כמו דיני איסור ע' כ"מ ומ"ל. ונראה לענין לילך לב"ד קטן דיני קנסות דינן כדיני ממונות וקצ"ע דאפשר דיני קנסות הו"ל כמו דיני מלקות דהתורה קנסה אותו מחמת העבירה. וחובל בחבירו אם אין בו ש"פ דלוקין חייב לילך וביש בו ש"פ דעבירה יותר גדולה אך דרחמנא חס אממונא דנחבל אין צריך להעיד ואין הסברא נותנת כך אך אין כאן מקומו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |