בבלי/ברכות/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 100 בתים ,  6 במאי 2023
אין תקציר עריכה
(ע"פ בדיקה בכתה"י)
אין תקציר עריכה
שורה 53: שורה 53:
</ref> מנין למתפלל שלא יהא  
</ref> מנין למתפלל שלא יהא  
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך  
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך  
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}. אבל בדק"ס כלפנינו (ומהרי"ף אין להביא ראיה, כי לא העתיק הגמ' כלשונה ע"ש ודוק) {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש}}.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין  
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}. אבל בדק"ס כלפנינו (ומהרי"ף אין להביא ראיה, כי לא העתיק הגמ' כלשונה ע"ש ודוק) {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש}}. בכל כתבי היד כלפנינו מלבד כ"י פריס '''וא"ר''' חמא, ונ' ט"ס.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין  
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין  
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין  
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>:  
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>:  
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא<ref>בכי"מ שנכנסו '''לבית הכנסת''' להתפלל וקדם אחד מהם '''וסיים ויצא''' ולא המתין '''אחד לחברו''', וכ"ה לבהכ"נ בילקוט איוב י"ח וברי"ף וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ה (ושם הגי' בכל המימרות אבא בנימין) ובפסקי רי"ד ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג {{ממ|דק"ס}}. </ref> טורפין  
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא<ref>בכי"מ שנכנסו '''לבית הכנסת''' להתפלל וקדם אחד מהם '''וסיים ויצא''' ולא המתין '''אחד לחברו''', וכ"ה לבהכ"נ בילקוט איוב י"ח וברי"ף וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ה (ושם הגי' בכל המימרות אבא בנימין) ובפסקי רי"ד ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג {{ממ|דק"ס}}. </ref> טורפין  
לו תפלתו בפניו שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ]] ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק  
לו תפלתו בפניו שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ]] ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק  
מישראל שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|ויעתק צור ממקומו]]<ref>ולא עוד אלא כו' שנאמר בכי"מ ליתא [והגי' "הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו", ובגליון כלפנינו], ואע"פ שנר' שחסר בט"ס אבל לא מצאתיו גם בילקוט איוב י"ח ובע"י הראשון ובמנוה"מ שם ובס' המוסר ד' קל"ו א' {{ממ|דק"ס}}. וכן ליתא בכ"י פאריז 671, פירנצה 7, אוקספורד 366, עוד ז' כת"י, רי"ף ג ע"א בדפי הרי"ף, הערוך ערך טרף, ראב"ן סי' קכה, מעין גנים
מישראל שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|ויעתק צור ממקומו]]<ref>"ולא עוד אלא כו' שנאמר", בכי"מ ליתא [והגי' "הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו", ובגליון כלפנינו], ואע"פ שנר' שחסר בט"ס אבל לא מצאתיו גם בילקוט איוב י"ח ובע"י הראשון ובמנוה"מ שם ובס' המוסר ד' קל"ו א' {{ממ|דק"ס}}. וכן ליתא בכ"י פאריז 671, פירנצה 7, אוקספורד 366, עוד ז' כת"י, רי"ף ג ע"א בדפי הרי"ף, הערוך ערך טרף, ראב"ן סי' קכה, מעין גנים
לר' שמואל מסנות {{ממ|איוב יח ד, עמ' 57}}, פסקי רי"ד, חידושי הרא"ה, ילקוט שמעוני איוב רמז תתקז, רא"ש פרק א סי' ז, מנורת
לר' שמואל מסנות {{ממ|איוב יח ד, עמ' 57}}, פסקי רי"ד, חידושי הרא"ה, ילקוט שמעוני איוב רמז תתקז, רא"ש פרק א סי' ז, מנורת
המאור לר' ישראל אלנקאוה פרק כ עמ' 426. אבל סוף סוף בקטע כת"י ווין יש נוסח הדומה מאוד לנוסח הדפוס ['''רב אסי אמר אף גורם''' וכו']. {{ש}}הדרשה מהפסוק מוסברת בשני אופנים לפחות:
המאור לר' ישראל אלנקאוה פרק כ עמ' 426. אבל סוף סוף בקטע כת"י ווין יש נוסח הדומה מאוד לנוסח הדפוס ['''רב אסי אמר אף גורם''' וכו']. {{ש}}הדרשה מהפסוק מוסברת בשני אופנים לפחות:

תפריט ניווט