מהרש"א - חידושי הלכות/גיטין/ב/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
גיטין ב ב
בא"ד. והשתא לרבנן אמאי לא יחזיר הא ליכא כו'. עכ"ל. בתוס' פרק קמא דבבא מציעא ובפ' מי שהיה נשוי הקשו התוס' קושיא זו גם לרבי מאיר דמודה בשטר שיש בו אחריות דלא יחזיר וע"פ דברים אלו ניחא שכתבו הכא דהא שמואל ס"ל כו' אליבא דרבי מאיר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו כו' דקושייתם הכא מעיקרא נמי אליבא דרבי מאיר בשטר בשיש בו אחריות וק"ל:
בד"ה לפי שאין כו' והא דפירש הקונטרס דממילא שיילינן ליה אי הוה לשמה כו'. עכ"ל. ר"ל דודאי אי הוה אמרי' דה"ה בשאר הלכות גיטין אינן בקיאין כדבעו לפרש לעיל ע"כ דכל הני מילי לאו בכלל בפני נכתב כו' סתמא נינהו כמ"ש התוס' לקמן גבי שלא לשמה אלא דהוה לן לפרושי ע"כ כפרש"י דממילא שיילינן ליה אי הוה לשמה ואכל הני מילי אבל אין נראה כו' ודו"ק[1]:
בד"ה לפי שאין כו' קשה לקמן תניא הוא עצמו כו' ואור"י דמסקינן בסמוך דרוב כו' וליכא אלא לעז כו'. עכ"ל. והמקשה דפריך ליבעי תרי ואכתי לא ידע האי טעמא דמשום לעז כמ"ש התוס' לקמן אית לן למימר ע"כ דלא ידע נמי הך ברייתא דהוא עצמו שהביא גטו אין צריך כו' ודו"ק:
בד"ה מאי בינייהו כו' הוה בכלל הא דאמר א"ב ממדינה למדינה בארץ ישראל כו'. עכ"ל. ולמאי דלא קאי לקמן האי א"ב דמדינה למדינה בא"י מהאי טעמא גופיה ליכא נמי האי א"ב דמוליך כדמוכח לקמן ודו"ק:
בד"ה דאתיוה בי תרי פ"ה למ"ד לפי כו' אלו יקיימוהו וקשה דאטו בכיפה תלי כו'. עכ"ל. יש לדקדק לפי שיטת התוס' דלקמן דלרבה בי תרי דאמרי ידענו אינו מועיל ולרבא מהני ואימא דהכא נמי ה"ק. דא"ב דאתיוה בי תרי ואמרי ידענו דהשתא לא תיקשי להו אטו בכיפה תלי להו ויש ליישב דמשמע להו דלא נקט א"ב אלא דלמר צריך ולמר לא צריך וכה"ג תרצו התוס' לקמן לפרש"י דמהני ידעתי לרבא ודו"ק:
בד"ה מידי דהוה אכל עדיות כו' עיקר דבר שבערוה אין פחות משנים זהו בא"א כו'. עכ"ל. ר"ל דעיקר דבר שבערוה אין פחות מב' לא נאמר אלא בענין ערוה של אישות אבל בשאר עריות לא נאמר ולא שייך למימר כל עריות ודו"ק:
בד"ה ע"א נאמן באיסורין כו' ולא ה"ל להזכיר הפרשת תרומה כו' משום דבידו לתקנם כו'. עכ"ל. ר"ל בטבל שלו בידו לתקנו ולקמן שכתבו גבי טבל דלאו בידו הוא היינו של אחרים אין בידו לתקנו אם לא שעשאו שליח וק"ל:
בא"ד. וכשעברו שבעה טהורה ממילא ולא אתחזק איסורא וגם בידה לטבול. עכ"ל. לכאורה קשה כיון דבנדה איכא תרתי דלא אתחזק איסורא וגם בידה הוא הדרן קושייתם לדוכתיה מנלן דע"א נאמן באיסורין אפי' בלא אתחזק איסורא ואין בידו כגון ספק של חלב או שומן דאמרינן בשמעתין דנאמן ויש לפרש דבריהם משום דבנדה איכא תרתי דהיא טמאה כל זמן שרואה ואין בידה לפסוק דמה וגם אח"כ היא טמאה עד שתטבול ואהא קאמרי' דמשום שהיא רואה לא מקרי אתחזק איסורא כיון דאינה בחזקת שהיא רואה כל שעה ומחמת ראייתה היא טהורה ממילא אחר ז' ואי משום דעדיין אף אחר שאינה רואה אתחזק איסורא וטמאה משום דלא טבלה הרי יש בידה לטבול והשתא ניחא דבין לאו בידו ולא אתחזק איסורא ובין איתתזק איסורא והוא בידו איכא למילף שפיר מנדה וכן יש ללמוד דברים אלו מחידושי רשב"א ע"ש:
בד"ה הוי דבר כו' ואם תאמר אי ע"א נאמן כו' אפי' אתחזק איסורא ולאו בידו אמאי אצטריך וספרה כו'. עכ"ל. ר"ל כיון דלפום הך סברא ע"כ איכא שום ילפותא דאפילו באתחזק ולאו בידו תרתי לריעותא נאמן מכ"ש גבי נדה דליכא אלא חדא לריעותא כמ"ש לעיל דנאמן וק"ל:
בד"ה ורבנן כו' וקשה דבהוחזק ב' יוסף בן שמעון אפילו נכתב לשמו פסול כו'. עכ"ל. ר"ל ואם כן מה יועיל נמי אם יאמר נמי נכתב בפני לשמה ועיין בחידושי הרשב"א באורך וק"ל:
- ↑ כתב הרב הגאון מו"ה שמואל קאידנובר ב"מ ס' ברכת הזבח ז"ל: ואינו מובן לי דאכתי קשה למה נקט התלמוד לפי שאין אנו בקיאים ולא נקט פסול אחר וכפרש"י ועוד דגם קושית התוס' מכח והאיכא מחובר לא הוי מותרת לפרש"י דאכתי קשה דהא הוי בכלל שרצה ששואלין אלשמה גם אמחובר אלא צ"ל דגם לפרש"י אין שואלין אלא אלשמה ותו לא מידי: הגהות הגאונים
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |