7,956
עריכות
חות יאיר/קצב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הערה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''תשובה:''' ועל דבר מה שכתב מכ"ת בענין דיבור התוס', נתחיל במה דסיים מפני כבוד אבי הגז"ל דלא נשוויה טועה בחוש גם לפום ריהטא דבריו קשה להולמן. ונראה שלא שת א"א זצ"ל לבו לדקדק במה שזכרו רז"ל הלכה למשה מסיני באיזה פרטי דינים הלא קיימא לן כל התורה הוא למשה מסיני כמו שזכר גם הרמב"ם ותירץ מה שתירץ רק תפס במושלם שתורה שבעל פה הוא דרשות רז"ל ההלכות מהפסוקים ובדרשות ההם בא המחלוקת מר אמר הכי ומר אמר הכי וזה כמעט כל תורה שבעל פה זולת גרגרים איזה הלכות שהם הלכה למשה מסיני ואין בהם מחלוקת ולא שכחה ממש כדעת הרמב"ם. | '''תשובה:''' ועל דבר מה שכתב מכ"ת בענין דיבור התוס', נתחיל במה דסיים מפני כבוד אבי הגז"ל דלא נשוויה טועה בחוש גם לפום ריהטא דבריו קשה להולמן. ונראה שלא שת א"א זצ"ל לבו לדקדק במה שזכרו רז"ל הלכה למשה מסיני באיזה פרטי דינים הלא קיימא לן כל התורה הוא למשה מסיני כמו שזכר גם הרמב"ם ותירץ מה שתירץ רק תפס במושלם שתורה שבעל פה הוא דרשות רז"ל ההלכות מהפסוקים ובדרשות ההם בא המחלוקת מר אמר הכי ומר אמר הכי וזה כמעט כל תורה שבעל פה זולת גרגרים איזה הלכות שהם הלכה למשה מסיני ואין בהם מחלוקת ולא שכחה ממש כדעת הרמב"ם. | ||
רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם הי' קשה לנו סתירת דברי התוס' למ"ש הרמב"ם ומ"ש וגם בהל"מ לא נתנו וכו' ה"ק דדברי הש"ס מתורץ ג"כ קושיא שהיה לו ית' ליתן כל תורה בע"פ בהל"מ מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם וא"כ דברי התו' והרמב"ם עולה בקנה א'. | רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{הערה|פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם הי' קשה לנו סתירת דברי התוס' למ"ש הרמב"ם ומ"ש וגם בהל"מ לא נתנו וכו' ה"ק דדברי הש"ס מתורץ ג"כ קושיא שהיה לו ית' ליתן כל תורה בע"פ בהל"מ מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם וא"כ דברי התו' והרמב"ם עולה בקנה א'. | ||
ומ"מ חלילה לנו להפך דברי אלהים חיים בכוונת התוס' ויהיו כוונת התוס' איך שיהיו ושערי פירושים לא ננעלו עכ"פ לא נצא מפשטן של דברים דס"ל כהתוס' דודאי שייך שכחה בהל"מ ודלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כ"ש באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לו' אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה [ומ"מ צ"ע כי גם בספר הי"ד כ' גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממרע"ה וע"כ צ"ל דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא שק"ל] כי ידוע שחיבר פי' משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין דכ"ט ע"ב הא דאבא דקטנותא היא וכדמוכח ג"כ ממ"ש שם דחשב הל"מ דבש"ס וכ' דאפשר דכלם הם ואישתמיטי' מיני' כמה וכמה והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחיונת עולם. ואמרתי להציג דברי הכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפי' מזה גדולי הערך אשר ראו לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא וזה לשוני: | ומ"מ חלילה לנו להפך דברי אלהים חיים בכוונת התוס' ויהיו כוונת התוס' איך שיהיו ושערי פירושים לא ננעלו עכ"פ לא נצא מפשטן של דברים דס"ל כהתוס' דודאי שייך שכחה בהל"מ ודלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כ"ש באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לו' אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה [ומ"מ צ"ע כי גם בספר הי"ד כ' גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממרע"ה וע"כ צ"ל דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא שק"ל] כי ידוע שחיבר פי' משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין דכ"ט ע"ב הא דאבא דקטנותא היא וכדמוכח ג"כ ממ"ש שם דחשב הל"מ דבש"ס וכ' דאפשר דכלם הם ואישתמיטי' מיני' כמה וכמה והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחיונת עולם. ואמרתי להציג דברי הכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפי' מזה גדולי הערך אשר ראו לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא וזה לשוני: | ||