מהר"ם שיף/שבת/קלא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' נפקא ליה מביום הכפורים תעבירו שופר כו'. ויום הכפורים גופיה [דתקיעת שופר דוחה שבת] נלמד מהיקישא דחודש השביעי מר"ה. או כיון דדחיא יוה"כ מה לי יוה"כ בחול או בשבת וכל מלאכות האסורים בשבת אסורים ביוה"כ. ועיין ברמב"ן בחומש רק מ"מ דדחיא מכשירין יוה"כ נמי צריך לימוד. יש לכוין תקעו בחודש שופר מיתורא דבחודש [דגבי יוה"כ] מלמד שיהיו כל תקיעות כו' א"כ בכסא ליום דכתיב בחגנו הוא מכוסה למה לי דאי משום דדחי שבת ביום אפילו בשבת הא מצי לאגמורי מהדדי מיתור דבחודש [ג] לזה אמר כי חק כו' צריכותא דתלמודא אי מתקיעת שופר דיוה"כ כו' דאמר מר תקעו ב"ד שופר נפטרו עבדים לבתיהם ושדות כו' כמו שאמרו במ"ר[פ' נג]יצחק יצא חק דרוריא לעולם וק"ל. אי מר"ה משפט כו' שכן מכנסת זכרונות לאבינו שבשמים. מיהו תלמודא לא קאמר רק דבעלמא לא מצי למילף מינייהו [לא על מה דלא יליף ר"ה ויו"כ חדא מאידך]׃

ברש"י בד"ה וניתו הנך עומר ושתי הלחם מינה. מדלא פי' בהדיא [ר"ל דלכתוב רחמנא בסוכה בהדיא] כדבסמוך אח"כ [בד"ה ונכתוב רחמנא בהדיא במצה] גם לא הזכיר לולב משמע שהגזירה שוה יהיה עומד ללמוד סוכה מלולב וא"כ מאי פריך הא כיון דאינו מופנה משני צדדין ועומר ושתי הלחם לא נכתב תו ליכא גילוי מילתא לחוד [דפירש"י לעיל בד"ה גמר ז׳ ימים כו׳] ולכאורה תלמודא ידע האמת דסוף סוף יש לימוד לסופר ומילה וכה"ג וא"כ יהיו הם הגילוי מלתא ורש"י נקיט בדיבור הקודם כיון דגלי רחמנא בעומר ושתי הלחם כו' לפי שכבר פירש לימודן. ומיהו לא הו"ל לרש"י לפרש כן דעדיין במקום הזה לא ידעינן שום לימוד באחרינא ויותר [משמע ד] פריך לילף כולהו אחרינא מינה [וע"כ דהיינו שיכתוב בהדיא בסוכה] ועיין. ובפשיטות אומר [כ"ע] דבסמוך מרויחין הרבה ב' גזירה שוה מצה מסוכה וסוכה מלולב משא"כ כאן רק גזירה שוה אחד דז' מופנה מצד אחד [ד]׃

ואפשר לומר עוד בדרך רחוקה דלולב דדחיא שבת אינו רק ביום ראשון דיום ראשון מורה דדחי שבת וכן הוא ר"פ לולב וערבה ע"ש ואם נלמד סוכה מלולב דיו לבא מן הדין כו' וקושטא דאינו דוחה אלא יום ראשון. ולזה לא מקשה דלכתוב בהדיא בסוכה דא"כ היו דחיות כל הימים שוין דבסוכה לא כתיב ראשון רק ז' ימים וזה אין קושיא דלכתוב נמי ראשון דבלולב איצטריך ראשון משום דבמדינה יום א' ובמקדש ז' [אבל בסוכה לא שייך למיכתב ראשון] מה שאין כן במצה דפירש"י ליל ראשון חובה פריך שפיר ולכתוב בהדיא כו':

בתוס' בד"ה סד"א כו'. . וי"ל

דשמא כו' כן הוא מנוקד בגמרא שלי:


למידרש. הסוף דיבור. [מנוקד בגמרא שלי]:

בתוס' בד"ה קמ"ל ולא ידענא כו'. ר"ל בדרבנן דקיימינן בהו דר"א איצטריך כדבסמוך ד"ה שבעת ימים:

בתוס' בד"ה שבעת ימים כו' לא הוי צריך למיכתב שבעת כלל כו'. דמשמע להו דלימוד דפ"ק דפסחים דלעיל [בד"ה סד"א] אתיא לרבנן וע"ש:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון