מגדל עוז/גירושין/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ גירושין ב

א

זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ"מ. פ"ב דעדיות ופ"א ופ"ב דגיטין (דף כ"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס"פ גט פשוט (דף קס"ז) :

ב

זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ"מ. פ"ב דעדיות ופ"א ופ"ב דגיטין (דף כ"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס"פ גט פשוט (דף קס"ז) :

ג

זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ"מ. פ"ב דעדיות ופ"א ופ"ב דגיטין (דף כ"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס"פ גט פשוט (דף קס"ז) :

ד

זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ"מ. פ"ב דעדיות ופ"א ופ"ב דגיטין (דף כ"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס"פ גט פשוט (דף קס"ז) :

ה

וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב"ד ז"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר"י אלפס ז"ל ס"פ התקבל (דף פ"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע"ב) שכתב הראב"ד ז"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר"ח ז"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב"ן ז"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר"מ ז"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח"כ מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר"י הזקן ז"ל:

ו

וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב"ד ז"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר"י אלפס ז"ל ס"פ התקבל (דף פ"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע"ב) שכתב הראב"ד ז"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר"ח ז"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב"ן ז"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר"מ ז"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח"כ מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר"י הזקן ז"ל:

ז

וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב"ד ז"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר"י אלפס ז"ל ס"פ התקבל (דף פ"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע"ב) שכתב הראב"ד ז"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר"ח ז"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב"ן ז"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר"מ ז"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח"כ מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר"י הזקן ז"ל:

ח

הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס"ג) :

ט

הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס"ג) :

י

הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס"ג) :

יא

הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס"ג) :

יב

האומר כתבו עד אינו גט. סוף פ"ק דגיטין (דף י"ג) ופרק התקבל (דף ס"ה) ופרק קורדיקוס משמע כן:

בד"א בבריא עד וליתן לה. פ"ק דגיטין ופ' התקבל וסוף מס' טבול יום:

יג

בריא שאמר כתבו גט וכו' עד ומת אינו גט. פרק התקבל גט (דף ס"ו) :

ספק הפיל עצמו עד שהרוח דחפתו. בירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל זה הספק בירושלמי מצא אותו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' הביאו זה הירושלמי מ"מ אותו חלוק מעל אתר ואחר שעה ביאור פשוט הוא ולא ספק:

וכן מי שהיה מושלך עד שאין מכירין. פרק המקבל (דף ס"ז) :

וכן מי שנפלו כו' עד שסופו למות. כסוגיין קמייתא דפרק קורדיקוס:

יד

מי שהיתה רוח רעה עד נכונה ומיושבת. פרק קורדיקוס:

טו

אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :

וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס"ו) :

טז

אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :

וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס"ו) :

יז

מי שנשא כשהוא פיקח עד נכונה ומיושבת. ביבמות פרק חרש (דף קי"ב) ובגיטין פרק קורדיקוס (דף ע"א) :

אבל אם נשא וכו' עד מוציא ברמיזה. בגיטין פרק הניזקין (דף נ"ט) ופרק קורדיקוס ופרק חרש ביבמות:

יח

המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס"ד) :

יט

המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס"ד) :

כ

מי שהדין נותן שכופין אותו כו' עד והוא גט כשר. במס' ערכין ס"פ האומר משקלי עלי (דף כ"א) ופ' המגרש (דף פ"ח) :

וכן אם הכוהו עכו"ם כו' עד גירש לרצונו. בכתובות ס"פ המדיר (דף ע"ז) ובגיטין פ' המגרש:

לא היה הדין נותן עד סוף הפרק. פ' הניזקין ופ' המגרש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.