מנחת חינוך/קיג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לאכול כו'. הדינים הם בר"מ פ"ט מהמ"א. ואכתוב בקיצור השייך לד' הרהמ"ח כי הדינים ארוכי' וידועים. בב"ח שנתבשל אפילו ח"ז בשר וח"ז חלב ואכל כזית משניהם לוקין וה"ה אם בישל בב"ח כזית בשר בתוך חלב הרבה הכלל כל שיש בנ"ט ואכל כזית לוקין וח"ש אסור מן התורה והצירוף הוא ככל איסורין שבתורה בכא"פ ובין השינים אין מצטרף ובין החניכים מצטרף. וכן אכל ח"ז והקיאו וחזר ואכל אותו ח"ז עצמו הכלל דינו ככל איסורין שבתורה לכל הענינים המבוארים בר"מ פי"ד מהמ"א. אך לענין אכל שלא כדרך אכילה פטור בכל האיסורים ובב"ח חייב ודוקא אם לאחר שנעשה בב"ח נפגם או שעירב דבר מר חייב אבל בשר שנפגם או חלב ובישלו אינו נאסר כלל דאינו נאסר רק בנו"ט לשבח ואין חל שם בב"ח כלל עכו"פ סי' פ"ז. ואסור ג"כ בהנאה מה"ת. ודעת הר"מ נראה דאין לוקין על הנאה. ובמ"ל היסה"ת מביא שיטות דלוקין על הנאת בשר בחלב ופלפל בדעת הר"מ וכ' דאף להסוברים דלוקין על הנאת בשר בחלב מכל מקום אם אכל אינו לוקה שנים משום אכילה ומשום הנאה רק לוקין אחת ע"ש הטעם. והנה שיעור אכילה כזית וכן בישול ער"מ. ושיעור הנאה אי צריך דוקא כזית נראה מד' האחרונים דצריך דוקא כזית וע' צל"ח פסחים סוגיא דחזקי' ור"א. ובל"ז אין לוקין להסוברי' דלוקין על הנאה דאי אמרת הנאה בכ"ש אם כן ילקה על אכילה גם כן בכ"ש דעל כל פנים הנאה היא דאכילה לכ"ע הנאה היא ע"ש. ובהנאה אי מצטרף הנאה לכא"פ או אפשר אפילו יותר מא"פ כמו מעילה דצירוף מעילה היא אפילו לזמן מרובה ושיעור כא"פ היא רק באכילה ג"כ מוכח דדוקא בכא"פ ולא יותר דאל"ה הי' חייב גם כן באכילתה אפילו יותר מכא"פ מחמת דעכ"פ הנאה איכא ולא מצינו זה בבשר בחלב דיהי' חילוק בינו לשאר איסורים בזה. אך אפ"ל כיון דלא גמירי כא"פ רק במידי דאכילה אם כן בכל מידי דלאו אכילה צ"ל דוקא בב"א ול"מ צירוף אפילו בפחות מכא"פ ול"ד למעילה דיש שם ריבוי תמעול מעל עיין פ"ה דמעילה וכ"נ מד' הפמ"ג בפתיחה לבשר בחלב וחקר שם לפ"ז כיון דלא חזי לאצטרופי יהי' ח"ש מותר אך אפשר דפירוש חל"א דהיינו דהי' ראוי להיות בבת אחת ע"ש.
והחיוב היא דוקא דרך בישול. וצלי או טיגון ע' באחרונים. והמעושן ובחמי טברי' כו' עיין ר"מ בקצת הוא אינו דרך בישול ובקצת אבעיא בירושלמי ע' לעיל מצות בישול ושיעור בישול לא נתבאר ובש"ס פרק כ"ה באיזה בישול כו' כל שאחרים כו' ופירש"י דהיינו נתבשל כל צרכו ובפר"ח דעתו כמאב"ד ועפמ"ג. ודוקא בשר בהמה טהורה עם חלב בהמה טהורה אבל חלב טמא או חי' או בחלב חי' או עוף או חלב מתה או דם בחלב על הכל פטורים מן התורה ואין מוזהרים כלל מן התורה על אכילתו. והמבשל בשר נבלה או חלב בחלב דעת הר"מ כאן דלוקין על בישולו ואין לוקין על האכילה דאין איסור חל ע"א דליכא כולל ומוסיף ובמשנה למלך פ"ה מהיסה"ת פלפל למה אינו חל בשר בחלב הא ה"ל איסור מוסיף לשיטת הסוברים דהנאה ה"ל מוסיף והוכיח כהר"מ דאין מלקות בהנאת בב"ח ובכו"פ מביא בשם הרשב"א דבאמת חל מה"ט וע"ש מה שפי' לפה"מ להר"מ בכריתות. ועיין בס' פר"ת דעתו דהר"מ מודה דלוקין על הנאת בב"ח. עיין שם בספריהם ואין כאן מקומו להאריך. וחלב שליל אם ה"ל כחלב מתה עמש"ל דעת השעה"מ דה"ל חלב מתה ובנו"ב ת' כתב דלא הוי חלב מתה וחייב מה"ת. והמבשל עצמות וגידין וקרניים וטלפים א"ח על אכילתן מה"ת. ומ"ש הרב המחבר דחלב הנמצא בקיבה יש מתירין דה"ל כחלב מתה הוא תמוה דמפורש להדיא בסוגיא דכחל דכחל ה"ל ח"מ ולא קיבה דזה כנוס במעי' כו' רק הטעם השני אמת ודין צלול או קרוש עיין בדבריהם. גם מ"ש הרב המחבר דאפרו אסור כדין הנקברים עכו"פ מפלפל בדין דנסחט החלב לגמרי אם אסור מן התורה ומ"ש הרהמ"ח דאם נתנו או מכרו אין לוקין לפי שאפשר להנאה בלי מעשה. היינו אפילו עשה מעשה במכירתו. כיון דאפשר בלא מעשה והולך לשיטתו בכלל הזה. ומ"ש ואפילו הסך ממנו אין לוקין נראה דסובר כהרמב"ן דלוקין על הנאה ואפשר ג"כ דס"ל כהפ"ת שהבאנו לעיל דגם הר"מ סובר כן. ועיין באחרוני' אי עוברים גם מלאו דל"ת כל תועבה כל שתעבתי כו'. ונוהג בכל אישי ישראל חוץ מחש"ו. והוא ככל הלאוין שבתורה לענין תשובה ופ"נ ושאר דברים. ומ"ש הרב המחבר אפילו סך ממנו הוא לשיטתו דכל שאפשר בלא מעשה אין לוקין אפילו עשה מעשה אם כן כיון דסיכה היא הנאה והנאה משכחת לה בלי מעשה ג"כ לא ילקה כלל אם כן היאך כ' דאפשר לדון שילקה וזה סיוע לס' שעה"מ שהבאתי לעיל כ"פ דדוקא אם הנאה יכול להיות בל"מ ומכל מקום עושה מעשה לא תוסיף המעשה שום דבר כי הי' יכול לעבור בלי מעשה אבל אם הדבר שעושה א"י להיות בל"מ אף שיכול לעבור הלאו בל"מ מכל מקום בד"ז שעובר עתה לא יוכל להיות בלי מעשה כגון סיכה וכדומה לוקין שפיר אם עשה מעשה ע"ש החו"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |