מגיני שלמה/פסחים/כז/א

מגיני שלמה פסחים כז א

דף כ"ז ע"א

ד"ה וכן היה ר"א אוסר השתא משמע וכו' ותימא לרשב"א כו' הנה פרק כל האסורים תירצו שם דלא קאי ר"א אלא אאיסורים שאסורים לגבוה ולהדיוט אבל לא באיסור גבוה לבד ויען כי התוספות שלנו דתמורה אינם תוספות ודאי שיש לסמוך עליהם אמרתי בלבי שיש לישב עוד באופן אחר דר"ה בר חנינא להאי לישנא ס"ל דמתיר ר"א ולד האסורים לגבי מזבח אפי' בחד גורם דס"ל דלא אסרה תורה לגבוה כ"א נרבע או נעבד עצמו ולא הבא מגרמתו כיון שאין האיסור עצמו בעין. וע"כ צ"ל הכי דאלת"ה גם לר"ה תקשה ללישנא אחרינא דהתם ומייתי לה בע"ז פרק אין מעמידין דף כ"ד דאמר רבא אמר ר"נ מחלוקת כשנרבעו כשהן מוקדשים דר"א סבר ביזוי מלתא ומוכח פרק אין מעמידין דמיירי שנרבעו ולבסוף עיברו דקאמר התם וליחוש דילמא רבעוה לאימא מעיקרא הניחא לרבא כו' וא"כ לא אסר ר"א אלא משום בזיון ולא משום זה וזה גורם אלא ש"מ כיון דאינו בעין שרי ולא אסר ר"א אלא משום ביזוי להאי לישנא וללישנא קמא לר"ה ב"ח מתיר לגמרי ולא ס"ל ביזוי וכן משמע שם בתו' וגדולה מזאת אמרי' פרק כל הצלמים דף מ"ז אפי' בעיברה ולבסוף נרבעה אי הוי שינוי מבעיא ליה אי שרי אלא שאין כאן שינוי. מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיד' באנפה אבל אי לאו האי שינוי אפשר דהוי שרי אע"ג דבכל איסורי תורה איסור שנשתנה פשיטא דאסור באכילה אלא ש"מ דבאיסורי גבוה לא אסרה תורה כ"א בעין וא"כ בנרבעו ולבסוף עיברו בזה וזה גורם אפשר דרבא מוקי פלוגתייהו ולפי האמת הכי הוי דר"א סבר דזה וזה גורם אסור ורבנן ס"ל מותר ואפשר דרבא מבעיא ליה ג"כ אי מהני שינוי בנרבע ולכן פי' מטעם זה וזה גורם אבל ר"ה ב"ח דלא מצי לפרש לשיטתיה הכי ס"ל דטעמא משום שינוי וגדולה מזאת במתני' אמרינן פרק מרובה דף ס"ו והגוזל דף צ"ד דאפי' לב"ש דלא דרשי הם ולא שינוייהם דרשי ולא ולדותיהם אלמא ולד שרי טפי משינויא א"כ גם בשארי איסורי מזבח איכא למימר דשרי בנולד ואפשר דמהתם ילפינן לכל פסולי מזבח והולדות מותרות:

ואין להקשות אי הכי מאי קמבעיא ליה לרמי בר חמא אי יש שנוי בנעבד כיון דאמר רבא דלר"א אפי' זה וזה גורם אסור כ"ש שינוי כמ"ש י"ל דודאי לר"א לא מבעיא ליה כי קמבעיא ליה לרבנן דאע"ג דולד מותר אימר שינוי אסור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף