מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/נא/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין נא ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפרש"י בד"ה מחלוקת במקום פלוני דאין כאן לא עירוב כו' אלא אמירה כו' עכ"ל ולעיל לרב נחמן דאמר במקום פלוני ד"ה עשיר לא לא הוצרך לפרש כן דאפשר דאיירי בלא אמירה כלל שלא אמר שביתתי במקום פלוני אבל הכא לרב חסדא דמחלוקת במקום פלוני ואפ"ה לר' יהודה קנה עירוב וע"כ באומר שביתתי במקום פלוני דבלא אומר פשיטא הוא וליכא מאן דפליג דלקני עירוב בעשיר כפרש"י לקמן ומש"ה הוצרך לפרש הכא לר"מ דאפ"ה עשיר לא משום דאינו אלא אמירה בעלמא ודו"ק:
בד"ה איהו כיון כו' ופלוגתא כו' איכא למ"ד דאפילו לא אמר נמי כו' וע"כ בדלא אמר מידי כו' עכ"ל יש לדקדק בפירושו כיון דע"כ בדלא אמר איירי כמו שהוכיח לבסוף מדלא קתני ואמר כו' ועוד מדפליג ר"מ כו' וא"כ היאך קאמר דפליגי אמוראי בהכי לקמן ועוד דהא ללישנא קמא של פרש"י דקיימינן הכא בין לרבה ובין לרב יוסף לכ"ע לא בעי למימר שביתתי במקום פלוני וללישנא בתרא דפרש"י לקמן נמי בין לרבה ובין לרב יוסף אליבא דרבי יהודה צריך לומר שביתתי במקום פלוני ונראה דשיעור דבריו כן הוא וללישנא קמא דקיימינן הכא קאמר דפלוגתא דאמוראי היא לקמן דאיכא למ"ד דאפי' לא אמר לו חבירו לין פה עת כו' כמאן דאמר לו חבירו דמי והיינו כרב יוסף לר' יהודה וקאמר ומיירי נמי על כרחך לכ"ע אפילו בדאיהו גופיה לא אמר מידי עסקינן חדא כו' ודו"ק:
בד"ה הנך עשירים נינהו ואפילו אמרו שביתתנו במקום פלוני אסור כו' עכ"ל להאי לישנא דבעני לר"י אפילו בלא אמר שביתתי במקום פלוני מהני ה"מ לפרושי הנך עשירים נינהו ואסור בלא אמר ואפשר כמ"ש התוס' לעיל דלהכי נקט במתני' ואמר שביתתי במקום פלוני לרבותא דסיפא דאפילו באמר עני אין עשיר לא ודו"ק:
בד"ה הלכה כר"י וכרב נחמן במקומי עכ"ל דאילו לרב חסדא לא הוה אמר לו אתניי' אהך הלכה כר"י דאימא דחייא הוה תני א' עני וא' עשיר ובמקומי ככ"ע וק"ל:
תוס' בד"ה ויצא עשיר כו' ואפילו אם ביתו הוא הראשון כו' ולא יהיה לו אלא ד' אמות כו' עכ"ל דיצא חוץ לתחום מסוף העיר קאמר כדרך כל מודדי תחומי העיר ואם הוא חוזר מעירובו לביתו לא יהיה לו שם רק ארבע אמות בתוך הבית ואין כל הבית והעיר גם אם היא מוקפת מחיצה נחשב לו כארבע אמות דומיא שאם הלך מעירובו לצד השני שאם כלה מדתו בעיר או במערה לא ילך אפילו אמה א' ולא דמיא לההיא דמי שהוציאוהו נכרים בעיר אחרת דמהלך כולה לר"ג ומיהו בהגהת אשר"י בס"פ מפרש לפי הירושלמי דההיא דכלה מדתו במערה לא אתיא כר"ג דלדידיה מהלך את כולה כמו בהוציאוהו נכרים ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |