מגדל עוז/יבום וחליצה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ יבום וחליצה ג

א

האומר זה בני עד ומן היבום. פרק יש נוחלין (דף קל"ד) ובקידושין פרק האומר (דף ס"ד) :

ב

אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:

וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב"ב פרק יש נוחלין שם:

ג

אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:

וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב"ב פרק יש נוחלין שם:

ד

מי שזנה עם אשה כו' עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק החולץ (דף ל"ז) ופרק שני דכתובות (דף ל"ט) ופרק יש נוחלין (דף קל"ד) תסתיים שמעתא:

ה

נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ"ז) ופרק האשה שלום (דף קי"א) :
כתב הראב"ד ז"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב"ד ז"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ"ש בשם הראב"ד ז"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ"כ ר"י אלפס ז"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב"ם ז"ל ועוד פירש הוא ז"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ"כ ר"מ ז"ל מקוצי ונמצאו דברי ר"מ ז"ל נכוחים:

ו

נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ"ז) ופרק האשה שלום (דף קי"א) :
כתב הראב"ד ז"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב"ד ז"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ"ש בשם הראב"ד ז"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ"כ ר"י אלפס ז"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב"ם ז"ל ועוד פירש הוא ז"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ"כ ר"מ ז"ל מקוצי ונמצאו דברי ר"מ ז"ל נכוחים:

ז

נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ"ז) ופרק האשה שלום (דף קי"א) :
כתב הראב"ד ז"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב"ד ז"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ"ש בשם הראב"ד ז"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ"כ ר"י אלפס ז"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב"ם ז"ל ועוד פירש הוא ז"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ"כ ר"מ ז"ל מקוצי ונמצאו דברי ר"מ ז"ל נכוחים:

ח

היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי"ח) :

ט

היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי"ח) :

י

היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי"ח) :

יא

אע"פ שהאשה נאמנת עד כמו שביארנו. פרק האשה שלום (דף קי"ח) ופרק האשה בתרא (דף קי"ט) :

יב

לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי"ח) :

יג

לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי"ח) :

יד

הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

טו

הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

טז

הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

יז

הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

יח

הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי"ט) :

יט

האשה שהלך בעלה ובנה עד סוף הפרק. פרק האשה רבה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.