מבחר הפנינים/מד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר החכם מזלות העולם הזה על הבורא שאין ממרין אותו כי אם בו ואין מגיעין מה שיש אצל הבורא כי אם בהנחתו:
ואמר אין מבקשין העולם אלא לעושר ולמנוחה ולכבוד. ומבקש העולם לא יגיע אליו. והפורש ממנו יהיה יקר בעזיבת הבקשה מבני אדם. ועשיר בשמחתו בחלקו. ומניח בגופו. בהוצאות העולם מלבו ומגיע לבקשתו בלא טורח ובלא עמל:
ואמר אין ראוי לחכם שישמח על רוב הממון ולא שיתאבל על מעטו. אבל ראוי לו שישמח בשכלו ובמה שקדם ממעשיהו הטוב. מפני שהוא בטוח שאין שוללים אותו מה [שכבר] קדם ואין נתפס על זולתו:
ואמר בקש מה שאתה צריך לו. ועזוב מה שאין אתה צריך לו. כי בעזיבת מה שאין אתה צדיך לו. תשיג מה שאתה צריך לו:
ואמר מי שאוהב חיים יהי שפל:
ואמר זכור עם כל טובה סורה. ועם כל צרה התקוה לאלהים שיעבירנה. כי בזה תתמיד הטובה ותנצל מן החטא:
ואמר מי שאינו רוצה בגזירות הבורא נפשו דואבת על העולם. ומי שאינו רואה שיש לבורא [עליו] טובה אלא במזון וכסות הוא בער. ומי שמביט אל מה שיש ביד זולתו מאריך דאגתו. ואין מעלה לכעסו ארוכה:
ואמר מה יתרון הרש על העושר! כי אינך רואה אדם שממרה הבורא להתרושש אך להעשיר:
ואמר אין האדם הומה על העולם עד שתדבק נפשו בארבע מדות. רש שאינו מגיע להעשיר. ודאגה שאין לה סוף. וטרדה שלא יפנה ממנה. ומאויים אשר אין להם תכלית:
ואמר מי שיקרה נפשו בעיניו קטן העולם בעיניו:
ואמר איזה היקר מבני אדם? מי שאינו משגיח העולם ביד מי שיהיה.
ואמר מי שייטיב החיים וידחה האבל? שידע האדם ערך העולם אצל עצמו וערך עצמו אצל העולם. שכבר נאמר כי מי שיקל אותו יכבדנו ומי שיכבדנו יקל אותו מפני שאחרית עשרו רש. וסוף גדולתו שפלות. ועקב שלותו מדוה:
והאדם בו כמו פרי האילן. אם לא יפסד באחד מן הפגעים. כאשר יכשל יבול:
והוא עוד כמו שסבבוהו חיות רעות ופגע האויבים בכל מוצא ומבוא שאם ינצל מקצתם יטרפוהו קצתם. ומי שהוא יודע העולם הידיעה הזאת לא ישמח לטובו. ולא ידאג לרעתו. כאשר אמר החכם העולם הזה רבו [בו] כמה יגונים ומה שהיה מששון הוא ריוח:
ואמר איזהו נדיב? מי שהתנדב בעולמו לתקן אחריתו:
ואמר חשוב לעולמך כאלו תחיה לעולם. ולאחריתך כאלו תמות למחר:
ואמר אין במדות הטובות כשתים. יגיעה ללא עולם. ושפלות ללא זלות:
ואמר הגדולה עם השפלות. והכבוד עם היראה. והעושר עם ההסתפקות.
ואמר החכם לחביריו יהי המות נקל בעיניכם כי מרתו ביראתו:
ואמר רפאות הנפש האמת והצדק. ונזקה השגת התאות הבהמיות:
ואמר מותו ברצון. תחיו בטבע:
ואמר המות שתי מיתות. מיתה רצונית. ומיתה טבעית. ומי שממית עצמו מיתת רצון. תהיה מיתתו הטבעית חיים לו:
ואמר מי שאוהב נפשו ימיתנה [מיתת רצון]:
ואמר [מי שאוהב את] הקנינים מקור האבל. תמעיטו קניניכם ותמעיט דאגתכם:
ואמר טוב שתכאב נפשך לאנשי הצרות משתשמח באנשי הנעימות:
ואמר דמיתי האדם בבקשת העולם כצמא שהגיע למים מלוחים כל אשר ישתה מהם יוסיף צמאו:
ואמר דומה האדם בבקשת העולם לכלב [רעב] שמצא עצם ולעס אותו. ומרוב לעסו יצא הדם מפיו והוא מוצץ הדם וחושב כי הוא מן העצם והוא מדמו. ובן האדם בעוד שהוא מתעסק בעולמו בבלתי עבודת האלהים הוא חושב כי הוא קונה והוא מפסיד מפני שהוא נתבע על מעשהו:
ואמר מי שלא דאג על מה שלא הגיע לידו נחה נפשו וזך שכלו ויאריכו ימיו:
ואמר תחלת מקראי האבל. אהבת העולם [הזה]:
ואמר מי שמתאבל על העולם התקצף על אלהיו:
ואמר שאדם אחד אמר לחכם [צוני] הורני. אמר אל תהי שמח במה שהגיעך מן העולם. ואל תדאג על מה שלא הגיע לך ממנו. והיה שמח במה שהקדמת ודאג על מה שהנחת. ופחד ממה שאחר המות:
ואמר שים החרטה מדתך הגיע אל השמחה באחריתך:
ואמר איזהו המצליח בסחורתו? אמר זה המוכר הכלה [וקונה] הקיים:
ואמר ממומי העולם שאינו נותן לשום אדם מה שראוי לו או שיוסיף לו או יגרע:
ואמר מי שמתחכם לדבר עברה יהי רחוק מתאותו וקרוב אל מגורתו:
ואמר מי ששם עבודת האלהים מסחרו יבואהו הריוח מבלי קרן:
הפרישות מן העולם פנאי ללב ומנוחה לגוף. ואהבת עולם טרדת הלב ויגיעת הגוף. ומי שידע האל לא ידאג לחסרון ולא ישתומם לא מן הטרף ולא מן בני אדם:
מי ששם דאגתו אחר הבורא יעביר ממנו דאגת העולם הזה והעולם הבא:
ואמר לכל לבב יש דבר שמטרידו. והטרדה בעולם משברת העצמות ומכלה המוח:
ושאלו לחכם האיך עניניך? ואמר איך יהיה ענין מי שהוא כלה בעמידתו ונגוע בבריאותו ונפגע מצד בטחונו:
ואמר לחכם. פלוני קנה הון גדול. אמר קנה ימים שיוציאנו בהם:
ואמר שמלך הודו נתן לאחד מעבדיו העומדים עליו כתב אחד ואמר לו כשתראה אותי כועס [הרבה] תנהו לי. והיה כתוב בו הרפה. כי אינך אלהים אבל אתה גוף כלה שיאכל קצתו את קצתו. וישוב רמה ותולעה ועפר:
והיה למלך שבא עבד קטן. צוהו שיעמוד לפניו בעת שיצוה להכות בני אדם בשוטים ויאמר לו אדוני המלך זכור יום הדין:
ואמר שחכם אחד מכר את קרקע בשמונים אלף דנרי זהב. אמרו לו ולמה לא תקצה מן הממון הזה מטמון לבניך? אמר לו אני אשימנו כולו מטמון לעצמי אצל הבורא ואשים הבורא מטמון לבני ונתנם כולם לצדקה:
ואמרו לחכם מת פלוני שהיה בחוזק בריאתו. ואמר הישנו בריא מי שהמות תלוי בצוארו?
ואמר שחכם ראה אדם אחד דואג. אמר אם דאגתך על העולם הזה כבר הניח לך אלהים ממנו. ואם דאגתך על העולם הבא. יוסיף לך האלהים דאגה:
ואמר כאשר יבין הנלבב את העולם ימצאנו אויב שלובש כסות אוהב:
ואמר שחכם אחד חלה. שאלו אותו האיך עניניך? אמר ומה יהיה ענין מי שרוצה ללכת בדרך רחוקה מבלי צדה. וירד אל בור במדבר מבלי צוות. ויבא לפני המלך שהקדים להתרות בו מבלי טענה. ומי שפוגע אלו הצרות מה יהיה ענינו?
אמרו לו ואחר כל זה מה יהיה? אמר מי שקנה הרב במעט והכיר כל אלו הצרות ומושל בתאות עולם קטן בעבור עולם גדול. אשריו ואשריו:
ואמרו שנמצא בארץ רומי אבן אחת כתוב עליה בכתב רומי. בן אדם עשה בעוד שתוכל לעשות והשלך על האלהים יהבך. ואל תתן לבך לראות [דאגת] יום שלא בא. שאם יהיה מימיך יביאהו הבורא על כרחך:
ואל תתמה על קבוץ הממון. כי כמה בני אדם מקבצים לבעלי נשותיהם. והמעטת האדם על עצמו רבוי באוצר זולתו. והמשכיל מי שנוכח בדברים האלה ועשה בהם:
ואמרו שנמצא בארץ יון על שער מדינה חרבה אבן כתוב עליה בכתב יוני. בן אדם אלו היית מעיין במעט שנשאר מימיך היית מואס במה שתקוהו ממעט מאוייך. והיית מקצר מחריצותך ותחבולתך. כי אחריתך להתחרט יום שתמעד רגליך. וימסרוך בני ביתך ואנשיך. ויניחו קרוביך. ויפרדו מעליך אוהביך. ולא תשיב לביתך ולא תוסיף עוד במעשיך:
ועוד היה כתוב בה. בן אדם רצית מן העולם בתאוה כלה ומנעימותיו במה שהוא חולף ומהונו במה שתוציא. תקבץ לנפשך העונות. ולבני ביתך הממונות. וכאשר תמות תשא עונותיך אל קברך ותניח ממונך לבני ביתך:
ואמר אדם אחד לחכם כמה רישך גדול. אמר לו אלו היית יודע מהו הרש. היית טורדת אותך החמלה על נפשך מהחמלה עלי:
ואמר שחכם אחד היה במדינה והיו אנשיה בצרה גדולה והיה מדבר דבריו ולא היה מרגיש לצרה. אמרו לו הלא תצטער למה שכלנו בצער? אמר להם לא. אמרו לו ולמה? אמר להם אם הייתי רואה אותו בחלומי לא הייתי מרגיש בו בהקיץ על כן לא אצטער על זה למה שאני רואהו. כי כאשר אשוב אל השכל האמת יהיו עניני העולם כחלום והעצה הברורה בהקיץ. וכמו שהנר עין האור כן השכל עין הנפש. וכאשר השמש אור העולם כן הנפש אור הגוף:
ואמר כי נמצא בארץ ערב כתב כתוב על שלשה קברים. על האחד כתוב איך יועם בחיים מי שיודע כי האלהים ידיננו על הטוב ועל הרע ויגמלנו כפעלו. ועל הקבר השני כתוב ואיך ינעם מי שיודע שהמות יבואהו פתאום ויסירהו ממלכות וגדולה וישכיבהו בבית חשך המעותד לו. ועל השלישי כתוב ואיך ינעם בחייו מי שהולך אל מערה שמכלה מראהו ומשנה זוהר פניו ומכלה גופו ועצמותיו.
ואמר החכם כמה פוגע ביום שלא ישלימהו ומיחל למחרת ואינו מימיו:
ואמר אלו הייתם רואים קצביו והליכותיו הייתם מואסים הממון ותהפוכותיו:
ואמר בן אדם טורח במה שישמח יורשו. והקבר יורש. במה שיטרח לו האדם:
ואמר הטוב שבעולמך מזוג. לא תאכל ממנו דבש [ממש] כי אם מעורב בארס:
וכאשר ישלם דבר שתקוה תועלתו. צפה לסורו כשתשמע נשלם:
ויראת האל העוז והכבוד. והתפארך בעולם הזה הוא החסרון [והבוז]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |