לחם משנה/ממרים/ו

לחם משנה ‏ ממרים ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

יראה לי שאין נזהר בכך וכו'. בהלכות ת"ת כתבתי על זה:

ז

עד היכן כבוד אב ואם וכו'. הקשה הרב בכ"מ דכיון דרבינו פסק משל אב היכי קאמר נטלו כיס זהובים שלו והשליכו לים הא למ"ד משל אב האי כיס זהובים הוי משל אב אבל אם היא משלו יכול למחות ודחק עצמו בתירוץ הקושיא ולי נראה לתרץ דרבינו אית ליה כדעת הרמ"ה שכתב הטור ביורה דעה סי' ר"מ דהא דבארנקי של בן מצי לאכלומיה דוקא מקמי דשדייה לים דאפשר דמימנע ולא שדי ליה אבל בתר דשדייה אסור לאכלומיה דמאי דהוה הוה והשתא כי שתיק הוי כבוד שאין בו חסרון כיס ומיחייב בגויה ע"כ, ומש"ה כתב רבינו אפי' נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו לים בפניו וכו' כלומר אחר שזרקו אין לומר לו כלום דאחר שזרקו אין להכלימו דאע"ג דקי"ל משל אב היינו דוקא שיוכל למחות בידו קודם שיזרקנו וכדברי הרמ"ה ועל דרך זה נפרש לשון הרי"ף ז"ל שכתב בעובדא דר' טרפון כלום זרק ארנקי שלך לים בפניך ולא הכלמתו וכתב שלך אע"ג דפסק משל אב ועם מה שכתבנו אתי שפיר משום דאיירי לאחר זריקה וכיון דכבר זרק אע"פ שיהיה ארנקי שלו אין להכלימו ומה שהקשה הרב"י שכתב כדי שיטול ארנקי שלו ויזרקנו לים וכו' אפשר לומר דשלו קאי אאב דהתם ודאי לא נוכל לתרץ דאיירי לאחר זריקה דבהדיא קאמר כדי שיטול ויזרקנו דמשמע דהוי קודם זריקה אלא נפרש דשלו קאי אאב שיטול כיס שלו האב וישליכו לים:

יא

אפילו היה אביו רשע וכו'. למה שהקשה הטור מהניח להם אביהם פרה גזולה דאמרו שם דאינו חייב להחזיר מפני כבוד אביהם היכא דלא עשה תשובה יש לתרץ דלאחר מיתה שאני ומה שאמר רבינו הוא דבחייו מכבדו אע"פ שלא עשה תשובה אבל התם דלאחר מיתה אינם חייבים בכבודו כיון דלא עשה תשובה אבל מה שתירץ הרב כ"מ קשה בעיני דא"כ למ"ד משל בן היכא דלא עשה תשובה אמאי אמרו שם בברייתא דאינו חייב משום כבוד אביהם דלא שייך האי תירוצא אלא למ"ד משל אב ולא למ"ד משל בן וכי תימא דמאן דאמר משל בן מוקי ברייתא דריש איזהו נשך (דף ס"ב.) בשלא עשה תשובה וחייבים להחזיר משום כבוד אביהם אע"פ שיהיה משל בן דהם ירשו זהו דוחק לומר דפליגי בפירושה דברייתא דהתם דלמר דוקא בשעשה תשובה ולמר אפילו בשלא עשה:

אלא יאמר לו אבא כך כתוב בתורה וכו'. בפ"ק דקידושין (דף ל"ב.) הקשו כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך ע"כ. ופירש"י מקרא כתוב בתורה כך ואומר לו המקרא וכו'. ונראה דלפירוש רש"י ז"ל החילוק שבין מקשה ומתרץ הוא דהיה סבור המקשה שאינו אומר לו עברת וכו' אלא אומר לו ראה אבא כי אין הדין כך שכך כתוב בתורה ולזה הקשה דהיינו עברת ותירץ המתרץ שאינו מזכיר לו כלל ממה שהוא עשה אם הדין כן או לא אלא מודיעו הדין והוא יבין מאליו אבל רבינו מפרש דהחילוק שיש בין המקשה ומתרץ הוא דמקשה סבר דבניחותא אמר לו וכיון דאמר לו בניחותא הרי הוא כאילו אומר לו שטעה ומודיע לו הדין ולכך מצערו ותירץ לו המתרץ דאינו אומר לו כן אלא דרך שאלה ואינו כאומר לו שטעה אלא כשואל הדין והוא דרך כבוד:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף