12,271
עריכות
רש"ש/ברכות/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(מעביר לדף שיחה) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו.''' נ"ל פירושו, דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן, אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת, וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה ולתקנה ולבשלה{{הערה|ומ"מ לא תתאחר כ"כ עד סוף האשמורה הראשונה, ולכן אמרינן בגמרא 'סיפא ודאי פליגא אמתניתין'.}}. ובזה יתיישב מה שגמגמו המפרשים בזה, וקושיית התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משעה|ד"ה משעה]]}} עני גופיה מתי יתפלל{{הערה|שהרי לדברי רבינו אין הכוונה לסעודה אחת, אלא תחילה אוכל פת במלח ואחר זמן אוכל את סעדותו, ובזמן שבין אכילת הפת לסעודה יתפלל. ואף שהתוספות הוסיפו, וכיון שבא זמן קריאת שמע אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, ועל זה לא הועיל רבינו בדבריו, מ"מ כוונת התוספות להקשות שתי קושיות ורבינו בא ליישב הקושיה הראשונה. עיין גנזי יוסף.}}. ובחדושי הארכתי: | '''גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו.''' נ"ל פירושו, דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן, אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת, וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט{{הערה|שאף כל אדם מתעכבת סעודתו מעט כדי הכנה, כמבואר בגמרא שזמן אכילת פת ע"י העני קודמת לאכילת כל אדם. וזה הטעם שסעודת העני מוקדמת משל כל אדם ודלא כפירוש רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב|ד"ה משהעני]]}} שהוא משום שאין לו נר להדליק בסעודתו. וכ"כ המאירי: שסעודת עני אין בה הכנה בחול ודרכו בפת ומלח שהם מצויים כו', אבל רוב בני אדם צריכים להכנה מועטת. וזהו לדעתי מה שאמר משעה שעני נכנסל אכול פתוח במלח, ואם לא כן לא היה לו להזכירו את מלחו ולביישו מתוך משנתו, עכ"ל.}} עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה ולתקנה ולבשלה{{הערה|ומ"מ לא תתאחר כ"כ עד סוף האשמורה הראשונה, ולכן אמרינן בגמרא 'סיפא ודאי פליגא אמתניתין'.}}. ובזה יתיישב מה שגמגמו המפרשים בזה{{הערה|לא ביאר לנו רבינו כוונתו. ואולי כיוון להערת המפרשים כיצד נפרש ש'ובשכבך' היינו מתחילת זמן אכילת העני ועד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו', הלא בזמן הזה שאר בני אדם עדיין עוסקים בסעודתם. ואילו לדברי רבינו א"ש, כי אין כוונת הגמרא לסוף זמן אכילת הפת במלח, אלא לשעה מאוחרת יותר אחר שתכין אשתו הסעודה, ואפשר ששעה זו מאוחרת הרבה וכבר שוכבים רובא דעלמא.}}, וקושיית התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משעה|ד"ה משעה]]}} עני גופיה מתי יתפלל{{הערה|שהרי לדברי רבינו אין הכוונה לסעודה אחת, אלא תחילה אוכל פת במלח ואחר זמן אוכל את סעדותו, ובזמן שבין אכילת הפת לסעודה יתפלל. ואף שהתוספות הוסיפו, וכיון שבא זמן קריאת שמע אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, ועל זה לא הועיל רבינו בדבריו, מ"מ כוונת התוספות להקשות שתי קושיות ורבינו בא ליישב הקושיה הראשונה. עיין גנזי יוסף.}}. ובחדושי הארכתי: | ||
'''תוס' ד"ה דילמא. וי"ל דה"פ ממאי כו'.''' פי' דביאת האור אל תחת לאופקנו הוא תיכף בשקיעת החמה מאצלינו כי אז תשלח קוי אורה לשמה ואח"כ כשתבוא השמש בעצמה לשמה אז אצלינו לילה ממש דהוא צאת הכוכבים ובק"א להט"א בסופו הארכתי קצת בזה. דרש נא שמה: | '''תוס' ד"ה דילמא. וי"ל דה"פ ממאי כו'.''' פי' דביאת האור אל תחת לאופקנו הוא תיכף בשקיעת החמה מאצלינו כי אז תשלח קוי אורה לשמה ואח"כ כשתבוא השמש בעצמה לשמה אז אצלינו לילה ממש דהוא צאת הכוכבים ובק"א להט"א בסופו הארכתי קצת בזה. דרש נא שמה: | ||