מגיד משנה/נזקי ממון/ד

מגיד משנה ‏ נזקי ממון ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הכונס צאן לדיר ונעל בפניהן וכו'. משנה וברייתא שם בפרק הכונס (בבא קמא דף נ"ה:).

ומ"ש או שהיה כותלי הדיר וכו' ואפילו חתרה ויצאת וכו'. למד מהסוגיא האמורה שם (דף נ"ו) על מימרא דרבא וכמ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דהכין הלכתא. והוציאוה לסטים שכתב רבינו שהם חייבין. משנה שם והוציאוה שהכישוה ולכך חייבין כדאיתא בגמרא:

ב

הפורץ גדר לפני בהמת חבירו וכו'. ברייתא (דף נ"ה:) וסוגיא בגמרא שם ופירש רבינו ז"ל פטור וחייב על הנזק שהזיקה הבהמה והקשו עליו מהמשנה שהביא הוא למעלה דקתני הוציאוה ליסטים דוקא הוציאוה הא פרצו בפניה אינן חייבין על נזקיה. והשיב ז"ל שחילוק יש בין הליסטים המתכוונים לגנוב ולא לפרוץ גדר ובין זה המתכוון לפרוץ הגדר ולא לגנוב והראה פנים לדבריו, ואחרים פירשו פטור וחייב על הבהמה שנאבדה וכן דעת ר"א בהשגות וכן דעת האחרונים ז"ל:

וכן הנותן סם המות וכו'. מבואר שם (דף נ"ז):

ג

המעמיד בהמת חבירו וכו'. מימרא שם (דף נ"ו:) ופי' וכ"ש בבהמה שלו.

ומ"ש וכן אם הכישה וכו'. שם מבואר בגמרא ובהלכות. ובהשגות א"א וכ"ש קם לה באפה ע"כ. ולא ידעתי מהו דאדרבה קם לה באפה גרמא בלחוד הוא ופטור וכ"כ הוא עצמו בפירושיו וכן מוכח בגמרא שם ופשוט הוא. ודע שאפילו היו הפירות ברה"ר חייב המעמיד שאין זה שן שפטרה תורה ברה"ר שכאן המעמיד הוא שחייב:

ד

המוסר בהמתו לשומר חנם וכו'. משנה פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ"ד:).

ומ"ש רבינו במה דברים אמורים. הוא בגמרא על ברייתא. ומ"ש והבעלים חייבין בששמרוה שמירה מעולה, הוא בנזק קרן בלבד ר"ל בדברים שהיא תמה להם שבהן הבעלים חייבים אפילו בשמירה מעולה כמו שיתבאר פרק ז' אבל בנזק שן ורגל אפילו הבעלים פטורין וזהו דין הכונס שבראש הפרק וחילוק זה מבואר בגמרא. ודע ששמירה פחותה היא דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ושמירה מעולה היא ביכולה לעמוד בפני כל רוח ובשמירה זו השומרין פטורין וכן נתבארו שמות אלו בגמרא בפרק הכונס. ויש מי שכתב שהשואל חייב מפני שהוא חייב באונסין ויש לחלק:

ה

הניחה בחמה אפילו חתרה וכו'. משנה וגמ' ר״פ הכונס (בבא קמא דף נ"ו):

ו

מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן וכו' אף על פי שהיה השור קשור וכו'. ברייתא פירקא קמא (דף ט':) פסק כסוגיין ואליבא דחזקיה דאמר בשור קשור ופי' רבינו בשור קשור כראוי ואף על פי כן הוא [חייב] שדרכן של אלו לשחוק בהן ולהתירן וכיון שכן ה"ל תחלתו בפשיעה ואפילו סופו באונס כגון שחתרה חייב וכן עיקר ובהשגות א"א חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש וכו'. וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כפירוש המחבר ז"ל:

ז

מסר שורו לחמשה ופשע וכו'. שם פרק קמא (דף י') מבואר.

ומה שכתב אף אלו הנשארים חייבין. כן פירשו כל המפרשים ז"ל:

ח

שאלו בחזקת תם ונמצא וכו'. פרק ארבעה וחמשה (דף מ') ברייתא שם. ועל מה שכתב והשואל משלם חצי נזק כתוב עליו בהשגות א״א הא דלא כהלכתא שאין זה הדין אלא בשתפסוהו בית דין ע״כ. ובאמת שהגמרא כך היא דמקשי נימא ליה (שואל) אי תם הוא הוה מערקנא ליה לאגמא ופריקו הכא במאי עסקינן דאקדום בית דין ותפסוה. ויש דרך לתרץ דברי רבינו שאותה סוגיא אינה לדעת רבי ישמעאל שאמר יושם השור וב״ח הוא אבל אליבא דרבי עקיבא דאמר שותפי נינהו אי מעריק ליה חייב ומחלוקתן פרק המניח (בבא קמא דף ל"ד) וקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולפיכך לא חשש רבינו לאותה קושיא וכן פירשו מן המפרשים דההיא קושיא דוקא לרבי ישמעאל וכן כתב הרשב״א ז״ל:

ט

שאלו כשהוא תם והועד וכו'. פסק רבינו כרב פפא דהוא בתרא דאמר רשות משנה ותימה שאין מזה רמז בהלכות:

י

שומר שקבל עליו שמירה וכו'. מימרא סוף הפרק (דף מ"ח:). ומ"ש אבל לא שמירת נזקים מאמרו ז"ל מסופק מה ידין רבינו בשקבל עליו שמירה סתם והמפרשים חלוקים בזה. ונראה מלשונו שהוא סובר דמן הסתם חייב בכל וכן דעת הרשב"א ז"ל אלא א"כ הכיר בשור שהוא נגחן שהוא פטור כשהוזק דלא ה"ל לאסוקי דעתיה כדאיתא התם:

יא

מסר השומר לשומר וכו'. משנה (דף מ"ד) וגמרא בפ' הכונס (בבא קמא דף נ"ו:).

ומ"ש מסר השומר לבנו וכו'. מבואר שם מאמרם בעלמא (בבא מציעא דף ל"ו) כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד.

ומה שכתב נכנסו תחת השומר. פירושו שאפילו אין להם לשלם לאלו הוא פטור ואין כאן מקום להשגה כלל ולא ידעתי מה היא שהרי הדברים מבוארים שם בגמרא ולזה לא כתבתיה:

יב

כל שומר שחייב וכו'. זה יצא לרבינו ז״ל מהסוגיא שבפ' שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף מ') על הברייתא דשאלו בחזקת תם דקאמרי סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי:

יג

כל בהמה שהזיקה וכו'. משנה פ' הכונס (בבא קמא דף נ"ה:) וגמ'. ומ״ש אפילו קלח אחד הוא כחזקיה דגמ' (דף נ"ח:):

יד

אכלה פירות גמורין. דברי ר"ש במשנה ופסק הלכה כמותו בגמ' (דף נ"ט:):

הרי שאכלה וכו' וכן הלוקט וכו' ואם דקל פרסי הוא. הכל מבואר שם בגמ' בסוגיא לפי המסקנא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף