מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/מד/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
סוטה מד א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף באר שבע חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' אשר בנה כו' ד"א שיבנה בית ויטע כרם ואחר כך ישא אשה כו'. למדו לומר כן דהו"ל להקדים נשואי אשה שהוא דבר השוה בכל ומצוי משא"כ בית וכ"ש כרם דאין כל אדם זוכה לכך אבל לימדה תורה ד"א שמי שיש לו יעשה כסדר הזה לישא אשה באחרונה. ומייתי דכך סדרן שלמה בחכמתו
בחוץ מלאכתך זה בית. דמקום פנוי שהוא חוץ עשה והכן בו מלאכתך לעשותו בית ופנים. ועתדה
בשדה לך זה כרם. ועתדה כמו להיות עתידים ליום הזה מלשון הכנה שאמר שיכין לו בשדה פנוי לעשותו כרם. אח"כ ובנית
ביתך זו אשה. כדאמרי' בעלמא וקורא לאשתו ביתו לפי שהיא עקרת הבית ולמאי דדרש לענין תורה שלמה בחכמתו סדרן כן לעמוד מן הטפל על העיקר והתכלית וזה שאמר הכן בחוץ מלאכתך דימה עסק התורה עד שיבא לתכליתה למכין עצמו לבנות לו בית. וזה שאמר זה
המקרא. שאינו רק הכנה ללמוד המשנה. וכן ועתדה
בשדה לך זו משנה. שאינה אלא הכנה אל התלמוד אבל עיקר בנין הבית הוא התלמוד כדאמרי' פרק אלו מציאות כל העוסק במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה וכו' בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ובפ' היה נוטל אמרי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח ה"ז ע"ה ומאן דמוסיף על העיקר המעשים
טובים. שהוא גמר בנין הבית דתלמוד נמי אינו אלא הכנה למעשים טובים כדאמרינן שהתלמוד מביא לידי מעשה ומאן דמוסיף עוד אל עיקר בנין הבית ותכליתו דרוש
וקבל שכר גם שכבר בא לכלל שהביאו לידי מעשים טובים אמר דרוש וקבל שכר בחכמה עיונית שע"ז אמרו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' דרמזו בזה על חכמה עיונית דאילו חכמת התלמוד ודאי קודמת ליראת חטא שהתלמוד מביא לידי מעשה ואמרו ולא ע"ה חסיד וכדמוכח הכא ודו"ק: ר"י
הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העבירות כו'. כתב הרא"ם פי' רבי יוסי הגלילי מאחר שאין מיתה בלא עון אין לו לירא שימות אלא כשהוא בעל עבירות ולפיכך פי' כו' ע"ש באורך ובפ' במה בהמה ליתא הכי אלא דר' אמי הוה קאמר הכי ומסיק בתיובתא דיש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ואי הוה סבר רבי יוסי הגלילי הכי הל"ל דר' אמי כר' יוסי הגלילי ועוד לר' אמי נמי הכא הא קאמר דאין מיתה בלא חטא כו' וכתבו התוס' שם פירוש מיתה לפי שנגזרה ובאה אף על השוגג ואין יסורין בלא עון של מזיד כו' ע"ש וא"כ הוא השוגג שלא נתודע לחוטא לא תקן שיחזור וימות במלחמה ודוחק לומר דאין מיתה בלא חטא דקאמר היינו דוקא בחטא שוגג שנתודע ועדיין לא נתכפר ודברי הרמב"ן בזה נכונים שכתב ע"ד רבי יוסי הגלילי כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש ראוי שיבטחו בו הצדיקים ויזהירו השוטרים את היראים מעבירות כו' ע"ש והאריך שם עוד גם בדעת רבי עקיבא: אפילו
גמרא אלא וי"ו דושופטיך למניינא ור"ש וי"ו לא משמע ליה אלא מעתה ויצאו שנים כו' כצ"ל וכ"ה הסוגיא בפ"ק דסנהדרין וכצ"ל בפרש"י כאן אלא וי"ו ושופטיך למנינא כלומר לא גמיר ג"ש כו' לסנהדרי גדולה כר"ש וי"ו דשופטיך דריש ר"י למנינא להביא עוד ב' עכ"ל כצ"ל והד"א ואח"כ מ"ה בעליל כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |