מהרש"ל/סוכה/כז/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' חוץ מלילי יו"ט ראשון של חג כו'. נ"ב לילי הוא כמו ליל אלא שהוא דבוק וק"ל וכן לילי האחרון של חג בפ' לולב וערבה:
רש"י בד"ה חזר בו כו' חוץ מלילי יו"ט הראשון כו'. נ"ב נ"ל דה"פ חזר בו ר"א מי"ד סעודות בסוכה ולא קאי אלא על לילי יו"ט הראשון ואע"פ שאותה סעודה בע"כ צריכה סוכה מ"מ חיובא די"ד לאו בסוכה תליא אלא ילפינן מלילי פסח דצריך אכילה ומאחר דצריך אכילה אי אפשר לקיימה בלא סוכה ומ"מ עיקר מצותה תלוי באכילה ומש"ה יכול להשלימה באכילת סעודה אחריני באיך שהיא אבל אי הוה מצריך ר"א י"ד סעודות בסוכה א"כ ע"כ מתשבו כעין תדורו נפיק דצריך י"ד בסוכה ועיקר חיובייהו בסוכה תליא וא"כ איך מועיל השלמה כו' ודו"ק (עיין במהרש"א):
תוס' בד"ה תשבו כעין תדורו כו' למצה כשהוא תאוה. נ"ב נ"ל שזה הביאו התוס' לפסק הלכה שיחמיר האדם על עצמו לאכול בליל הראשון לתאוה כמו בליל פסח וכן מאי שאמר אחריו שצריך כזית דגן צריכא נמי להחמיר כמו שמשמע אח"כ מדברי התוס' שאינו יוצא במיני תרגימא וק"ל:
בד"ה אי בעי אכיל כו' אפשר בבישרא ופירי דאין בהן בהמ"ז כו'. נ"ב אבל בתוס' פ' שלשה שאכלו פסקו התוס' בשם ר"י דצריך פת ביו"ט כמו בשבת וחוזר ביו"ט כמו בשבת והא דקאמר הכא אי בעי לא אכיל היינו כשירדו גשמים לאפוקי בליל הראשון צריך כזית דגן אפי' ירדו גשמים וכן דעת הרא"ש לשם וכן מסקנת הטור:
בד"ה במיני תרגימא כו' ואין ללמוד מכאן כו'. נ"ב וכן פסק הרא"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |