12,106
עריכות
בבלי/ברכות/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ע"פ רי"ף המאור
אין תקציר עריכה |
(ע"פ רי"ף המאור) |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
</ref> מנין למתפלל שלא יהא | </ref> מנין למתפלל שלא יהא | ||
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך | דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך | ||
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}. אבל בדק"ס כלפנינו (ומהרי"ף אין להביא ראיה, כי לא העתיק הגמ' כלשונה ע"ש ודוק) {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש}}. בכל כתבי היד כלפנינו מלבד כ"י פריס '''וא"ר''' חמא, | למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}. אבל בדק"ס כלפנינו (ומהרי"ף אין להביא ראיה, כי לא העתיק הגמ' כלשונה ע"ש ודוק) {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש}}. בכל כתבי היד כלפנינו מלבד כ"י פריס '''וא"ר''' חמא, וכ"ה בכת"י מדויקים של הרי"ף {{ממ|אכן בכת"י א' שם "אמר"}}.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין | ||
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין | צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין | ||
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>: | אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>: | ||