מגיני שלמה/שבת/קו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


מגיני שלמה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קו TriangleArrow-Left.png ב

דף ק"ו ע"ב

ד"ה ואין נותני' כו' ורש"י דפי' כיון דאין צדין מוקצין נינהו כו' אין נראה כלל דהא תנן פ"ב נותנין מים כו' יש לדקדק אמאי לא הקשו התו' מרישא דמתני' אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין וכן מהלקטין לתרנגולים אע"ג דמוקצי' ואפשר דניחא להו לתו' להקשות הכל מנותנין דדלמא הנתינה לפניהם טירחא אבל הלעטה מיירי שהמזון מונח לפניהם אלא שנותן לתוך פיהם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לקמן ונ"ל לישב ע"פ שראיתי בדברי רש"י ז"ל ריש פ' אין צדין שכתב ונותנין לפניהם מזונות כגון בימי החורף שצריכין מזונות וכן בימי הקיץ מקום דריסת בני אדם שאין עשבים עולין בו עכ"ל משמע מדברי רש"י שהביברין הם עשוין בשדה עשבים או ביער ומקיפין אותו גדר גבוה ויכולין לזון בימי הקיץ את עצמן כאשר עושין גם עתה וקורין אותו טיר גארטי"ן בנ"א וכן כתב הערוך שהוא פרדס מוקף וכיון דהכי הוא יש לישב דגם בימות החורף יכולין לזון ע"י הדחק שלא ימותו ברעב כדרך החיות הברות שניזונות ביער או בשדה אף בימות הגשמים אלא שנותנים להם מזונותיהם בריוח וכיון דמוקצים הם הוי כאינם שלך ואין מזונותיהם עליך לענין לזונם בהרוחה כיון שיכולים לזון עצמן ע"י הדחק אבל לקמן מיירי דגדלין בבית ואם אין נותנים להם מזונות ימותו ברעב ולכן שרי ואין להקשות דיזון אותם בצמצום דחדא טרחא היא דוגמא גביל לתורא כו' ולע"ד ע"כ צ"ל כן אפי' לפי' התוס' כיון דאפילו לפי פירושם אינו כ"א דרבנן דהוי כאין מזונתם עליך וא"כ תקשי לרב דס"ל לקמן פרק מפנין דצער בעלי חיים דאורייתא ליתי דאורייתא ולידחי דרבנן ואם באנו לומר דמתני' אתיא כר"ג דס"ל פרק מי שהחשיך דצער ב"ח דרבנן א"כ מאי מקשין התו' מזונות אמזונות דלמא מתני' סברא צער ב"ח דאורייתא וברייתא סברא דרבנן ועוד דוחק לע"ד דההיא סוגיא לא אזלא אליבא דכ"ע דלא שתיק תלמודא לפרש זאת ע"כ נראה כמ"ש דליכא צער ב"ח וא"כ לקמן אי לא יתנו להם מים ודאי ימותו שרי משום צער ב"ח ואפי' למ"ד צער ב"ח מדרבנן כיון דליכא איסורא כלל אלא שלא התירו חכמים בסתם טרחא היכא דאין מזונתם עלך ומשום צער ב"ח פשיטא דהא המקשן לקמן פ' מי שהחשיך וכן סתמא דתלמודא דדחי דברי רב אשי ס"ל דאפי' אין מזונתן עליך שרי למשדא קמייהו דליכא טרחא א"כ אין כאן איסור גמור אלא דאין נכון שיטרח בחנם ומשום צער ב"ח שהוא שבות גמור דחו הטרחא וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף