7,952
עריכות
חות יאיר/קצב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פתיחת ראשי תיבות, הגהה לפי דפו"ר ותיקונים לפי דפוס לבוב
אין תקציר עריכה |
(פתיחת ראשי תיבות, הגהה לפי דפו"ר ותיקונים לפי דפוס לבוב) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''שאלה:''' האשל הגדול אשר ברמה וכו' הנה אחרי דרך מבוא השלום הראוי לפי כבודו ומעלתו אמר לבי בקשי פני את פני רום מכ"ת בביאור דיבור תוס' בפ"ב דעירובין [[תוספות/עירובין/כא/ב|דף כ"א ריש ע"ב]] המתחיל מפני מה לא נכתבו אשר כתבו התוס' וז"ל וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו כדי שלא ישתכחו, אשר בו צווחו קמאי דקמאי ולית דאשגח רק בכוונת התוס' דמה קשיא להו ומה תרצו, ובזה נפלו ביאורים שונים ואין אחד מהם חלי ומרגיש בזרות דברי התוס' מצד עצמן במ"ש כדי שלא ישתכחו, והלא כבר כתב הרב הגדול הרמב"ם ב[[פירוש המשנה להרמב"ם/הקדמה|הקדמתו לפירושו למשניות]] בטוב טעם ודעת דבהלכה למשה מסיני לא שייך שכחה בשום אופן. ולכן ראוי לומר על דברי התוס' אלא מאן לימא דמתרצתא היא וכו' כי אפשר שתלמיד טועה כתבו על הגליון ונדפס בפנים. והנה מקרוב בא לידי ספר שו"ת חוט השני {{ממ|[[חוט השני/נג|סימן נג]]}} | '''שאלה:''' האשל הגדול אשר ברמה וכו' הנה אחרי דרך מבוא השלום הראוי לפי כבודו ומעלתו אמר לבי בקשי פני את פני רום מכ"ת בביאור דיבור תוס' בפ"ב דעירובין [[תוספות/עירובין/כא/ב|דף כ"א ריש ע"ב]] המתחיל מפני מה לא נכתבו אשר כתבו התוס' וז"ל וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו כדי שלא ישתכחו, אשר בו צווחו קמאי דקמאי ולית דאשגח רק בכוונת התוס' דמה קשיא להו ומה תרצו, ובזה נפלו ביאורים שונים, ואין אחד מהם חלי ומרגיש בזרות דברי התוס' מצד עצמן במ"ש כדי שלא ישתכחו, והלא כבר כתב הרב הגדול הרמב"ם ב[[פירוש המשנה להרמב"ם/הקדמה|הקדמתו לפירושו למשניות]] בטוב טעם ודעת דבהלכה למשה מסיני לא שייך שכחה בשום אופן. ולכן ראוי לומר על דברי התוס' אלא מאן לימא דמתרצתא היא וכו' כי אפשר שתלמיד טועה כתבו על הגליון ונדפס בפנים. והנה מקרוב בא לידי ספר שו"ת חוט השני שהוציא רום מכ"ת לאור ומצאתי בתשובה {{ממ|[[חוט השני/נג|סימן נג]]}} ששאל מכ"ת לאביו הגאון על ביאור דברי התוס' הנ"ל וגם כן לא הרגשתם במה שכתבתי רק תפסתם במוחלט כפשטן של דברי התוס' ונוסף על כל זה תמה תמה אקרא במ"ש הגאון אביו זצ"ל שם שבהקדמת הרמב"ם לפירוש משניות סיוע רבה לדבריו ושנעיין שם, והרי כל מעיין שם יראה וימצא שאינם עזר רק כנגדו{{הערה|ע"פ בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב/יח|ב יח]]}}.}} וכנגד דברי התוס': | ||
'''תשובה:''' ועל דבר מה שכתב מכ"ת בענין דיבור התוס', נתחיל במה דסיים מפני כבוד אבי הגז"ל דלא נשוויה טועה בחוש גם לפום ריהטא דבריו קשה להולמן. ונראה שלא שת א"א זצ"ל לבו לדקדק במה שזכרו רז"ל הלכה למשה מסיני באיזה פרטי דינים הלא קיימא לן כל התורה הוא למשה מסיני כמו שזכר גם הרמב"ם ותירץ מה שתירץ רק תפס במושלם שתורה שבעל פה הוא דרשות רז"ל ההלכות מהפסוקים ובדרשות ההם בא המחלוקת מר אמר הכי ומר אמר הכי וזה כמעט כל תורה שבעל פה זולת גרגרים איזה הלכות שהם הלכה למשה מסיני ואין בהם מחלוקת ולא שכחה ממש כדעת הרמב"ם. | '''תשובה:''' ועל דבר מה שכתב מכ"ת בענין דיבור התוס', נתחיל במה דסיים מפני כבוד אבי הגז"ל דלא נשוויה טועה בחוש, גם לפום ריהטא דבריו קשה להולמן. ונראה שלא שת א"א זצ"ל לבו לדקדק במה שזכרו רז"ל הלכה למשה מסיני באיזה פרטי דינים הלא קיימא לן כל התורה הוא למשה מסיני כמו שזכר גם הרמב"ם ותירץ מה שתירץ רק תפס במושלם שתורה שבעל פה הוא דרשות רז"ל ההלכות מהפסוקים ובדרשות ההם בא המחלוקת מר אמר הכי ומר אמר הכי וזה כמעט כל תורה שבעל פה זולת גרגרים איזה הלכות שהם הלכה למשה מסיני, ואין בהם מחלוקת ולא שכחה ממש כדעת הרמב"ם. | ||
רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{הערה|פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם | רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{הערה|פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם היה קשה לנו סתירת דברי התוס' למה שכתב הרמב"ם היה בידינו לעשות כוונים לדברי התוספות שממש דעתם כדעת הרמב"ם ומ"ש וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו וכו' הכי קאמר דבדברי הש"ס מתורץ גם כן קושיא שהיה לו יתברך ליתן כל תורה בעל פה בהלכה למשה מסיני מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם ואם כן דברי התוס' והרמב"ם עולים בקנה אחד. | ||
ומ"מ חלילה לנו להפך דברי אלהים חיים בכוונת התוס' ויהיו כוונת התוס' איך שיהיו ושערי פירושים לא ננעלו עכ"פ לא נצא מפשטן של דברים דס"ל כהתוס' דודאי שייך שכחה בהל"מ ודלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כ"ש באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לו' אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה [ומ"מ צ"ע כי גם בספר הי"ד כ' גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממרע"ה וע"כ צ"ל דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא שק"ל] כי ידוע שחיבר פי' משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין דכ"ט ע"ב הא דאבא דקטנותא היא וכדמוכח ג"כ ממ"ש שם דחשב הל"מ דבש"ס וכ' דאפשר דכלם הם ואישתמיטי' מיני' כמה וכמה והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחיונת עולם. ואמרתי להציג דברי הכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפי' מזה גדולי הערך אשר ראו לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא וזה לשוני: | ומ"מ חלילה לנו להפך דברי אלהים חיים בכוונת התוס' ויהיו כוונת התוס' איך שיהיו ושערי פירושים לא ננעלו עכ"פ לא נצא מפשטן של דברים דס"ל כהתוס' דודאי שייך שכחה בהל"מ ודלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כ"ש באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לו' אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה [ומ"מ צ"ע כי גם בספר הי"ד כ' גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממרע"ה וע"כ צ"ל דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא שק"ל] כי ידוע שחיבר פי' משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין דכ"ט ע"ב הא דאבא דקטנותא היא וכדמוכח ג"כ ממ"ש שם דחשב הל"מ דבש"ס וכ' דאפשר דכלם הם ואישתמיטי' מיני' כמה וכמה והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחיונת עולם. ואמרתי להציג דברי הכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפי' מזה גדולי הערך אשר ראו לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא וזה לשוני: | ||