מגיני שלמה/כתובות/מט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מגיני שלמה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א

דף מ"ט ע"א

ד"ה ואימא ה"מ ומה שפי' בקו' כו' קשה דאי אמתניתין כו' כבר ישבה רש"י ז"ל שכתב וכיון שלא נפקא לן מסירת שלוחים כו' פי' לדבריו דהא ע"כ לאו ממשמעותא דבית אביה נפק' דהיינו בית ולא בדרך דא"כ אפי' בלא מסירת שלוחים ואפי' אי פירושו מאן לימא לן דכשמסרה לשלוחים לא ברשותו היא עדיין אלא ע"כ מיתורא דקרא נפקא וא"כ דייק דאוקמא קרא היכא דמסרה ואפקה מרשותו אבל היכא דהדרה חזרה לרשותו דתפסת מרובה תפסת ובמאי דתוכל לאוקמא רבויא שלא למעט טפי עדיף וכמו שפי' רש"י לעיל ג"כ ד"ה ואימא פרט דייק אם מעטת כו':

וכבר הרגיש מהר"ש נר"ו בזה ודחאה באמרי פיו דהא כתב רש"י שאינו קושיא כ"כ דמשמע מדבריו שהיא בעיא גם קושיא קצת כיון דלא נפקא לן מיתור' דבית אביה וליכא קרא אחר המפורש יותר א"כ למה תנן במתני' סתמא:

כמ"ש רש"י בהדיא ואפי' אם היתה בעיא לא ק' כלום דה"ק כיון דלית לן קרא כ"א הדא יתורא מי נימא דמתני' לאו דווקא שהיא ברשות הבעל אפ"ה חזרה כיון דליכא ילפותא כמ"ש או יש ילפות' אחריתי ומתני' דווקא אבל בלאו הכי מהי תיתי נימא דמתני' לאו דווקא:

ד"ה היאך אני קורא בה וק' לר"י דמלזנות בית אביה נפקא נ"ל דבהא נצטרך לסברת הב"י ז"ל דמלזנות בית אביה לא נפקא לן אלא שאינה ברשות אב משעת מסירה אבל מאן לימא לן שהיא ברשות בעלה ואתא קרא ונדר אלמנה להורות שהיא ברשות בעלה דאם אינה ברשות בעלה א"כ גם בשעת מסירה טרם שנעשית אלמנה היה נדרה קיים כיון שמרשות אב יצאה ולרשו' הבעל לא נכנסה עדיין אלא שמדברי רש"י ז"ל לא משמע קצת כן שכתב איני יודע היאך אני קורא בה בית אביה או בית אישה ויש לישב דאין כוונתו ז"ל שתקרא בית אביה שיהא אביה מפר דזה ודאי לא ס"ד דמלזנו' בית אבי' נפקא אלא הכוונה דעדיין שם בית אביה עליה לענין שלא תכנס לרשות בעלה לא לענין שיהא מפר דלע"ד גם לפי' ר"י תקשי איך אמר תנא דבי ר"י היאך אני קורא בית בעלה כו' כיון דנתארמלה איך תקרא בית בעלה אלא ע"כ צ"ל דעדיין שם בית בעלה עליה שלא נתרוקנה רשות לאביה במיתת הבעל ה"נ ל"ש עוד יש לתרץ דע"כ לא גמרינן נדרים מסקילה דהא גבי סקילה מאורסה בסקילה א"כ נקראת בארוסין בית אביה וגבי נדרי' בארוסין יצאה מרשותו ואפי' נאמר דאתי בק"ו דאם ארוסין שנקרא שם בית אביה אפ"ה במסירה לא נקרא בית אביה מכ"ש נדרי' דמארוסין נפקא מרשותי' מ"מ כיון דמיתור' נפק' כמ"ש א"כ דלמא גזירת הכתוב הוא דאם מסרה לנשואין לא תהא בסקילה דומיא דבתולה ולא בעולה שפירושו בעולה אפי' בלא נשואין כדאי' בסנהד' פ"ד מיתות ובקדושין פ"ק אע"ג דגבי נדרים אין חלוק בין בתולה לבעולה ולעול' היא ברשות אב וא"כ גבי מסירה נמי נימא הכי דאע"ג דהקפידה תורה שלא מסרה עדיין מ"מ עדיין היא ברשותו אלא ע"כ לא גמרי מהדדי והא דאמר רבא ההוא כבר פסקה דבי ר"י דמשמע דגמרי מהדדי היינו כיון דגלי קרא בסקילה דמסירה הוי כנשואה וגם בנדרים מוכח מהאי קרא דהוי ברשות הבעל במסירה א"כ כיון שהן שוין ילפינן מנדרים כי היכי דגבי נדרים מהני מסירה והוי ברשותו אפי' חזרה ה"ה בסקילה אבל לכולה מילתא לא ילפינן והכי איתא בכמה דוכתי וק"ל:

ד"ה ונדר אלמנה תימא דהא איצטריך כו' נ"ל דבנדרים לאו מיתורא מייתי לה אלא ממשמעותיה דאסרה על נפשה דהא אסרה על נפשה כתיב כמה פעמים בפרשה בנשואה ובנערה וא"כ כיון דגלי קרא בנשואה כיון דאזלינן בתר אסור הנדר ה"ה איפכ' דהא בהא תלי' כדאית' התם וא"כ יתורא ל"ל אלא ע"כ אורחיה דקר' הוא ונפק' ממשמעותיה ואפילו תאמר דאתי מיתור' ואשר אסרה על נפשה לשום דרשא אחריתי אתי מ"מ קרא דנדר אלמנה הוא מיותר דנכתוב להאי יתורא דאסרה על נפשה גבי נשואה ימה לא הוי גם איפכא כמ"ש וכ"ת הניחא לר"ע וגם לרב חסדא דאמר דמתני' אתי' כר"ע שפיר אבל לר"י וכן אביי דאמר דמתני' כר"י א"כ מבעי קרא דונדר אלמנה עד שיהא הנדר בשעת אלמנה דהא לא שמעינן מנשואה דלא כתיב גבה אלא נשואה ילפינן מאלמנה דהא בהא תליא כמ"ש ועוד דהא תנא דבי ר"י' ברור דס"ל כר"י דהא בכמה דוכתי פריך מתנא דבי ר"י אר"י והתו' הניחו בתימ' קושיא זו:

י"ל דגם לר"י ממשמעותיה נפק' דממילא ש"מ אבל עיקר קרא לכדתנא דבי ר"י וכן משמע קצת התם דאמר אביי דמתני' כר"י מתני' דתלי נפשה ביומי כו' ואי ס"ד דקר' אתי להכי לאשמעינן שיהא חלות הנדר בשעת אלמנה אלא ש"מ לאו מיתור' אתי ויש לדחות דגם ר"י דריש אשר אסרה על נפשה וא"כ סתרי קראי אהדדי ומוקמינן חד לתלי נפשה ביומי וחד לנשואין לכך נראה דוודאי לכ"ע עיקר קרא אתי שיקום עליה הנדר כדמשמע פשטיה דקרא ודיוקא דר"י ממלת נדר דלכתוב אלמנה וגרושה כל אשר אסרה יקום עליה דהא קאי אכל מילי גם אשבועה נדר ל"ל ש"מ שיהא נדר בשעת אלמנה וכולה להכי לא את' דא"כ לשמעינן להאי יתורא גבי נשואה ולא צריך קרא שלם להכי וכמ"ש לעיל והכי אית' בכמה דוכתי דא"כ נכתוב להאי יתורא באידך קרא א"נ נפק' ליה מדסמיך נדר לאלמנה דהל"ל ואלמנה כי תדור כמו שכתוב לעיל ואשה כי תדור ש"מ למסמך נדר לאלמנה ולהכי לחודה לא אתי דנכתוב לעיל ונדר אשה בבית אביה וכו' וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף