מגלה עמוקות/עב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן עב
ראה משה רבינו שהראה לו הקב"ה ר' עקיבה שהוא סוד תורה שבעל פה, כדאיתא בגמרא דמנחות דף מ"ג (מנחות כ"ט ע"ב). וכן כשעלה משה למרום, היה דורש הקב"ה את הלכה בשם אמרו, ואמר משה יהי רצון שיצא זה מחלצי (במ"ר פי"ט ז'). עליהם אמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך סיטרא דימינא, זה רבי אליעזר בן הורקנוס שנקרא כן מסיטרא דאל שהוא חסד, עליו קאמר אשר מי אל אשר יעשה כמעשיך, שכן בתנור של עכנאי, יצא בת קול מן השמים ונעשו נסים גדולים באותו יום כדאיתא (בב"מ דף נ"ט:). את ידך החזקה כנגד רבי עקיבה שהיה מצד שמאל, כמבואר בכנפי יונה שהוא סוד ב' פעמים אלהי"ם עק"ב של רבי עקיבה, עליו קאמר כגבורתך שהיה נתעצב במיתתו, כמו שנאמר (תהלים קלט יז) ולי מה יקרו רעיך אל כדאיתא במנחות דף מ"ג (סנהדרין ל"ח ע"ב), לכן אמר גם כן אשר מי אל דייקא. וזה נרמז במלת אעברה, רוצה אני להעביר מדת הדין שיהיה בימי ר' אליעזר ורבי עקיבה, במלת אעבר"ה הסתכל תמן, ותמצא ר"בי אל"יעזר ב"ן ה"ורקנוס ע"קיבה, שהוא ר"ת אעבר"ה נ"א, נוטריקון א"ל נ"קמות ה"ופיע (תהלים צד א) ב"הריגת ר' ע"קיבה, שרצה משה לנקום נקמת רבי עקיב' שיצאה נשמתו באחד כדאיתא (בברכות דף ס"א:). השיב לו הקב"ה רב לך, והוא על דרך מה שהשיב הקב"ה למלאכים ולמשה שתוק כך עלה במחשבה לפני כדאיתא במנחות דף מ"ג (מנחות כ"ט ע"ב). ז"ש אל תוסף דבר, כי בהריגה זו יזכה לסוד מחשבה, ז"ש עלה ראש הפסגה. גם אחר שנתקררה דעתו של משה כששמע לסוף י"ח שורות ולא היה יכול להבין אותם, עד שאמרו כך שמענו הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו. על זה אמר גם כן רב לך, הלא אתה הוא רבן שמשמך אומרים הלכה זו, הטעם י"ח שורות אלו רמז משה במ"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, במדרש רבה פרשת ויצא (ב"ר פס"ט ז') וזה שער השמים (בראשית כח יז), אין בין בית המקדש שלמטה ובין בית המקדש שלמעלה כי אם י"ח מילין כמניין ו"זה, ו"זה בגימטריא י"ח. ולכן אמר משה לפי זה כשהראה הקב"ה את רבי עקיב' שדרש על כל קוץ תילי תילין והיה שמח בתורתו (כדאיתא במנחות שם), ולכן אמר אתה החלות להראות את גדלך, א"ת דייקא, שהיה דורש כל אותיות שבתורה מא' ועד ת', והיה שמח בתורתו, ואחר כך הראה לו את מיתתו אמר את ידך החזקה, וכשהראה לו הקב"ה את רבי עקיב' בסוף י"ח שורות, היה מצטער על שלא הבין אותם, ולכן נתאוה ליכנס לארץ ישראל שם מקום המקדש שהוא מכוון למטה, אין זה כי אם בית אלהים למטה, כנגד וזה שער השמים למעלה מנין ו"זה, שהוא מנין י"ח, אם כן בלי ספק באותן י"ח טורי דאפרסמונא דכיא דסלקין נשמתין דצדיקיא, שם יבין וישיג כל ההשגות, וזה הוא סוד י"ח נסיעות של נשמות שנוסעים מיציאת זה העולם עד מקום מחצבה. ולדעתי זה סוד מזמור שיר ליום השבת (תהלים צב א) שאומרת הנשמה בשעת יציאתה מגוף, דמסיים שם (תהלים צב יג) צ"דיק כ"תמר יפרח, דייקא על ח"י נענועין שבלולב, ח"י ח"י יודוך כמוני היום (ישעיה לח יט), כנתינתה כך נטילתה (כתובות דף י"ז.), שדרך י"ח דרגין ירדה נשמתו לזה העולם, כך דרך י"ח טורי דאפרסמונא סלקא לעילא. לכן אחר ח"י ברכאין דצלותא, צריך למסור גרמיה למיתה בשעת נפילת אפים. השיב הקב"ה רב לך, הלא הכל שלך הוא הלכה למשה מסיני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |