מהדורא בתרא/יבמות/סג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהדורא בתרא TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png סג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
מהדורא בתרא
מהר"צ חיות
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמרא והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו כו' ובתוספות מקשי ר"ת והאמרינן פ"ק דחגיגה רעות רבות וצרות זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו ובפרק קמא דחגיגה כתבו התוספות בשם ריב"ן דכאן לחלק בין מלוה לממציא ונראה פירושו דמלוה סלע היינו שנתן לו סלע במזומנים וממציא מעות היינו שאינו נותן לו מזומנים רק בהמצאה ובתחבולה כגון שנותן לו סחורה או שאר שוה כסף שצריך להטריח ולמכור ולהפסיד במה שנותן לו והוא מוכרח לשלם לו במילואו וז"ש אח"כ היינו דאמרי אינשי זוזי לעללא לא שכיח לתליתא להפסד ולאיבוד כפרש"י שכיח דהיינו זוזי מעות מזומנים לקנות תבואה לא שכיח לתליתא דהיינו להפסד שצריך להיות לו הפסד שכיח והיינו כמו זיבורא ועקרבא שהם רפואות המתנגדים דבלא מעות דוחק לו ואם יקח מעות יהיו לו הפסד. ובזה מיושב אצלי מ"ש שם בגמרא סמוך לזה ר' יוחנן כי מטי להאי קרא בכי והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות אמר עבד שרבו ממציא לו רעות תקנה יש לו שצריך ליישב למה תלה הדבר כשרבו ממציא לו ולא אחר ודאי שהנמשל הוא על הקב"ה מ"מ הכל קשה ואם יש לו תקנה כשאחר ממציא לו רעות לבקש אותו ע"י רבו או ע"י אחרים כמו כן יוכל לפייס את רבו בבקשות ושאר השתדלות שלא יעשה לו רעות ולפ"ז מיושב כי לא אמר לשון עבד שרבו עושה לו רעות רק לשון ממציא היינו שרבו ממציא לו בתחבולה ובהמצאה רעות שהעבד אינו מבין שבא לו הרעות מן רבו וא"כ אין לו תקנה בשלמא אם היה רואה וידע שרבו עושה לו אותן הרעות יוכל להיות לו תקנה בבקשות ותחנונים ואם אחר עושה לו רעות יוכל לבקש את רבו שיציל אותו מזה אבל כיון שאמת הוא שרבו עושה לו רעות וא"כ אין יכול לבקש את רבו להצילו שהרי הרעות באים ממנו ולאחר אינו יכול לבקש שהרי זה האחר אינו עושה לו כלום ועד"ז יש לפרש ג"כ בגמ' פ' חלק אמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח:

שם ע"ב כאילו ממעט הדמות שנאמר כי בצלם וגו' וי"ל לשבר את האוזן דהיינו ע"פ המ"ר על פסוק איפה היית ביסדי ארץ וגו' שכל הנשמות העתידות להבראות היו תלוים באה"ר זה בחוטמו וזה בשערו וכו' ממילא דאה"ר היה דמות של הקב"ה ואם הוא אינו מקיים פ"ו אז אותן הנשמות שהיו ראוים לבא ע"י הוא כאילו לא היו תלוים בו וא"כ הוה כאילו חסר אותו המקום באה"ר שאותן נשמות היו תלוים בו ממילא נתמעט הדמות ונעשה קטן ממה שנברא מתחלה ודו"ק:

[שם קא מחטטי שיכבי מפני ששמחים ביום אידם וכו' הוא מדה כנגד מדה ע"פ מ"ש הנהנה מסעודת עובד כוכבים כאילו אכלו מזבחי מתים כו' א"כ הוא מאחר שהם שמחים ביום אידם ואוכלים ושותין עמהם ע"כ נענשו ג"כ בענין מתים שלהם דהיינו חטוטי שיכבי וק"ל. מהר"ם יצ"ו]:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון