מורה נבוכים/א/מב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
'חי' – שם הצומח המרגיש: "כל רמש אשר הוא חי". והוא שם הרפואה מן החלי החזק מאוד: "ויחי מחליו", "במחנה עד חיותם" וכן: "בשר חי".
וכן 'מות' – שם המיתה ושם החלי החזק "וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן" – כלומר: חוזק חליו. ולזה באר ב'בן הצרפית': "ויהי חליו חזק מאוד עד אשר לא נותרה בו נשמה" – שאילו אמר: 'וימת', היה סובל שיהיה חלי חזק קרוב למות, כ'נבל' בשמעו את הדברים;
ואמרו קצת האנדלוסין, כי נתבטלה נשימתו, עד שלא הושגה לו נשימה כלל, כמו שיקרא לקצת חולי חלי השתוק ובהחנק הרחם, עד שלא יודע אם הוא מת או חי – ויתמיד זה הספק יום או יומים.
וכבר הרבו גם כן לעשות זה השם בענין קנות החכמה: "ויהיו חיים לנפשך", "כי מוצאי מצא חיים", "כי חיים הם למוצאיהם" – וזה הרבה. ולפי זה נקראו הדעות האמתיות 'חיים' והדעות המופסדות 'מות' – אמר ית': "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו'" – כבר באר כי ה'טוב' הוא 'חיים', וה'רע' הוא 'מות', ופרשם. וכן אפרש באמרו ית': "למען תחיון" – כפי מה שבא הפרוש המקובל באמרו: "למען ייטב לך וכו'". ולהתפשט זאת ההשאלה בלשון אמרו: "צדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים". ודע, זה!
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |