מגלה עמוקות/רח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מגלה עמוקות TriangleArrow-Left.png רח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן רח
רצה משה להמתיק ולתקן בארץ ישראל הקלקול הגדול שבאה מחטא אדם הראשון שהטיל הנחש בחוה כ"ד זיני דמסאבותא, כמ"ש בזוהר אחרי מות (ח"ג ע"ט ע"א) על פסוק (בראשית ג טו) ואיבה אשית, כמנין ואיב"ה הטיל הנחש זוהמא, שמתחלה קישט הקב"ה לחוה בכ"ד קשוטי תכשיטי כלה, כמו שדרשו ז"ל (זוהר ח"א מ"ח ע"ב) על פסוק (בראשית ב כב) ויביאה אל אדם, מלמד שקישט הקב"ה לחוה בך"ד תכשיטים, ולמדו רז"ל ממלת ויבאה שהוא חסר י' אחר ב', שהוא בחשבון כ"ד, ואלו האותיות של ויבאה שהיו בה כ"ד תכשיטים, היפך הנחש ועשה מהם איב"ה. ואחך כך באו שלש אבות העולם שהם תקנו ג' קטרין של אדם הראשון, וד' אמהות תקנו עיטה של חוה. וחזרו השבטים וקלקלו בשעת מכירת יוסף, אתמר שם "ויאמר "אליהם "יוסף "ביום "השלישי (בראשית מב יח), ר"ת ואיב"ה, וזה גרם להם גלות מצרים. ואחר כך כשיצאו ממצרים אתמר שם "היום "אתם "יוצאים "בחודש "האביב (שמות יג ד), ר"ת האי"בה, שהגיע זמן שתפסק זוהמת הנחש שהטילה האיבה בין אשה יראת ה' (משלי לא ל), שהיא סוד השכינה. וכשישראל עמדו על הר סיני אז פסקה זוהמתן (יבמות ק"ג ע"ב), לכן היו הלוחות כתובים מזה ומזה, שכל לוח היה ו' באורך ו' רחב (נדרים ל"ח ע"א), הרי י"ב טפחים כל לוח, נמצא בב' לחות היה כ"ד טפחים, זהו הסוד הפסוק מז"ה ומז"ה הם כתובים (שמות לב טו), בזה בטלו כ"ד זיני דמסאבותא. ולכן בשעת עגל בשבירת הלוחות חזרה זוהמת נחש למקומו כ"ד זיני דנחש, ולכן בסוף כ"ד דורות נגבה חוב של עגל, כאן כ"ד דורות כנגד כ"ד זינין אלו שגרמה הנחש, ואין לך פקודא שאין בה חלק כ"ד בהכרע ליטרא של עגל (סנהדרין ק"ב ע"א), גם במרגלים נרמז כמ"ש "ופגריכם "אתם "יפלו "במדבר "הזה (במדבר יד לב), ר"ת ואיב"ה. ופרה אדומה שהיא רפואה על עגל, אתמר שם פסוק בפני עצמו "וכל "אשר "יגע "בו "הטמא (במדבר יט כב), שהוא גם כן ראשי תיבות ואיבה. והנה בשעת חורבן אז נפרע חוב של עגל, דרש ר' לוי שם בזוהר של איכה (נ"ד ע"א) שמדת השררה איב"ה רע"ה, ונרשם ברישא דקרא "איכה "ישבה "בדד "העיר "רבתי "עם "היתה (איכה א א), ראשי תיבות איב"ה רע"ה (כמ"ש לעיל באופן לט). גם בכאן רמז משה בראשי אתוון "ואתחנן "אל ה' "בעת "ההיא, ר"ת ואיב"ה, שבשביל לתקן אותן כ"ד זיני דמסאבותא רצה ליכנס לארץ ישראל, לכן פתח בשם של אדנ"י, שיש לשם של אדנ"י כ"ד צרופים בסוד א"ל "ישוב "דך "נכלם (תהלים עד כא), ר"ת אדנ"י, ד"ך הם כ"ד צרופי אדנ"י, והם סוד שר השמיני שכתב המקובל רבי משה קורדוורי מי שמכוון בו בשעת התפלה, אז תפלתו נשמעת. והרי נרמז במלת אל ישוב דך נכלם, וסודו יוצא מפסוק (שמות טו א) אז ישיר משה, אז חלק אחד, ובנ"י ישראל ו"ב מן ובנ"י חלק שני, כי גאה, ג' ה' מן גא"ה. והם סוד כ"ד פרקים שמן מסכת שבת שנקראת כלה, שצריך לחלק על ג' סעודות של שבת בכל סעודה ח' פרקים, כי שבת היא כלה, והפרקים הם כ"ד כנגד כ"ד תכשיטי כלה, ונרמז בפסוק (שמות לא טז) 'ושמרו 'בני 'ישראל 'את 'השבת, ר"ת ואיב"ה, לתקן כ"ד זיני דמסאבותא, וזה שכתוב אחר כך לעשות את השבת, לעשות דייקא לדורותם, לדורתם כתיב כדאיתא בזוהר (תיקו"ז כד ס"ט ע"ב) בשם ספר הבהיר והביאה ר' מנחם מרקנטי בפרשת שלח לך, ואז השכינה שורה בבית, והקליפה שהיא הגר שפחת שרה אומרת מפני שרי גבירתי אנכי בורחת (בראשית טז ח). ועל זה ביקש משה לתקן כ"ד צרופי אדנ"י, ואמר מאחר שהחלות להראות לי, שפתחתי לתקן כ"ד זיני דנחש, החלות בהיפוך אתוון הלוחות, שהיו כ"ד טפחים כנ"ל מז"ה ומז"ה שהם כ"ד טפחים. גם קיבל כ"ד ספרים אוריין תליתאי (שבת פ"ח ע"א), את גדלך זה תורה, ידך החזקה נביאים כמה שכתוב (הושע יב יא) וביד נביאים אדמה, אשר מי אל בשמים ובארץ רזי דכתובים, בסוד כתובים באצבע אלהים (שמות לא יח), כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך (תהלים ח ד). גם נרמז בראשי תיבות 'אתה 'החלות 'להראות אה"ל, שבשעת עשיית המשכן אתמר תמן כ"ד פעמים שיטים, והוא סוד כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא (יבמות ס"ב ע"ב), שהוא יסוד תורה שבעל פה שנשנית באהל מועד והם ברזא דחכמתא, ונפלו אחר כך כ"ד אלף בשיטים. ועליהם רמז משה את גדלך בשעת עשיית המשכן, שלא היה יכול משה לזכור את ווים לעמודים (שמות לח כח), עד שבא אליו נשמתו של ר' עקיבא בסוד ואת האלף וגומר אין כאן מקומו, כי ר' עקיבא הוא שדרש ווי"ן [תוספות סנהדרין נ' (ע"ב ד"ה ת"ל)], ועל שנפלו כ"ד אלף בשיטים אמר את ידך החזקה. ואיתא בזוהר בפרשת פקודי (זוהר ח"ב רמ"א ע"ב) שהמרכבה שלמעלה היא כ"ד סמכין, על זה אמר אשר מי אל בשמים, כמו שבשמים כ"ד סמכין של מרכבה, וכן בירושלים שלמעלה יש בו כ"ד שערים, לכן גם בארץ הוצרכו להיות למטה בירושלים כ"ד שערים, ולא רצו השערים לפתוח ודבקו זה בזה עד שאמר שלמה כ"ד רננות (שבת (ל' ע"א) ומו"ק ט'.), הן הן כ"ד פסוקים מפסוק האמנם ישב אלהים על הארץ (דברי הימים ב' ו' יח), עד פסוק בעבור דוד עבדך (דברי הימים ב' ו מב) ך"ד פסוקים, כל פסוק הוא נקרא רנן בפני עצמו, ועל זה אמרו רבותינו ז"ל [בפרק קמא דברכות (ה' ע"א)] אמר אביי תלמיד חכם צריך לומר חד פסוקי דרחמי, הוא הסוד כמו שכתוב לבי ובשרי ירננו אל אל חי (תהלים פד ג), פסוק אחד נקרא רנן רננו צדיקים בה' (תהלים לג א), באו לפניו ברננה (תהלים ק ב), ולכן במזמור כ"ד (תהלים כד ז) אמר דוד שאו שערים ראשיכם. ועל זה אמר אשר יעשה כמעשיך, על נס של שלמה עם השערים, וכגבורתיך על חורבן הבית שנחרב לסוף כ"ד דורות, לפי שהמרכבה היא על כ"ד, ובזה מתבטלת הנחש בך"ד זיני טומאה. לכן אמר משה אעברה נ"א, רוצה אני לבטל את 'נחש 'איבה, ר"ל אותו האיבה שהטיל הנחש בסוד ואיב"ה אשית, שהם כ"ד זיני דמסאבותא. לזה אמר ואראה את הארץ, צריך אני לבא לארץ ישראל בשביל זה, כי שם ההר הטוב הזה זה ירושלים שיש בה כ"ד שערים, לכן בברכת ירושלים שבתפלה יש כ"ד תיבות, כי ירושלים שלמטה היא בנויה כנגד ירושלים שלמעלה (תענית ה' ע"א), ולכן בפסוק רבתי עם [באיכה רבתי (פ"א ב')] קחשיב כמה וכמה כ"ד שהיו בירושלים, כ"ד שוקים, ובכל שוק ושוק כ"ד שקקים, ובכל שקק ושקק כ"ד מבואות וכו'. וזה שאמר והלבנון שהוא בית המקדש, שהיו בו גם כן כ"ד שערים כנגד שערים העליונים, נמצא בארץ ישראל נתקיים קרא ושמתי כדכ"ד שמשותיך (ישעיה נד יב), כ"ד לקביל כ"ד. והשיב הקב"ה רב לך, כבר עשיתי רצונך אשר אמרתי סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), והארכתי עון העגל על כ"ד דורות, ונתתי לך הלוחות שהם גם כן סוד כ"ד, וגם בעשיית העגל, גם בך"ד ספרים שקיבל משה מהר סיני דאתמר תמן וזאת התורה (דברים ד מד), וזא"ת בגימטריא כ"ד ספרים אשר עשה משה לפני בני ישראל, בזה זכה למקו"ר חיי"ם (תהלים לו י) בגימטריא הכי הוי, לכן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עו"ד דייקא שקיבל הלוחות מזה ומזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף