לחם משנה/נזקי ממון/יד

לחם משנה ‏ נזקי ממון יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ורחבן שמונה אמות וכו'. לפירוש הטור ז"ל שכתב דשמואל דאמר אריתא דדלאי אע"פ שלא יהיה רחב שמונה אמות מפסיק קשה דבגמרא אמרו נהר או שלולית שהן רחבים שמונה אמות משמע דאנהר נמי קאי שיהיה רחב שמונה אמות לכך נראה כפירוש רבינו ז"ל דפליגי רב ושמואל ולכך פסק כשמואל כדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל:

ז

ברוח שאינה מצויה תמיד וכו'. התוס' כתבו לשון הירושלמי על מתני' ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו אפילו ברוח שהעולם מתנהג בו שפעמים הוא בא ופעמים אינו בא:

טו

ובבשתו וכו'. בפרק כיצד הרגל אמרו לחייבו בארבעה דברים וכתב רש"י ז"ל אבל בבושת לא דאמרינן בשלהי פרקין ובבושת עד שיהא מתכוין וא"כ קשה על רבינו ז"ל שכתב בושת, ואולי איירי כשכיון להזיק ולא חש רבינו להאריך שכבר כתב בפ"א מהל' חובל ומזיק שבבושת צריך כוונה וכתב שם שכל שנתכוון להזיק אע"פ שלא נתכוון לבייש אפ"ה הוא חייב בבושת:

טז

והזיקו חייב לשלם וכו'. היינו בעת הנפילה והא הוי תולדה דאש אבל אם הזיקו אחר נפילה הוי תולדה דבור וכן אמרו בפ"ק אי בהדי דאזיל מזיק היינו אש ואם נפלו ברוח שאינה מצויה הוא פטור. קשה דהרי תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא שהרי היו יכולים ליפול ברוח מצויה כשהניחן בראש גגו. וי"ל דה"ק אם נפלו ברוח שאינה מצויה כלומר שלא היו יכולים ליפול באופן אחר אז פטור:

סליקו להו הלכות נזקי ממון בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף