לחם משנה/עדות/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png עדות TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
דברי שאול - עדות ביוסף
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[עריכה]

אפילו אמרו שנים מאנשי אותה העיר וכו'. בפרק חזקת (דף מ"ג.) אמרו על ברייתא דתנו מנה וכו' ואיבעית אימא לעולם כדקתני עניים ממש ובעניים דראמו עלייהו והיכי דמי אי דקיץ להו ליתבו בי תרי מינייהו מאי דקיץ להו ולדיינו הב"ע דלא קיץ להו ואיבעית אימא לעולם דקיץ להו וניחא להו כיון דרווח רווח ע"כ. ופירוש רבינו מבואר אבל הטור דכתב בחשן משפט סי' ז' וז"ל אין מועיל סילוק לומר יתנו להם אחרים קצבתם וידונו אותם הדיינים וכו' משמע דמפרש מאי דאמר בגמרא ליתבו בתרי מינייהו שר"ל שיתנו אחרים מה שמגיע לשני דיינים ליתן ור"ל בתרי מינייהו כלומר בעד תרי מינייהו יתנו מאי דקיץ להו ואח"כ ידונו ולא ידעתי מי דחקו להטור לפרש כן לומר דאחרים יתנו דפשטא דגמרא משמע דהם יתנו ועוד דאם יתנו אחרים בני העיר בעדם אפשר דמשום ההיא הנאה שעושים להם שנותנים בעדם ידונו לזכותם וכן כתב הרב הנמוקי בפרק חזקת גבי שותפין מעידין זה על זה דאם קבל עליו אחריות דעלמא והוא פוטרו דאז ודאי לא יעיד לו דכיון דאיכא סרך הנאה חיישינן לומר דבשביל זה מעיד לו א"כ הכא נמי אמרינן הכי. לכך ודאי נראה דפירוש רבינו עיקר ודברי הטור תמוהים כדפרישית ועוד יש לתמוה עליו דבהלכות עדות סימן ל"ח כתב אפי' אמרו שנים מבני העיר אנו נתן דבר הקצוב עלינו וכו' והיינו כפירוש רבינו ואם כן למה נטה מזה הפירוש בהלכות דיינים:

הואיל והן סמוכין על בני העיר כו'. רבינו סובר דכשתירצו ואיבעית אימא לעולם דקיץ להו וניחא להו כו' איירי בענין דרמו עלייהו כתירוצא קמא דאי לא ראמו עלייהו מאי איכפת להו דרווח להו ובהגהות אשירי כתוב אמר תנו מנה לעניי עירי אין דנין וכו' אפי' בעניים דלא ראמו עלייהו ואפי' דקיץ להו דכיון דרווח רווח ע"כ ודבר תימה הוא כיון דלא ראמו עלייהו מאי איכפת להו דרווח להו וכדכתיבנא. ומה שאמר רבינו שהנאה להם שיתעשרו וכו' כתב הרב"י סימן ז' בח"מ דהוא דלא כרשב"ם דמפרש דכיון דרווח דיש להם מעות בריוח כלומר הרי יש להם מעות ולמה יתנו כלום כיון שאינם צריכים ע"כ. ולי נראה דהכל פירוש אחד וכוונת רבינו במ"ש כדי שיתעשרו ר"ל שלא יהיו צריכים להם דכיון דיהיה להם מעות למה יתנו להם כלום:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף