מזרחי/בראשית/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משך חכמה
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

תירס זו פרס. בב"ר ומה שפי' זה השם בלבד ולא שאר כל השמות שנתפרשו בבראשית רבה נ"ל מפני שמדי ופרת סמוכות זו לזו כנראה מכח המקראות והיה הדבר קשה מדוע הזכיר מדי ולא הזכיר פרס הוצרך להביא האגדה של ב"ר שאמרו תירס זו פרס להודיע שגם פרס נזכר פה אבל בשאר השמות לא הקפיד להביא מה שפירשו שם בב"ר מפני שאין זה מוטל עליו במה שהוא דורך על דרך הפשט:

ח[עריכה]

הוא החל להיות גבור להמריד כל העולם על הב"ה. בב"ר אמר רבי סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד אז הוחל לקרא ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור בארץ התיבון והכתיב וזה החילם לעשות אמר ליה קופח על ראשו של נמרוד ואומר זה המרידן עלי והדין עמו דאם לא כן החל הוחל כי החל החילם למה לי אלא על כרחינו לומר שהם מענין חלול ולכך פירש כל הספור הנמשך אחריו לחובה. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואם כן הוא החל אחר המבול כי בימי דור אנוש הוחל פי' שאם כפי' רש"י שפירש גבור בארץ להמריד כל העולם על הב"ה יהיה פירושו שהוא הראשון שהחל לעשות זה ויחוייב מזה שיהיה פי' החל אחר המבול לא שהיה הוא הראשון מכל באי העולם שהרי קודם בא המבול שעדיין נמרוד לא בא לעולם כבר הוחל לקרא בשם ה' כדכתיב ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם ה' שהיה קורא שמות האדם ושמות העצבים בשמו של הב"ה לעשותן עבודת כוכבים כדפירש רש"י שם על פי האגדה: ונראה לי שלא השגיח על האגדה שהרי לא אמרו שפי' החל הוא מלשון תחלה רק מלשון חלול כמו שנראה מלשון האגדה שאמרו לשון מרד ובפי' אמרו וזה החילם זה המרידן על הב"ה אלא שאפשר לומר שממלת הוא דייק שהוא הראשון:

יב[עריכה]

שנאמר ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים. שאלמלא המקרא הזה לא היינו יודעים אם רסן היא הגדולה אם נינוה כך מצאתיו בב"ר ולא הבינותי דבריהם כי היה להם להסתפק גם בכלח הסמוכה למלת גדולה:

יג[עריכה]

להבים שפניהם דומין ללהב. לא ידעתי מי הכריחו לפרש זה השם מכל שאר השמות שנתפרשו בב"ר ושמא בעבור שהוא נגזר מלהב:

יד[עריכה]

אשר יצאו משם פלשתים משניהם יצאו כו'. בב"ר דאי מכסלוחים בלבד אשר יצאו ממנו מיבעי ליה:

יח[עריכה]

מאלה נפוצו משפחות הרבה. כמו ג' אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ שפי' שנולדו מהם משפחות רבות ונתמלאת כל הארץ מהם לא שבני כנען הנזכר שהם משפחות הכנעני נפוצו ע"פ כל הארץ דא"כ לא היה לכתוב אלא ואחר נפוצו ומסתמא אבני כנען דלעיל קאי שהם משפחות הכנעני אלא על כרחינו לומר שפירש כאלו אמר ואחר נפוצו מאלו משפחות רבות נקראות משפחות הכנעני:

יט[עריכה]

גבול הכנעני סוף ארצו כל גבול לשון סוף וקצה. ויחוייב מזה שיהיה פי' מצידון עד עזה מקומות הספר של גבול הכנעני לא שיעור מקומה:

בואכה שם דבר. לא מקור עם כנוי הנוכח כי חסר הפועל והכ"ף והה"א נוספים הם ואינם לנוכח היודע המקום ההוא כאשר חשבו הרבה מהמדקדקים:

כ[עריכה]

אע"פ שנחלקו כו'. דאם לא כן ללשונותם בארצותם למה לי והלא לא היה צריך להודיענו רק המשפחות שיצאו מכל אחד ואחד מה לנו וללשונות או לארצות:

כא[עריכה]

אבי כל בני עבר הנהר היה שם. לא בני עבר בן בנו דמאי רבותיה דעבר כל או"א אבי כל המשפחות היוצאות ממנו הוא ומכיון שאבי כל בני עבר הוא שם יחוייב שיהי' פי' כל בני עבר עבר הנהר:

היה שם. פי' מלת אבי דבק עם ולשם לא עם יולד כי למה יתיחסו אל בנו ולא אליו שהוא אבי הכל ולמה לא הודיענו הכתוב איזה מבניו הוא המתיחסים אליו כל בני עבר אבל סתם ולא פירש ומה תועלת בזה אחר שאין נזכר:

שהרי בן ת"ק שנה היה נח. כשהתחיל להוליד דליכא למימר כשכלה להוליד דאם כן יהיו שני בני נח הגדולים בעת בא המבול יותר מבני מאה שנה ואי אפשר זה שהרי לא כבש הקב"ה את מעיינו של נח מלהוליד עד בן חמש מאות שנה אלא כדי שלא יהא שום אחד מבניו ראוי לעונשין בעת המבול כדלעיל ועוד דאם כן יהיה הקטן שבבניו בן מאה שנה כשבא המבול. וא"א זה שהרי שם לא היה בן מאה שנה רק שנתים אחר המבול. ואם תאמר אכתי איך ידע מזה שיפת הוא הגדול משם דילמא מבן חמש מאות התחיל נח להוליד ולא נולד יפת עד אחר ג' שנים משהתחיל להוליד שהיה אז נח בן תק"ג שנה ושם נולד אחר ב' שנים משהתחיל נח להוליד שהיה אז נח בן תק"ב שנה שנמצא בזה ששם היה בן ק' שנה שנתיים אחר המבול ויפת היה בן מאה שנה בשלש שנים אחר המבול. יש לומר שמאחר שסתם הכתוב זמן לידתם למדנו שלא נולדו אלא שנה אחר שנה על הסדר הראשון בשנת ת"ק השני בשנת תק"א השלישי בשנת תק"ב ואחר שהודיענו שנולד שם בשנת תק"ב כדמשמע משם בן ק' שנה שנתים אחר המבול למדנו ששם היה האחרון ויפת הגדול ממנו ובסנהדרין בפ' בן סורר ומורה אמרו שלשה בני נח דכתיב בהו ויולד את שם ואת חם ואת יפת ושלשה בני תרח דכתיב בהו ויולד את אברם את נחור ואת הרן כל אחד מהם גדול מאחיו שנה אחת:

כה[עריכה]

נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם. מפני שהפליגה הנאמרת על חילוק הלשונות שנהיה על דור הפלגה כדכתיב ונבלה שם שפתם ועל חילוק הארצות שנתפזרו בם כדכתיב ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ פירש מלת נפלגה על שניהם יחד:

שאם תאמר בתחלת ימיו. וקראהו פלג בשם מקרה ההוא ולא שקראו בנבואה הרי יקטן כו':

ואם תאמר באמצע ימיו. שאז יתכן לומר שיקטן הצעיר ממנו הוליד המשפחות קודם בא הפלגה ולא נצטרך לנביאות עבר אבל אין לומר שבסוף ימיו שנפלגה הארץ קראוהו פלג בשם המקרה ההוא שאין דרך לקרא שם למת בעבור המקרה שקרה בעת מותו רק או בעת לידתו כאי כבוד או באמצע ימיו כירובעל גם יתכן לפרש שמאמר הרב באם תאמר ואם תאמר הוא על דעת סדר עולם שאמר שבסוף ימיו נתפלגו שאם תאמר בתחלת ימיו קשיא מיקטן ואם תאמר באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש אבל במה שאמר למדנו שהיה עבר נביא מבואר הוא ממה ששנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו:

יקטן שהיה ענו ומקטין עצמו. ב"ר הוצרך הרב לפרש זה השם מכל שאר השמות מפני שהוא נגזר מהקטנות כשם להבים מלהב או מפני שאחיו נקרא פלג בשם מקרה הפלגה ויחשב שגם האחר נקרא יקטן מפני שום מקרה שקרה ולא הוצרך הכתוב להודיעו אמר שנקרא יקטן מגזרת קטנות שהיה מקטין עצמו ולא מפני שום מקרה שקרה והראשון נכון בעיני שהרי פירש גם שם חצר מות אע"פ שאין שום אחד מכל אחיו נקרא על שם המקרה:

כו[עריכה]

חצר מות על שם מקומו. ב"ר ונקרא המקום כן מפני שאנשי המקום ההוא מצפין המיתה בכל יום כמו שאמרו בב"ר אמר ר' חוניא מקום אחד יש שאוכלין כרישין ומצפין למיתה בכל יום:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.