מהרש"א - חידושי אגדות/מועד קטן/כה/ב

מהרש"א - חידושי אגדות מועד קטן כה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ב אמר דינא הוא דרבה בר רב הונא כו'. ע"פ מ"ש במנחות אי בר אבהן ובר אוריין יאי אי בר אוריין יאי ואי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה וה"נ רבה בר רב הונא היה מפורסם בר אבהן ובר אוריין שהיה אביו לראש בבבל אבל רב המנונא מפורסם בר אוריין ולא נמצא בר אבהן וע"כ כי מטו אגישרא הוו עבדי יקרא להדדי ואף במיתתן היה מכבד כ"א חבירו בכבוד התורה שהיה להם דבר אוריין הוא עיקר אבל זה הטייעא אמר כי דינא הוא לצרף שרבה בר רב הונא גם בר אבהן ובזה זלזל בכבוד תורה של רב המנונא ונענש על כך ופתח הינוקא ע"פ מ"ש הטייעא שילך רבה בר רב הונא קודם גזע ישישים עלה מבבל שהוא רב הונא ועמו ספר מלחמות שהוא רב המנונא וע"י קאת וקיפוד רמז על הישמעאלים שבאו לשם לראות בהספדם ונדמו לקאת וקפוד שהם עופות טמאים כמ"ש לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא לדור במיתת ב' הצדיקים ואמר שקצף על עולמו ועון הדור הוא סיבת מיתתם וז"ש כי חמס ממנו נפשות שהצדיק לא מת בעונו רק שניתן ביד מלאך הקצף ומשחית והוא אינו מבחין בין צדיק לרשע. ואמר

שגם המלאך שמח ויוצא לקראתו כיוצא לקראת כלה חדשה כמ"ש פרק הנושא שהמלאך יוצא לקראתו לומר לו שלום ואמר דגם נשמתו היא טהורה ונקיה ורוכב ערבות ששם תחת כסא הכבוד נפשות הצדיקים צרורות בצרור החיים שם}אולי צ"ל שש. המגיה{ ושמח בבא אליו נפש הצדיק נקי:

תמרים הניעו ראש כו'. כלל ישראל נמשלו לתמר שאין לו אלא לב א' כדאמר במדרשות האברים יניעו ראש בחטאם ואמר על צדיק כתמר כמ"ש בסמוך ולא לאבידה כי הצדיק ישאר בהשארת הנפש לעוה"ב וכתמר יפרח לעוה"ב:

אם בארזים נפלה כו' לויתן בחכה כו' בנחל שוטף נפלה כו'. הפליג בהרבה דמיונות על רב אשי כי היה בו תורה וגדולה במקום אחד כדאמרינן פד"מ גם שחיה הרבה שנים:

חליש דעתיה כפרש"י דהאי מדמה ליה לשלהבת והאי לאבידה עכ"ל. ר"ל שיכלה כשלהבת ושיהיה אבידה ואינו כן כי הצדיק יש לו השארות הנפש לעוה"ב והא דכתיב הצדיק אבד היינו לדורו אבל לאבידה משמע שהוא גופיה דבר הנאבד ונענשו דאתהפכו כרעייהו שלא יהו ראויים לחלוץ כדמסיק כי הייבום והחליצה מורים על השארות הנפש להקים לאחיו שם כידוע לבעלי הקבלה:

בא רוב שלישית במים זכור ורחם כו' נראה דלאו דרך הספד קא"ל אלא דרך תפלה על שבא רבא במקום סכנה בימי חדקל ואמר בא רוב שלישית היינו רוב ישראל שנקראו שלישית דכתיב ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים והיה מתפלל זכור ורחם להצילנו וגם כי תעינו מאחריך כאשה מבעלה דהיינו כסוטה אל תזניחנו באות מי מרה כסוטה:

שמחה לתוגה נהפכה ששון ויגון נדבקו בעת כו'. י"ל שלש ענינים דנקט של הפכיים שהיה זה הולד בן זכר שהיו בו שלש שמחות האחד ביום הלידה ושוב לח' במילתו ושוב ביום ל' בפדיונו וכן היה האבילות ביום המיתה שהוא יום המר ושוב ז' ימי אבילות ושוב ל' יום:

כיום בא השמש בצהרים כו' באנו כו'. כמו שביאת השמש שלא בזמנה אין זה חסרון לה אלא להרואים בזריחתה שיש להם חסרון בביאתה בצהרים כן ר"י שמת אין זה החסרון לו אלא לתלמידיו הרואים תורה על ידו:

ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי כו' מפורש פ"ק דמגילה:

אחיתו עמודי כו' שפעו מרזבי כו'. נראה כל הני שינוים דנתהוו בעונם ביום מיתת כ"א מהם מורה על מעלת המת שאמר אחיתו עמודי כי הצדיק עמוד העולם נחסר מהעולם וראוי לבכות עליו ושפעו מרזבי כו' ע"ש שבחייו בצדקתו ובזכותו שפעו צנורות מלמעלה מים הרחמים ובמיתתו נשתנו להיות משפיעין מדת הדין בעולם שהוא רמז הדמים תחת המים:

ואתחמיאו כוכבי ביממא כו' דלפי טבע כוכבים שיהו נראים גם ביום אלא שמתוך מאור השמש וזוהר הרקיע ביום אינן נראין וביום שמת נחשך היום קודם זמנו שהיו נראין בו כוכבים כמו בלילה וכענין שאמרו לעיל כיום בא השמש בצהרים:

ואיתעקרו כל אילני כו' נחיתו כיפי כו' על הרוב הני דחשיב ואזיל פורעניות הם הבאים במיתת הצדיקים וכמ"ש מפני הרעה נאסף הצדיק כמפורש פרק הכונס. ואשתעי צלמנים כו' ע"ש מעשיהם כפרש"י וע"ש וכן י"ל אתקצצו כל אנדרטא כו':

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---