מגדל עוז/שחיטה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שחיטה ו

א

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ב

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ג

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ד

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ה

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ו

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ז

נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:

ח

קני הכבד והם המזרקים שבהם הדם מתבשל אם ניקב אחד מהם טריפה: כתב הראב"ד ז"ל כמדומה לי שהוא סובר על הקנים דכבדא כריאה וכו': ואני אומר מחלוקת היא פ' א"ט בעובדא דההיא מחטא דאשתכח בחתוכא דכבדא כו' עד דמסיק בה רב אשי חזינן אי קופא לבר נקובי נקיב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סימפונא נקב ואתאי ופירשוה הגאונים ז"ל כדברי ר"מ ז"ל דקופא לבר ר"ל חוץ מן הסמפון וקופא לגאו רצה לומר תוך הסימפון וקרוב לזה פירשוה מקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ורש"י ז"ל והעומדים בשיטתו פירשוה דקופא לבר ר"ל חוץ מן הכבד וחוששין שמא ניקבה לאחר שיצאה לחוץ ולזה נוטה דעת ראב"ד ז"ל ועוד יש מפרשים לבר לצד חוץ שהוא כנגד ראש הבהמה ולגאו ר"ל לצד פנים שהוא גוף הבהמה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודברי ר"מ ז"ל מקובלים מפי רבותיו נ"ע מפי הגאונים ז"ל וכפי לשון הגמרא לא פחות ולא יתר דקדק על לשונו כמו שתדקדק על לשון הגמרא:

לפיכך מחט שנמצאת בחתוך הכבד וכו' עד הסמפונות הלכה ומותרת. פ' א"ט (דף מ"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל אין בכאן לא תבלין וכו': ואני אומר מוטעמת היא שכן נמצא בגירסת ספרד המשובחת בדברי רב אשי קופא לבר נקובי נקוב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סמפונות נקט ואתאי כלומר אי קופא לבר בודאי נקובי נקב דהא קמן שעבר ונקב הסמפון הואיל ונמצא בבשר הכבד וכאשר כתבתי קבלתי מפי הגאון ז"ל ואי ספק קאמר אמאי לא קאמר אימא נקובי נקיב ואתאי כמו שאמר בקופא לגאו אלא ודאי קופא לבר ודאי וקופא לגאו אומר על הספק וכלשון ר"מ ז"ל המדוקדק ואם הראב"ד ז"ל לא טעם גירסא זו מה יעשה לו ר"מ ז"ל:

ט

היתה מחט קטנה עד כבד שהתליע מותרת. פ' א"ט:

י

קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:

ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:

יא

קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:

ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:

יב

קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב"ד ז"ל אין זה מיושר עכ"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז"ל והראב"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר"מ ז"ל מה שכתב אבל ר"מ ז"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש"י ז"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור"ת ז"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז"ל ונגרר הראב"ד ז"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ולפי שמצא ר"מ ז"ל בשיטת רש"י ז"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר"מ ז"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:

ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב"ד ז"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:

יג

בהמה שהלעיטה דבר שנוקב עד תבדק: כתב הראב"ד ז"ל קשה בדיקת הדקין עכ"ל: ואני אומר מנהג הגאונים ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל הסכימו על כל דבר שצריך בדיקה שאין לנו לסמוך עלינו בזמה"ז אבל ר"מ ז"ל לא היה לו לכתוב בזה החבור אשר שמו משנה תורה אשר בא מארוכה לקצרה כמ"ש כמה פעמים:

כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ"ט) :

בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ"ק דחולין (דף ט') ופרק א"ט (דף מ"ט) :

יד

כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ"ט) :

בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ"ק דחולין (דף ט') ופרק א"ט (דף מ"ט) :

טו

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

טז

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

יז

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

יח

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

יט

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

כ

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

כא

בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א"ט (דף נ"ו) :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.