מגיד משנה/גזלה ואבדה/יח

מגיד משנה ‏ גזלה ואבדה יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המוצא שטר חוב אע"פ שלא פירש בו אחריות וכו'. משנה מפורשת שם פרק שנים אוחזין ומפורש בגמ' ובהלכות הרב ז"ל:

לפיכך אם פירש וכו' שהוא שלא באחריות. כלומר שכתב בו בפירוש שאינו משעבד נכסיו ושלא יטרוף ממה שימכור או יתן לאחרים אחר שטר זה, ופשוט הוא שם:

ב

וכן אם מצא שטר שזמנו בו ביום וכו'. מימרא דר"י שם ומה שהצריך חייב מודה הוא כאוקימתא דרב כהנא שם דאי לאוקימתא קמייתא הא אמרינן דאפי' אין חייב מודה דכיון דמקויים הוי אין לחוש שמא כתב ללוות ולא לוה ולפריעה בת יומא לא חיישינן אבל הרב פסק כאוקימתא דר"כ וכן בהלכות מיהו תמה עליה הרשב"א ז"ל למה הצריכו הנפק אחר שחייב מודה וז"ל דברי תימה הם דכיון דחייב מודה כתוב בו הנפק למה לי דאי משום קנוניא ליכא דאי בעיא כתיב ליה שטר אחר מהשתא דלא בירושלים יתבינן דכתבי שעות אלא לרב כהנא ודאי לא צריך שיהא כתוב בו הנפק ולדבריו ליתא בדרב אשי אר"י הנפק כלל עכ"ל. ורבינו יונתן ז"ל כתב בפירוש ההלכות ז"ל ור' יוחנן לא ס"ל עדיו בחותמיו זכין לו ומש"ה בעי שיהיה כתוב בו הנפק וגם זה צ"ע:

ג

מצא שטר בחמת או וכו'. משנה ופירשה רבינו כפירש"י ז"ל והוא בהלכות:

מצא ג' שטרות וכו'. משנה וגמרא וזאת הבבא כשהלוה אחד והמלוה אחד או כשלוין ג' והמלוין ג' שאין הוכחה לאחד יותר מחבירו ולפיכך יחזיר למי שיתן סימן ואין חילוק בין מקויימין לשאינן מקויימין:

ד

היה הלוה אחד וכו'. פסק כרשב"ג דמשנתנו וכפירוש הגמרא וההלכות:

היה המלוה אחד וכו'. גם זה כרשב"ג וכפירושא דגמרא:

ה

מצא שטרות וכו'. זה למד מהמשנה וכו' ואוקימתא דגמרא שם בסוף הפרק אע"פ שיש מי שלא פירשה כך ומ"מ לדברי הכל דינו של רבינו אמת:

ו

מצא גיטי נשים וכו'. כתב הר"א ז"ל א"א תמה אני היכי פסקה למילתא דהא בעינן לאלתר אי נמי בשלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ומקום שאין השיירות מצויות כדכתוב בהלכות הרב ז"ל. ונ"ל שרבינו ז"ל סומך במה שכתב בדינין אלו בפרק שלישי מהלכות גירושין ושם ביאר בארוכה ומה שנראה לו מענין פסול הגט והכשרו אבל כאן לא בא להודיענו אלא בזמן שהגט כשר אם ינתן לו או לה וזה פשוט וברייתא היא פרק שנים אוחזין (ב"מ דף י"א):

ז

הוא אומר סימני החוט וכו'. פרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ח):

ח

מצא גט שחרור וכו'. ברייתא שם (דף י"ט) והטעם בגט אשה ובגט שחרור שמחזירין כשהבעל מודה אמר בגמרא דאמר להו [אייתי ראיה] אימת מטו גיטי לידייכו והא דלא אמר הכי בשטרי דעלמא מפורש שם:

ט

מצא שטר מתנה וכו'. מפורש בגמרא ובהלכות שם. ודע שדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל הוא שאם היה בו קניין יחזיר למקבל שכיון שקנו מידו משעת קניין זכה ואפי' לא מטא שטרא לידיה ולא כדברי הרב אלפסי ז"ל ור"ח ז"ל דאפי' בשטרי אקנייתא אמרי דבעינן מטא שטרא לידיה ודעת רש"י ואבן מיגש ז"ל כדברי האחרונים וכן הדין בשטרי מקח וממכר:

ואם מתנת שכיב מרע וכו'. גם זה שם. פירוש דבריו שאפילו נתן לאחר אחר מכאן במתנת שכיב מרע האחרון קנה ואף כשיוציא זה שטר זה אינו כלום שהרי השכיב מרע יכול לחזור בו וכל שנתנה לאחר חוזר בו. מיהו כתב הרמב"ן ז"ל הפירוש המועתק מן הנוסחאות מן הגאון מר יהודאי דקאמר אי ממתנת שכיב מרע וכו' אינו נכון בעיני שהכותב דייתיקי אחרת ומסרה ליד מקבל ואח"כ מסר את הראשונה למקבל זה המקבל השני שקבל דייתיקי ראשונה קנה הילכך כי אמר תנו ודאי אית ליה פסידא אלא שהדין נותן דבר מיהדר הוא ע"כ. מיהו בדין זה לא נפקא לן מידי דמאיזה טעם שיהיה יחזיר אבל כתבתי סברת הרמב"ן ז"ל להתלמד במקום אחר:

י

מת שכיב מרע וכו'. מפורש שם:

יא

מצא שובר וכו'. ברייתא שם גבי שובר כתובה וה"ה בכל השוברין. ומפרש רבא בגמ' טעמא דלא חיישינן שמא נכתב השובר ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי ובינתים מכר השטר משום דקי"ל כשמואל דאמר המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול וכי אמר תנו לו השובר אין לך מחילה גדולה מזו:

יב

מצא כתובה וכו'. דין כתובה כשאר שטרי חוב ופשוט הוא:

יג

מצא איגרות שום ואגרות מזון. משנה כלשונה שם ופירש"י אגרות שום ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה בחובו. ואגרות מזון שקבל עליו לזון את בת אשתו ע"כ. ורבינו יהונתן פירש דארישא קאי אאגרות שום והרי הוא כמו שאמר אגרות שום של מזון שבאת האם או הבת לתבוע מזונותיה לפי שהוא לא קיים תנאו ושמין לה ב"ד קרקע במזונותיה. ולפירש"י ז"ל בשיש בו קנין הוא ובעל הערוך פירש על משנה דאלו מגלחין איגרות שום שום היתומים אגרת מזון מזונות אלמנה עכ"ל. ונראית כוונתו מזון אלמנה דאת תהא יתבא בביתי וכן מזונות הבנות בנן נוקבן דיהוויין ליכי והטעם בכל אלו שאפילו לא נכתבו כמו שנכתבו הן ואין הכתיבה מועילה ומורידה בהם. ויתר דברי הבבא מפורשים במשנה ובגמרא שם:

כללו של דבר וכו'. עולה מן הסוגיות האמורות שם:

יד

כל השטרות הנמצאים וכו'. כתב הר"א ז"ל א"א דין זה אינו מחוור וכו'. ונראה שיצא לרבינו ז"ל מדאמר במתני' ובכל דוכתא לא יחזיר דמשמע לכתחילה ולא אמר ה"ז פסול. ואינו מוכרח והרשב"א הקשה עליו ותירץ הקושיא ולא הכריע: סליקו הלכות גזלה ואבדה בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף