לחם משנה/נזקי ממון/ה

לחם משנה ‏ נזקי ממון ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

עשרה תנאים התנה יהושע וכו'. ברייתא בסוף מרובה ואמרו שם בגמרא ותו ליכא והא איכא דר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים וכו' והא דר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא דתניא וכו' תנאי ב"ד הוא שיהא זה יורד לתוך שדה של חבירו וכתב הטור ח"מ בסימן רע"ד דכתב הרי"ף ז"ל שאין הלכה כר' יהודה ולא כר' ישמעאל וא"א הרא"ש ז"ל פסק כדבריהם והרב ב"י ז"ל כתב שם וז"ל והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' נזקי ממון כתב תקנות שתיקן יהושע והשמיט לדר' יהודה ולדר' ישמעאל ובפ"ו מהל' גזילה פסק בהדיא דלא כר' ישמעאל ובפי"ג מהל' נזקי ממון פסקה לדר' יהודה ונראה שדעת כדעתו הרי"ף ז"ל. ומ"מ מדחזינן בפרק המניח מהדרי אמוראי בתראי לאוקמה למתניתין כר' יהודה הלכתא כוותיה ומיהו במאי דקאמר שהיא מתקנת יהושע לית הלכתא כוותיה אלא כסתם ברייתא דס"פ מרובה דעשר תקנות תיקן ולא מני האי בהדייהו ומש"ה השמיטה בפ"ה מהל' נזקי ממון ע"כ. אך עדיין תימה דאמרינן התם והא כי אתא רבין אמר ר"י אחד אילן הנוטה ואחד אילן הסומך מביא וקורא שע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ אלא מאן תנא עשרה תנאים התנה יהושע ריב"ל הוא ופירש"י ז"ל ולא מתניתא דריב"ל אמורא הוא ור"י פליג עליה ע"כ וא"כ איך פסקה רבינו ז"ל לההיא דר"י בפ"ב מהל' ביכורים שכתב שם ואם היה אילן סמוך לחצר חבירו או נוטה לשדה חבירו אע"פ שחייב להרחיק מביא ממנו שע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ ע"כ. הרי כתב שם שהיתה תקנת יהושע כר"י וכאן פסק כההיא דעשרה תנאים וצ"ע:

חוץ משדה תלתן שזרעה לבהמה וכו'. כתב ה"ה ז"ל מפרש שם בגמרא שכשאינו עשוי ערוגות מוכיח שהוא לבהמה והרב סתם לפי שהכל הולך אחר המנהג ובהגהה אחת מצאתי שסמך רבינו ז"ל על מ"ש הוא ז"ל בהל' כלאים פ"ב ובמה ידע שתלתן זרועה למאכל אדם כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב ע"כ. ומכאן נראה דלא כה"ה ז"ל שלא הניח רבינו ז"ל הדבר במנהג אלא פירשו כמו שאמרוהו בגמרא וסמך כאן על מ"ש שם. והטור כתב בסימן רע"ד והוא שזרען לאכול הקנין או להאכיל התלתן לבהמה שאז העשבים יפין לה ונראה טעמו משום דאיכא שני תירוצים בגמרא האחד כאן לזרע כאן לזירים לזרע קשו לה עשבים דמכחשי לה לזירים מעלי לה וכו' ואי בעית אימא כאן לאדם כאן לבהמה ע"כ. ואית ליה לטור ז"ל דלא פליגי תירוצי אהדדי לענין דינא אבל רבינו אית ליה דפליגי ולכך פסק כלישנא בתרא ולא הזכיר אלא חילוק לזרעם לבהמה או לזרעם לאדם:

מתוכו של אילן ולא מחודו וכו'. פירש"י ז"ל לישנא קמא מאובו כלומר מענפים הרכים והדקים ולא מחודו מענפים הגדולים והגסים כאילן גמור לישנא אחרינא מחובו של אילן ממחבאותו מקום שיש ענפים הרבה דהיינו אמצע גבהו ולא מחודו מלמעלה ענף האמצעי שהוא עליון ועיקר האילן ע"כ. והטור ז"ל בסימן הנזכר כתב ובשאר אילנות לא יקטום אלא מן הענפים הדקים וממקום שיש שם הרבה ענפים וכו' אבל לא מהענפים שנתקשו כבר ולא מגזע האמצעי שבראש האילן שבאמצעותו ע"כ. נראה דנסתפק לו הי משתי הגירסאות והפירושים עיקר ולכך פסק דיד התקנה על התחתונה ולא יקטים לא מאובו ולא מחובו כשני הפירושים הנזכרים ומחמרינן ביה דאוקמינן הדבר על דין תורה כיון שלא נתפרשה התקנה. ורבינו ז"ל כתב מתוכו של אילן והיינו כפירוש בתרא של רש"י ז"ל דלקמיה גרסינן אובו והוא פרי מלשון אנביה שגיא (דניאל ד'):

ולא יפרוש קלע ויעמיד שם ספינה אלא בני השבט שהגיע הים לחלקם וכו'. טעמו דאמרו שם ימה של טבריא בחלקו של נפתלי ועוד שנטל מלא חבל חרם בדרומה וכו' ופירש"י ז"ל חבל חרם של מצודה היה לו בדרומה למשוך רשתו וכו' נראה ודאי דיש לו עדיפות על שאר השבטים כיון שהם בחלקו ונתנו לו מלא חבל למשוך רשתו ולכך ודאי פריסת קלע הותר לאותו השבט ומפני שהוא סובר דחכה ורשתות הכל אחד הוא כדברי ה"ה ז"ל ואם לא תאמרו כן לא יהיה עדיפות לאותו השבט וזו היא כוונת ה"ה ז"ל:

אבל אם נמצא על המצר וכו' מביאו לבית הקברות וכו'. בברייתא אמרו שם המוצא מת מוטל באיסטרטא וכו' שדה בור ושדה ניר מפנהו לשדה ניר וכתבה הטור ז"ל בסימן רע"ד. אבל רבינו ז"ל לא כתב אלא מביאו בבית הקברות דסובר דלאו דוקא קאמר הכי בברייתא אלא מביאו למקום קבורה ומפני זה אמר שם רב ביבי מתוך שניתן לפנותו מפנהו למקום שירצה. ואחרי כתבי זה ראיתי בהלכות טומאת מת בפ"ח מ"ש רבינו הא דמפנהו לשדה ניר וכו' אלא שעדיין קשה קצת שכתב שם מצאו בתוך התחום מביאו לבית הקברות מצאו על המצר מסלקו לצדדין וכו' וכאן השוה שניהם אלא שי"ל שסמך על מ"ש שם:

ז

והטבח לוקח וכו'. ה"ה ז"ל תמה למה לא כתב רבינו ז"ל בטבח ובלבד שלא ישהה את העגונה ותירץ דסמך על מה שהזכיר ברגל קודם לרגל ל' יום. ול"נ דאית ליה לרבינו ז"ל דכששאלו תלמידיו לר"ג מהו לשהות אטבח קאי ותירץ להם ר"ג מותר ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר ופליג ר"ג על רבנן על דרך שפירש"י ז"ל ופסק רבינו ז"ל כר"ג לכך כתב שלא תצא אלא תהיה בתוך ביתו כלשון ר"ג:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף