2,169
עריכות
מראי מקומות/שבת/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספות רבות
(דיוק מקור) |
(הוספות רבות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ומה שהביא שכן הוא בתחילת מסכת בבא קמא. ברש"י {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|שם ד"ה השור]]}} כתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#השור|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום ודלא כדבריהם כאן{{הערה|עיין {{ממק|מהר"ם}}.}}. | ומה שהביא שכן הוא בתחילת מסכת בבא קמא. ברש"י {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|שם ד"ה השור]]}} כתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#השור|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום ודלא כדבריהם כאן{{הערה|עיין {{ממק|מהר"ם}}.}}. | ||
'''עוד יישב ר"ת -''' שאכן סידר התנא את דבריו לפי סדר היום{{הערה|והקדים במה מדליקין לבמה טומנין, לפי שאפילו ספק חשיכה ספק אין חשיכה שאין מדליקין את הנרות מכל מקום טומנין את החמין. וכן הקדים לא ישב אדם לפני הספר קודם ללא יצא החייט במחטו כיון שהוא קודם לו מבעוד יום. {{ממק|ר"ן}}.}}, אך מאחר שרצה להזכיר הדין שלא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, הוצרך להקדים קודם עיקר איסור הוצאה בשבת. ואף שעתיד להזכיר שאין נותנין כלים לכובס ודיני הטמנה ולא הזכיר בשל כך דיני מלבן ומבעיר, משום שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא{{הערה|ראה תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} דמה לי הוציא מרה"י לרה"ר דחייב ומ"ל מוציא מרה"י לרה"י דפטור. וב{{ממק|תוספות הרא"ש}} הוסיף שאף אם נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ואילו הוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים חייב.}} והוצרך לפרש יותר. ובחידושי מהר"ל מפראג ביאר שהוצאה אין ידוע שהיא מלאכה שהרי אין עירוב והוצאה ליום טוב{{הערה|ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/יא/א|יא.]]}}.}}. וה{{ממק|ר"ן}} ביאר שאף שמזכיר דין לא יקרא לאור הנר ואין שורין דיו, מכל מקום לא הקדים לשנות אבות המלאכות שלהם כיון ששנאם אגב גררא דלא יצא החייט, לומר שכשם שגזרו שלא יצא החייט כן גזרו בהם. | '''עוד יישב ר"ת -''' שאכן סידר התנא את דבריו לפי סדר היום{{הערה|כ"כ ה{{ממק|ר"ן}} וכן נקט בשנות אליהו {{ממ|[[שנות אליהו/שבת/א#א|פ"א מ"א]]}}. והקדים במה מדליקין לבמה טומנין, לפי שאפילו ספק חשיכה ספק אין חשיכה שאין מדליקין את הנרות מכל מקום טומנין את החמין. וכן הקדים לא ישב אדם לפני הספר קודם ללא יצא החייט במחטו כיון שהוא קודם לו מבעוד יום. {{ממק|ר"ן}}.}}, אך מאחר שרצה להזכיר הדין שלא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, הוצרך להקדים קודם עיקר איסור הוצאה בשבת. ואף שעתיד להזכיר שאין נותנין כלים לכובס ודיני הטמנה ולא הזכיר בשל כך דיני מלבן ומבעיר, משום שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא{{הערה|ראה תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} דמה לי הוציא מרה"י לרה"ר דחייב ומ"ל מוציא מרה"י לרה"י דפטור. וב{{ממק|תוספות הרא"ש}} הוסיף שאף אם נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ואילו הוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים חייב.}} והוצרך לפרש יותר. ובחידושי מהר"ל מפראג ביאר שהוצאה אין ידוע שהיא מלאכה שהרי אין עירוב והוצאה ליום טוב{{הערה|ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/יא/א|יא.]]}}.}}. וה{{ממק|ר"ן}} ביאר שאף שמזכיר דין לא יקרא לאור הנר ואין שורין דיו, מכל מקום לא הקדים לשנות אבות המלאכות שלהם כיון ששנאם אגב גררא דלא יצא החייט, לומר שכשם שגזרו שלא יצא החייט כן גזרו בהם. | ||
'''ב[[פירוש המשנה להרמב"ם/שבת/א#א|פירוש המשנה להרמב"ם]] ביאר -''' שמאחר שמלאכת הוצאה אינה נראית מלאכה{{הערה|וכסברת ר"ת שהיא מלאכה גרועה.}} ומדרשא אתיא, לפיכך הוצרך להקדימה לחזק הענין. | |||
'''עוד ביאר בפירוש המשנה להרמב"ם -'''' שהקדים מלאכת הוצאה לשאר מלאכות לפי שהיא מצויה ונכשלים בה הרבה לפי שאינה צריכה כלים. | |||
עוד מצאנו ישובים שונים בדברי האחרונים: | עוד מצאנו ישובים שונים בדברי האחרונים: | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
'''בחידושי מהר"ל מפראג יישב -''' שהקדים התנא להזכיר איסור הוצאה לפי שעל ידו יש שביתה גמורה לאדם{{הערה|וכפי שיש לראות בכך שאין עירוב והוצאה ליום טוב.}}, והתנא התחיל במה שהוא עיקר שביתת שבת{{הערה|והוכיח כן ממה ששנה הוצאה בסוף כל המלאכות בפרק כלל גדול, לפי שעל ידי איסור זה יש לאדם שביתה גמורה, ולכך נשנית בסוף לומר שיש לאדם לשבות מכל המלאכות ואף בהוצאה ואז שובת הוא לגמרי.}}. | '''בחידושי מהר"ל מפראג יישב -''' שהקדים התנא להזכיר איסור הוצאה לפי שעל ידו יש שביתה גמורה לאדם{{הערה|וכפי שיש לראות בכך שאין עירוב והוצאה ליום טוב.}}, והתנא התחיל במה שהוא עיקר שביתת שבת{{הערה|והוכיח כן ממה ששנה הוצאה בסוף כל המלאכות בפרק כלל גדול, לפי שעל ידי איסור זה יש לאדם שביתה גמורה, ולכך נשנית בסוף לומר שיש לאדם לשבות מכל המלאכות ואף בהוצאה ואז שובת הוא לגמרי.}}. | ||
''' | '''עוד יישבו האחרונים{{הערה|חידושי וביאור הגר"א; שפת אמת בשם חפץ ה' לאור החיים; חלקת בנימין (קורנימאן).}} -''' שעיקר תורה שבעל פה מיוסדת לבאר כללי הדינים ופרטיהם היוצאים ממקראות מפורשים בתורה שבכתב, ולפי שכל אבות המלאכות אין להם פסוק מפורש אלא רק נכללות בלא תעשה כל מלאכה ובקבלה קבלו שעל אותם ל"ט מלאכות נאמר, לפיכך הקדים התנא להזכיר מלאכת הוצאה שיש לה מקור מן התורה{{הערה|ומטעם זה הזכיר לשון יציאות ולא לשון הוצאות לפי שהוא לישנא דקרא, ראה להלן דברי התוספות בזה.}}. | ||
'''שם משמואל ביאר{{הערה|מבית אברהם כאן; שם משמואל שבועות תרע"ד, עמוד עו; נאות הדשא, ח"ב עמוד ע"ה אות ב.}} -''' על פי המבואר בתקוני זוהר {{ממ|תקונים ל, לו}} שבשבת כתיב מחלליה מות יומת לפי שמכניס הסט"א לחלל הקדושה. נמצא שכל המלאכות נכללות באיסור הוצאה מרשות לרשות מרה"י שהוא עולם הקדושה לרה"ר שהוא עולם החיצונים, ואם כן עיקר טעם איסור שבת הוא איסור הוצאה ולכן בה פתח התנא. | '''שם משמואל ביאר{{הערה|מבית אברהם כאן; שם משמואל שבועות תרע"ד, עמוד עו; נאות הדשא, ח"ב עמוד ע"ה אות ב.}} -''' על פי המבואר בתקוני זוהר {{ממ|תקונים ל, לו}} שבשבת כתיב מחלליה מות יומת לפי שמכניס הסט"א לחלל הקדושה. נמצא שכל המלאכות נכללות באיסור הוצאה מרשות לרשות מרה"י שהוא עולם הקדושה לרה"ר שהוא עולם החיצונים, ואם כן עיקר טעם איסור שבת הוא איסור הוצאה ולכן בה פתח התנא. | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
=== המקור לאיסור הוצאה בשבת === | === המקור לאיסור הוצאה בשבת === | ||
==== ויעבירו קול במחנה ==== | |||
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} מביא דרשת הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} שאיסור הוצאה נלמד מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לו#|שמות לו ו]]}} "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא", שציוום משה שלא לצאת ממחנה ישראל שהוא רשות היחיד, למחנה לויה שהוא רשות הרבים בכדי להביא נדבה, והיה זה בשבת. | רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} מביא דרשת הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} שאיסור הוצאה נלמד מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לו#|שמות לו ו]]}} "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא", שציוום משה שלא לצאת ממחנה ישראל שהוא רשות היחיד, למחנה לויה שהוא רשות הרבים בכדי להביא נדבה, והיה זה בשבת. | ||
תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} מביאים דרשת הגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|יז:]]}} מהפסוק "אל יצא איש ממקומו", שנאסר עליהם לצאת ממקומם עם הכלי ללקט המן, דהיינו איסור הוצאה. והיינו שדורשים תיבות 'אל יצא' - 'אל יוציא'{{הערה|עיין לשון הגמרא שם, ובתוספות להלן {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]] ; [[תוספות/שבת/ד/א#והא|ד. ד"ה והא]]}}.}} | ==== אל יצא איש ממקומו ==== | ||
תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]; עירובין [[תוספות/עירובין/יז/ב|יז:]]; פסחים[[תוספות/פסחים/פה/ב|פה:]]}} מביאים דרשת הגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|יז:]]}} מהפסוק "אל יצא איש ממקומו", שנאסר עליהם לצאת ממקומם עם הכלי ללקט המן, דהיינו איסור הוצאה. והיינו שדורשים תיבות 'אל יצא' - 'אל יוציא'{{הערה|עיין לשון הגמרא שם, ובתוספות להלן {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]] ; [[תוספות/שבת/ד/א#והא|ד. ד"ה והא]]}}.}} | |||
==== אם יש וצריך שני פסוקים ==== | |||
והביאו התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} קושיית ר"י מדוע צריך שני פסוקים אלו ללמדנו דין הוצאה בשבת ומדוע לא סגי בפסוק אחד. ויישב, שכיון שהוצאה היא מלאכה גרועה שהרי לא נאסר אלא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, אף שאין חילוק בין הוצאה זו להוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד המותרת בשבת{{הערה|ובתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} הוסיף שמלאכה גרועה היא שאילו נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ובמוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים מתחייב.}}, ולכן לא היינו למדים הוצאה של העני העומד בחוץ והוצאה של העשיר העומד בפנים אחד מזולתו{{הערה|ולכך הוצרך התנא לשנות דין הוצאה של עני ודין הוצאה של עשיר ולא כללם כאחד, ראה להלן.}}. | והביאו התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} קושיית ר"י מדוע צריך שני פסוקים אלו ללמדנו דין הוצאה בשבת ומדוע לא סגי בפסוק אחד. ויישב, שכיון שהוצאה היא מלאכה גרועה שהרי לא נאסר אלא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, אף שאין חילוק בין הוצאה זו להוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד המותרת בשבת{{הערה|ובתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} הוסיף שמלאכה גרועה היא שאילו נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ובמוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים מתחייב.}}, ולכן לא היינו למדים הוצאה של העני העומד בחוץ והוצאה של העשיר העומד בפנים אחד מזולתו{{הערה|ולכך הוצרך התנא לשנות דין הוצאה של עני ודין הוצאה של עשיר ולא כללם כאחד, ראה להלן.}}. | ||
אמנם דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/עירובין/יז/ב|יז:]]}} שקרא דאל יצא איש ממקומו אתי לאיסור תחומין ולא לאיסור הוצאה{{הערה|ומטעם זה לא הזכיר רש"י כאן אלא קרא דויעבירו קול במחנה.}} | |||
והרמב"ן {{הערה|למסקנת דבריו.}} ביאר שדבר זה תלוי במחלוקת התנאים אם תחומין דאורייתא, שלמ"ד תחומין דאורייתא ילפינן לה מקרא דאל יצא איש ממקומו, ולשיטתו ע"כ נלמד איסור הוצאה מקרא דויעבירו קול במחנה, וכשיטת רש"י. ואילו למ"ד תחומין דרבנן ילפינן לאיסור הוצאה מקרא דאל יצא איש ממקומו וכדעת התוס', ואילו קרא דויעבירו קול במחנה לא דריש ליה{{הערה|ואילו התוס' ס"ל שנדרשים ב' הפסוקים ולכך הקשו למאי צריכי.}}. | |||
ובדברי הרמב"ם מצינו סתירה בזה, שבהלכות שבת {{ממ|[[רמב"ם/שבת/יב#ח|פי"ב ה"ח]]}} הביא הפסוק דויעבירו קול במחנה, ואילו בהלכות שגגות {{ממ|[[רמב"ם/שגגות/יד#ב|פי"ד ה"ב]]}} הביא הפסוק דאל יצא איש ממקומו. | |||
==== לדרתם לדירתם ==== | |||
ובזוהר {{ממ|פרשת פנחס, רמג:}} דרשו מהפסוק ושמרו בני ישראל וגו' לדרתם, צריך לנטרא לה בדירתם דלא יפקון מרשות היחיד לרשות הרבים{{הערה|והיינו שדרשו כן מדכתיב 'לדרתם' בכתיב חסר.}}. | |||
==== איסור הכנסה ==== | |||
ואיסור הכנסה בין של עני ובין של עשיר נלמד בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מסברא, מה לי אפוקי מה לי עיולי (מה לי הוצאה מה לי הכנסה){{הערה|ואף שבגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} מובא טעם אחר לאיסור הכנסה לפי שכך היה במשכן, הם העלו קרשים מקרקע לעגלה אף אתם אל תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד. מכל מקום כתבו התוס' שהוצרכה הגמרא לסברא זו שהרי הכנסת הקרשים הרי היא כהכנסה של העני העומד בחוץ, ועדיין צריכים אנו מקור להכנסתו של בעל הבית, ודבר זה נלמד מסברא. ומוסיפים התוספות, שאחר שיש לנו סברא זו שוב אפשר ללמוד מסברא זו אף הכנסה של עני ואין צריך לומר שכך היה במשכן, והגמרא שאמרה כן כתבה זאת אגב מה שהזכירה לענין הוצאה שהיתה במשכן בהורדת הקרשים מהעגלה.}}. | ואיסור הכנסה בין של עני ובין של עשיר נלמד בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מסברא, מה לי אפוקי מה לי עיולי (מה לי הוצאה מה לי הכנסה){{הערה|ואף שבגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} מובא טעם אחר לאיסור הכנסה לפי שכך היה במשכן, הם העלו קרשים מקרקע לעגלה אף אתם אל תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד. מכל מקום כתבו התוס' שהוצרכה הגמרא לסברא זו שהרי הכנסת הקרשים הרי היא כהכנסה של העני העומד בחוץ, ועדיין צריכים אנו מקור להכנסתו של בעל הבית, ודבר זה נלמד מסברא. ומוסיפים התוספות, שאחר שיש לנו סברא זו שוב אפשר ללמוד מסברא זו אף הכנסה של עני ואין צריך לומר שכך היה במשכן, והגמרא שאמרה כן כתבה זאת אגב מה שהזכירה לענין הוצאה שהיתה במשכן בהורדת הקרשים מהעגלה.}}. | ||
ועיקר דבריהם שהוצאה מלאכה גרועה היא, הוכיחו התוספות מכך שבכל תולדות המלאכות אין צריך שתהיה גם התולדה במשכן אלא רק האב, וכל הדומה לו הרי הוא תולדה. מה שאין כן בהוצאה לא נאסרו כתולדות אלא דווקא מה שהיה במשכן, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/א|צו.]]}} שלא נאסרה הושטה מרה"י לרה"י דרך רה"ר, ואף זריקה לא נאסרה אלא רק כששתי הגזוזטראות נמצאות בדיוטא אחת ולא זו כנגד זו, לפי שבמשכן כך היתה מלאכת הושטתם כשהיו מושיטים הקרשים מעגלה אחת לשניה. וכן זריקת ד' אמות ברשות הרבים מבררת הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} היכן נעשה דוגמת זה במשכן, עד שמסיקה שהלכה למשה מסיני היא. | ועיקר דבריהם שהוצאה מלאכה גרועה היא, הוכיחו התוספות מכך שבכל תולדות המלאכות אין צריך שתהיה גם התולדה במשכן אלא רק האב, וכל הדומה לו הרי הוא תולדה. מה שאין כן בהוצאה לא נאסרו כתולדות אלא דווקא מה שהיה במשכן, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/א|צו.]]}} שלא נאסרה הושטה מרה"י לרה"י דרך רה"ר, ואף זריקה לא נאסרה אלא רק כששתי הגזוזטראות נמצאות בדיוטא אחת ולא זו כנגד זו, לפי שבמשכן כך היתה מלאכת הושטתם כשהיו מושיטים הקרשים מעגלה אחת לשניה. וכן זריקת ד' אמות ברשות הרבים מבררת הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} היכן נעשה דוגמת זה במשכן, עד שמסיקה שהלכה למשה מסיני היא. | ||
==== מעביר ד' אמות ברשות הרבים ==== | |||
בגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מבואר שאיסור מעביר ד' אמות ברשות הרבים הוא הלכה למשה מסיני. | |||
ובחידושי {{ממק|חתם סופר}} הקשה שבגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/מח/א|מח.]]}} משמע שקרא דאל יצא איש ממקומות קאי אמעביר ד' אמות ברשות הרבים. וביאר, שהפסוק איירי במושיט חוץ למקומות דהיינו הושטה של ד' אמות, והלכתא גמירי לה בהולך עם החפץ. | |||
וכקושיית החת"ם הקשה גם המרכבת המשנה {{ממ|[[מרכבת המשנה/שבת/יג#יז|שבת פי"ג הי"ז]]}}, ויישב שאין זה אלא אסמכתא בעלמא. | |||
=== גדר מלאכת הוצאה === | |||
האבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/רמה|או"ח סימן רמה]]}} חקר בגדר מלאכת הוצאה אם עיקר המלאכה הוא פעולת ההוצאה מרשות לרשות ועקירה והנחה הם רק תנאים הנצרכים לעיקר המלאכה, או שהם חלק מעיקר המלאכה שעיקרה עקירת החפץ מרשות אחת העברתו לרשות אחרת והנחתו שם, או שכל עיקר המלאכה הוא עקירת החפץ מרשות אחת והנחתו ברשות אחרת ואילו העברתו אינה אלא היכי תימצי לקיום המלאכה. | |||
== שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ == | == שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ == | ||
=== פירוש 'בפנים' ו'בחוץ' === | === פירוש 'בפנים' ו'בחוץ' === | ||