לחם משנה/עבודה זרה/י

לחם משנה ‏ עבודה זרה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין כורתין ברית וכו'. נראה דזה איירי כשידינו תקיפה ואנו עושין מלחמה עמהן כמו שנתבאר בהל' מלכים אין כורתין שלום אלא יהרגו אם לא ירצו שלא לעבוד עכו"ם. ומ"ש אם ראה אדם עכו"ם לא מעלין וכו' היינו בזמן הזה ואין ידינו תקיפה ולפיכך לא מעלין ולא מורידין:

אבל המוסרין והאפיקורוסין וכו'. בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ו.) אמרי תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן העכו״ם והרועים בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין אבל המינין והמסורות היו מורידין ולא מעלין אמר ליה אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות את המומרים ואת אמרת (מומר) מורידין סמי מכאן מומר. והקשו ולישני ליה כאן במומר אוכל נבלות לתאבון כאן במומר אוכל נבלות להכעיס. קסבר אוכל נבלות להכעיס מין הוא ובתר הכי איתמר מומר פליגי רב אחא ורבינא חד אמר לתאבון מומר וחד אמר להכעיס (מין וחד אמר אפילו להכעיס) נמי מומר הוא (ולא אפיקורוס) , ע״כ. ורבינו מדלא הזכיר כאן מומרים משמע לכאורה דס״ל דאוכל נבלות להכעיס אפיקורוס הוא דאל״כ למאן דאמר אוכל נבלות להכעיס מומר הוא לא סמי מכאן מומר דכאן במומר אוכל נבלות להכעיס וכאן במומר אוכל נבלות לתאבון ומדלא הזכיר מומר משמע דכמאן דאמר אפיקורוס ס״ל. וזה תימא שבהלכות תשובה פ״ג כתב רבינו ז״ל שנים הם המומרים המומר לעבירה אחת וכו' וסיים שם והוא שיעשה להכעיס אלמא דלהכעיס מומר הוי מדהזכירו עם המומרים ולא הזכירו עם האפיקורוסים שהזכיר קודם חמשה נקראין אפיקורוסין וכו' א״כ נראה דפסק שם כמאן דאמר אפיקורוס הוא עובד עכו״ם וקשה לרבינו מדידיה אדידיה. מיהו לזה י״ל דודאי דהוא פסק כמאן דאמר אוכל נבלות להכעיס מומר הוא ואע״פ שלא הזכיר כאן מומר סמך על מה שכתב סוף פרק י״א מהלכות עדות שכתב שם המוסרין והאפיקורוסים והמומרים לא הצריכו חכמים למנותם בכלל פסולי עדות שלא מנו אלא רשעי ישראל אבל אלו המורדין הכופרין פחותים הם מהעכו״ם שהעכו״ם לא מעלין ולא מורידין ויש לחסידיהם חלק לעוה״ב ואלו מורידין ולא מעלין ואין להם חלק לעוה״ב. הרי שהזכיר המומרין והמורדין שמורידין ולא מעלין. ואכתי קשה לי במ״ש רבינו בהלכות תשובה שנים הם המומרים וכו' וסיים במומר הראשון והוא שיעשה להכעיס דאיך כתב כן הרי אפילו למאן דאמר מומר להכעיס מומר הוא לא קאמר אלא אפילו מומר להכעיס דכל שכן לתאבון דהוי מומר א״כ איך כתב והוא שיעשה להכעיס הא לתאבון נמי מומר הוי וצ״ע:

ג

אין מוכרין להם בתים ושדות בא״י וכו'. שם פ' לפני אידיהן (עבודה זרה דף כ"א:) ופסק כר״י. ומ״ש מפני שיש בו שתים וכו' מפקיעה מן המעשרות וכו', ע״כ צ״ל שהוא מפרש מה שאמרו בגמרא מפקיעה מן המעשר כפירוש יש מפרשים שכתבו שם בתוס' דאתיא אפילו למ״ד אין קנין לעכו״ם בא״י להפקיע מיד מעשר מ״מ חשובה הפקעה מה שהיה עתה ביד עכו״ם והוא זורעה שאינו מפריש ממנו מעשר דאי מפרש כפירוש התוס' שפירשו דאתיא כמ״ד יש קנין לעכו״ם בא״י קשה לרבינו מדידיה אדידיה שהרי הוא ז״ל פסק בהלכות תרומות פ״ה דאין קנין לעכו״ם בא״י וכאן כתב שמפקיעה מן המעשר אלא ודאי שכונתו כמו שפירשתי:

ד

אף במקום שהתירו וכו'. משנה שם (דף כ"א.) ואמרו בגמרא מכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי וסתמא כר"מ דאי לר' יוסי בכל דוכתא מוגרי ע"כ. וא"כ קשה לכאורה על רבינו דכיון דהוא פסק כר' יוסי איך כתב לשון זה שהוא מורה כר"מ. ונראה דיש לפרש גם לשון זה לר' יוסי וה"ק שמפני שבארץ אסור להשכיר שדות והתיר להשכיר בתים והכא קאמר אף בדבר שהתירו דהיינו הבתים לא התירו אלא לבית דירה ולא חשש רבינו שנטעה בדבריו שהוא ז"ל פסק בפירוש כר' יוסי ולכך תפס לשון המשנה כדפרישית:

ואין מוכרין להן פירות וכו'. שם (דף י"ט) ופסק כר"י:

וכן אסור לספר וכו'. שם (דף כ'):

ה

מפרנסים עניי וכו'. בגיטין פרק הנזקין (גיטין דף ס"א):

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף