מגלה עמוקות/רלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מגלה עמוקות TriangleArrow-Left.png רלז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן רלז
בא משה להתפלל על עניין תורה שבעל פה, ומבואר [בתנחומא פרשת נח (סי' ג')] בעניין שתי ישיבות שקבע הקב"ה לישראל ב' חדשים בשנה, חדש אדר וחדש אלול, כמו שהאריך שם שמזה הטעם הוצרך הקב"ה להגלות החדש והמסגר (מלכים ב' כד יד), כדי שלא יתבטל התורה שבעל פה מישראל, ועליהם התפלל משה שלא יהיו בגלות, משום הכי וישקוד ה' על הרעה (דניאל ט יד), שקד הקב"ה לגלות גלות יכניה שהוא החרש והמסגר קודם שגלה גלות צדקיה, ואף בשאר גליות גם לימות המשיח לא יהיה ללומדי תורה שום צער, כל זה בא להם מתפלת משה שראה משה ברוח הקודש הדורות שיהיו בזמן החורבן, לזה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, על אותו העת צרה שיהיה ליעקב, והתחיל להתפלל על אלו ב' חדשים שלא יתבטלו מישראל, את גדלך זה חדש אדר, דתמן מדת טובו של הקב"ה שהוא עת רצון שנהפך לישראל לששון ולשמחה (אסתר ט כב), אשר עליו קאמר בעת ההיא, שהוא היה ה' אדר, על אותו עת ממש היה מתפלל לאמר לדורות, ולשון לאמר קאי על תורה שבעל פה, כי לשון דבור הוא תורה שבכתב, ולשון אמירה הוא תורה שבעל פה, וכמו דאיתא בזוהר (ח"ב פ"ג ע"ב) לאמר היא סטרא דנוקבא, כמד"א (ירמיה ג א) לאמר הן ישלח איש את אשתו, ולכן מלת ההיא קרי, ההוא כתיב, שהיו ישראל מזווגין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, כמ"ש נאוו לחייך בתורים (שיר השירים א י), מלשון בהגיע תור (אסתר ב יב), תורים הם שני עתים הללו צווארך בחרוזים, שהיו מחריזין מתורה לנביאים, מנביאים לכתובים, ומכתובים למשנה, וממשנה לברייתא, ומברייתא לתלמוד (שהש"ר פ"א י'). וז"ש תורי זהב נעשה לך {{ממ|שם (שה"ש א יא) על תורה שבעל פה, נקדות כסף תורה שבכתב. גם תורי זהב על חדש אלול, נקודת כסף על חדש אדר. וכן בכאן את גדלך זה חדש אדר, ידך החזקה חדש אלול, שהוא סוד ויהי היא סטרא דעשו, שהוא ויהי לתשובת השנה (שמואל א' יא א), שהוא זמן התשובה זמן בית דין שלמעלה הוא ל' יום בעת צאת מלכים, הם צאת מלאכים שלמעלה שמכריזין אותו חדש לעשות תשובה, והוא זמן ירחא תקיפא שהוא ירח איתן, וכתבו התוספות פרק היה קורא (ברכות דף יז ע"ב ד"ה תרי) על פסוק (ישעיה מו יב) אבירי לב אינון מתא מחסיא, אבירי לב אינון דלא מתגיירין, כתבו התוספות שב' פעמים בשנה ראו עמודא דנורא. הנה לדעתי זה הטעם שדרש במדרש תנחומא על אלו ב' חדשים קאמר (ישעיה ט א) העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, שהעוסקים בתלמוד נקראו חושך, (וכמו שאמרו רז"ל בסנהדרין (כ"ד ע"א) במחשכים הושבני (איכה ג ו) זו תלמוד בבלי), ולדעתי זה ראו אור גדול, שנעשה להם נס עמודא דנורא, ונרמז במלת חשך על חדש אדר, שבאותו חדש נעשה נס של חשך במצרים וקץ שם לחשך (איוב כח ג), ואחר כך אמר ישבו צלמות על חדש אלול, שאז הוא זמן שמזכירין לחיים ולמות כנגד יום הדין של ראש השנה, על זה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שבאותן שני חדשים היו רואים נסים בשמים ובארץ, גם עוסקי בתורה שבכתב נקראו שמים, ובתורה שבעל פה נקראו ארץ, וז"ש אשר יעשה כמעשך וכגבורתיך, שהם הנסים שהם הנס עמודא דנורא, ובשביל זה התפלל אעברה נא, שרצה ליכנס לארץ ישראל לתקן בתפלתו שלא תתבטל תורה מעולם, ולכן אמר ארץ כנגד התורה שבעל פה, ההר הטוב כנגד התורה שבכתב, והלבנון על אותן גבורי החיל שהם ארזי לבנון אדירי תורה, שלא יתבטל מעולם ולא יסבלו שום גלות. השיב הקב"ה רב לך, אין צריך אתה בשביל זה ליכנס לארץ ישראל, כי אתה רבן של כל ישראל, ובשבילך ישקוד ה' על הרעה, שגלה גלות יכניה כדי שלא תשכח תורה מישראל, לכן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, שהוא י"ב שנים שגלו גלות יכניה קודם הגליות, ולכן היה החרש והמסגר אלף, שהוא זכות של משה שהיא סוד אלף, כמ"ש (ויק"ר פ"ב א') ומני אלף אחד מצאתי (קהלת ז כח) (איוב ט׳:ג׳), זה משה, כי אלף המגן היה תלוי עליו כל שלטי הגבורים (שה"ש ד ד) וז"ש ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, זו משלי (ספרי יא) (דברים א יא), דמשה זכה לאלף (זכוון)[זיוון]. וזה נרמז ונשב בגי' חסר א', נוטריקון "גלות "יכניה, שהיה משה מתעסק ומתפלל על אותו הדור, וזה נרמז בתשובת הקב"ה רב לך, דרגא דילך שהוא אלף יצולו בשבילך: הג"ה
אמר הצעיר שלמה, סוד נקוד"ת, היא סוד תלמו"ד בבל"י שהיא תורה שבעל פה, כי יש בה ל"ו מסכתות, שיש בהם הלכות בסוד הליכות עולם ל"ו (חבקוק ג ו), ותק"כד פרקים יש בו' סדרים של תלמוד בבלי, כמנין ע"ל קד"שך. ולדעתי שכיוונו חז"ל למספר תקכ"ד שהוא עולה כמנין תלמו"ד בבל"י, וכשתצרף יחד ל"ו ותקכ"ד, עולה מנין נקוד"ת. עד כאן הג"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף