מחצית השקל/אורח חיים/תפז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תפז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(ב) (ס"ק ב) אחרי כו' אבל רוב הפוסקים כו' דדוקא הרמב"ם ולפי מה שהבין הכ"מ דברי הרמב"ם אזלינ' בתר הכונה אבל רוב הפוסקים וכן י"ל דברי הרמב"ם דלא אזלינן בתר כונתו כי אם כפי מה שהוציא בשפתיו:

דוקא שלא הזכיר של י"ט כו' דהא כבר כתב בסי' רס"ח ס"ד אפילו התפלל תפלת חול כו' וכ"ש כאן כו' דהא יו"ט נמי מיקרי שבת הבין בס' א"ר וכן בס' תוס' שבת דדעת מ"א לדינ' אם הזכיר של י"ט באמצע אפי' חתם בשל שבת יצא. ולכן בס' א"ר בסי' רסח כתב שדברי מ"א מ"ש כאן סותר למ"ש בסי' רס"ח ובס' תוס' שבת סי' רסח על מ"ש מ"א שס ס"ק ה' וז"ל על מ"ש שם בש"ע דאם התפלל תפלת י"ח בשבת והזכיר של שבת באמצע יצא וז"ל דין זה צ"ע דהא בסי' תפ"ז ס"א כ' דאם חתם בי"ט מקדש השבת לא יצא אף ע"פ שהזכיר של יום טוב באמצע כיון שחתם שלא כדין כו' וכ"ש היכי דלא קבע ברכה כלל לשבת. וצ"ל דגרע טפי כשחתם בשל יום אחר וצ"ע עכ"ל וכתב בס' ת"ש וז"ל ותירוצו דוחק דהא קי"ל בסי' ק"ח דהטועה ומזכיר מאורע שאר הימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסק וה"ה בזה נמי כו' אבל בסי' תפ"ז תי' המ"א דשם מיירי כשלא הזכיר של י"ט באמצע עכ"ל ת"ש מה שהקשה מסי' ק"ח לענ"ד אינו קושיא דמה ענין ההזכרה באמצע לחתימה ניהו דהפסקה לא הוי מ"מ בחתימה גרע דשינה ממטבע חכמים דהכל הולך אחר החיתום וכמ"ש פה. אך בגוף הדין לענ"ד כוונות מ"א בסי' רס"ח וכאן הם תאומים יחדיו וכונה אחת להם. וגם כאן ס"ל דאפי' הזכיר של י"ט באמצע כיון שחתם שלא כדין. דניהו דכאן כתב תחלה דוקא שלא הזכיר של י"ט באמצע. מ"מ במסקנתו פה מסיק כמ"ש בסי' רס"ח דהא הקשה אח"ז גם על הדין של רס"ח דהא הכל הולך אחר החיתום. ותי' כיון דבעו לצלויי י"ח בשבת אלא דלא אטרחוהו. וא"כ כשמתפלל של חול בשבת לא הוי שינוי בחתימה ממה שטבעו חכמים. דאדרבא גם החכמים דעתם להתפלל של חול. אלא שהקילו עליו שדי לו שיתפלל תפלה קצרה ז' ברכות של שבת. ואם כן אם הוא מחמיר על עצמו להתפלל ח"י ברכות אין בזה שינוי מטבע של חכמים א"כ זה ניחא אהאי דסי' רס"ח. אבל הכא שהתפלל וחתם בשל שבת אף שהזכיר יום טוב באמצע. מה בכך הא הכל הולך אחר החתימה. והוא שינה במטבע החתימה. ואפי' התפלל כל תפלת י"ט רק שהחתימה היתה של שבת והוי החתימה שלא כדין לא יצא שלא חתם כתיקון חכמים:

ואע"ג שכתב תחלה וכ"ש כאן דחתם מקדש השבת דהא י"ט נמי מיקרי שבת. משמע דהכא עדיף מאלו התפלל תפלת י"ח זה כתב קודם דאסיק האי סברא כיון דבדין דבעי לצלויי ח"י בשבת א"כ ודאי הכא שחתם בשל שבת עדיף אבל לבתר דמסיק האי כיון דבדין דבעי לצלויי י"ח בשבת כו' אדרבא האי דסי' רס"ח עדיף. לכן גם פה מסקנתו דאם חתם בשל שבת אפי' הזכיר י"ט באמצע לא יצא. אע"ג דאם התפלל י"ח והזכיר של שבת באמצע יצא. הכא גרע כיון שחתם בשל יום אחר גרע דשינה מטבע חכמים וכמ"ש מ"א סי' רס"ח. משא"כ בהתפלל תפלת חול דלא מקרי שינוי מטבע כנ"ל. וכ"מ ס"ג כו' אפי' לא חתם של י"ט. ר"ל קצת משמע כן מדכתב שכח אתה בחרתנו ואמר יעלה ויבא. ולא כ' ואמר יעלה ויבא והשיאנו משמע דגם והשיאנו שכח. א"כ כיון דשכח והשיאנו רגלים לדבר שלא חתם בשל י"ט דמה"ת יהא רגיל על לשונו בברכה אחרת שאינה של י"ט דהא והשיאנו הוא ברכת י"ט. וכיון דלא אמר והשיאנו ע"כ אמר ברכה אחרת. ולמה יסיים הברכה אחרת מקדש ישראל והזמנים. א"ו דאפי' לא חתם של י"ט כיון דהזכיר באמצע יצא. ולפי מסקנתו כמ"ש לעיל ע"כ צ"ל דאין זה ראיה ובאמת אינו הכרח גמור:

וא"כ אם חתם כו' דהא הכא מיירי שלא הזכיר של י"ט וגם טעה בחתימה וסיים מקדש השבת. מ"מ כיון שחזר תכ"ד ואמר מקדש ישראל כו' יצא. כ"ש אם סיים כדינו מקדש ישראל והזמנים:

דהא משנה שלמה שנינו. ברכות דף י"א ע"א:

ותניא כללו כו' שם דף י"ב ע"א:

כיון דבדין הוא כו' כדאיתא שם דף כ"א ע"א:

ומשמע בפסחים דף קיז ע"ב איתא אמר רבא אשכחיתינהו לסבי דפומבדותא. דקאמרי בשבת בין בתפלה ובין בקידוש חותם מקדש השבת ובי"ט בין בתפלה ובין בקידוש חותם מקדש ישראל והזמנים. די"ט כיון דישראל קבעו לה ע"י קידוש החדש והשנים. לכן תולין הקדושה בישראל. וחותמים מקדש ישראל דמקדשי לזמנים. אבל שבת קביע' מששת ימי בראשית ולא תליא בישראל לכן אינו מזכיר ישראל בחתימה. וא"ל רבא ניהו דבקידוש הדין עמכם אבל בתפלה לא כדבריכם אלא דצלותא בין בשבת בין בי"ט מקדש ישראל וטעמי דידי כיון דתפלה היא ברבים לכן משום כבוד הצבור יש להזכיר ישראל אפי' בשבת בחתימה ומסקנת הש"ס שם כסבי דפומבדיתא. והכי קי"ל. וס"ל למ"א הא דאמר רבא בתפלה בין בשבת ובין בי"ט מקדש ישראל ר"ל דאינו אומר יותר וגם בי"ט א"צ לסיים והזמנים לכן ניהו דלכתחלה קי"ל כסבי דפומבדיתא מ"מ דיעבד אי עביד כרבא לא מהדרינן עובד'. ולכן סיים מ"א אבל בקידוש לא יצא דבקידוש מודה רבא. כנ"ל. אבל ח"י כ' ע"ד מ"א שאין דבריו מוכרחים דרבא קיצר בדבריו. ולא נקט כ"א במה שחולק על סבי דפומבדיתא דהם ס"ל דבשבת אין להזכיר ישראל בחתימה. ואמר רבא דבתפלה שוה שבת לי"ט שצריך להזכיר ישראל:

וממילא נדע שצריך לסיים כ"א כדינו בשבת צריך להוסיף תיבת השבת בחתימה ובי"ט צריך להוסיף תיבת והזמנים. וכן הסכים על ידו בס' א"ר. ואולי אפשר כוונת מ"א דא"א דלא פליג רבא כ"א דגם בשבת צריך להזכיר ישראל בחתימה. א"כ מה לו להאריך דצלותא בין בשבת ובין בי"ט מקדש ישראל מה לו להזכיר של י"ט דהא בי"ט מודה ולא הל"ל כ"א דצלותא אפילו בשבת מקדש ישראל אלא ע"כ דגם בי"ט פליג דא"צ לסיים והזמנים ובשבת א"צ להזכיר שבת. אך אין זה הכרח דהא הזכיר גם קידוש ע"ש בגמרא. ובקידוש לא פליג כלל ועיין בח"י הביא בשם כה"ג דאם אמר בי"ט שחל בשבת מקדש ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת בחתימה יצא. ופר"ח חולק וס"ל דצריך לחזור ולהתפלל דהוי שינוי מטבע. וה"ה אם חחם בשל שבת לחוד ואמר מקדש השבת ותו לא נמי הוי שינוי וכן אם חתם מקדש ישראל והשבת והזמנים נמי מיקרי שינוי וחוזר וכדאיתא במס' ביצה דף י"ז ע"א דאין להקדים מקדש ישראל לשבת. דישראל לא מקדשי לשבת אלא קביעא מששת ימי בראשית משא"כ י"ט דתליא קדושת יום טוב בקדושת ישראל דע"י שנתקדשו ישראל הם מקדשים חדשים ושנים ועי"ז מתקדשים הי"ט ע"ש:

(ג) (ס"ק ג) וא"א כו' מפני המזיקים כו'. כדאיתא בשבת דף כ"ד ע"ב וז"ל רש"י שם משום סכנת מזיקים שלא היו בה"כ שלהם ביישוב. וכל שאר לילות החול היו עסוקים במלאכתן ובגמר מלאכתן מתפללים ערבית בביתם אבל בליל שבת באים לבה"כ וחשו שיש שאין ממהרים לבא ושוהין לאחר תפלה. לכן האריכו תפלת הצבור עכ"ל:

(ד) (ס"ק ד) אין כו' כמו שכ' סי' רסט דהא מתחלה לא ניתקן אלא להוציא האורחים האוכלים בחדרים הסמוכים לבה"כ ועכשיו אין אורחים שאוכלים שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.