כף החיים/יורה דעה/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png פח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אפי' בשר חיה ועוף אסור להעלותו על שלחן שאוכל עליו גבינה וכו' וה"ה איפכא גבינה אסור להעלות על שלחן שאוכל עליו בשר בהמה חיה ועוף ש"ך סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' א'. לה"פ או' א' בל"י או' א' שפ"ד או' א' ברכ"י בשיו"ב או' א' בי"צ בעמ"ז או' ב' זבחי צדק או' א'.

ב[עריכה]

ב) שם. אסור להעלותו על שלחן שאוכל עליו גבינה וכו' ולא מהני להעמיד אצלו שומר שישגיח עליו. גן המלך או' ע"א. חי' רע"ק. [וע"ל או' ט"ז].

ג[עריכה]

ג) שם. אסור להעלותו על שלחן וכו' ודוקא בשר אסור להעלות על השלחן שאוכל חלב או איפכא משום דלא בדילי אינשי מיניה מפני שכל אחד היתר בפ"ע אבל מותר להעלות בשר נבילה על השלחן שאוכל עליו בשר כשרה. ש"ך סק"ב. פר"ח או' א' פר"ת או' א' לה"פ או' ג' בל"י או' ג' כריתי או' ב' שפ"ד או' ב' ברכ"י בשיו"ב או' ג' ער"ה או' א' בי"צ בעמ"ז או' א' ערוך השלחן או' ב' זבחי צדק או' ג'.

ד[עריכה]

ד) שם אסור להעלותו על שלחן וכו' וכן אסור להעלות על השלחן שאוכל עליו חלב מהותך שמא יאכלנו בחשבו שהוא שומן. פר"ת שם. זבחי צדק או' ד'.

ה[עריכה]

ה) וכן אסור להעלות לחם של איסור על השלחן כדרך שאסור בבשר וחלב. ש"ך סוף סק"ב. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. שפ"ד שם. ומיהו הברכ"י בשיו"ב שם כתב דאין הפרש בין לחם לשאר איסורים דגם בלחם לא גזרו דלא דמי לבשר וחלב. וכ"כ הער"ה שם. ויש להחמיר כדיעה ראשונה מטעם שכתב השפ"ד שם דלחם נמי לא בדילי מניה. זבחי צדק או' ה'.

ו[עריכה]

ו) שם. אסור להעלותו על שלחן וכו' ואין זה גזירה לגזירה שהרי בשר עוף בחלב גופא דרבנן ואנן נקום ונגזור שלא להעלותו על השלחן דהואיל והדבר ברור ומצוי לאכלם יחד הוי כחדא גזירה. לבוש. ועיין חולין ק"ד ע"ב ומש"ז או' א' מ"ש על דברי הט"ז סק"א.

ז[עריכה]

ז) כתב הא"ז יש ליזהר שלא להדליק בחמאה כי לפעמים נוטף חמאה למאכל בשר והוי בשר בחלב והוא אסור בהנאה עכ"ל ולא ראיתי נוהגין כן דא"כ לא להדליק בנרות של שומן ג"כ מה"ט שמא נוטף למאכל חלב וכל האחרונים לא הביאו הא"ז הנ"ל להלכה. בל"י או' ב' והשפ"ד סוף או' ח' כתב לחלק דחמאה מהותך יש לחוש ע"י נענוע ישפך משא"כ נר שומן עשוי כעין פתילה לא חיישינן שמא יטיף והב"ד הברכ"י בשיו"ב או' ב' וכתב ואני שמעתי דבמקום שמדליקין בנר חלב רבים מיראי ה' אין מביאין על השלחן ולא בבית התבשיל נר חלב דכמה תקלות יוצאין ואעפ"י שהוא פתילה זמנין דמטיף וכיוצא. וכן ראוי לעשות עכ"ל.

ח[עריכה]

ח) שם. אבל בשלחן שסודר וכו' מותר ליתן זה בצד זה. ובלבד שיהו מרוחקין בענין שלא ישפך או יתיזו ניצוצות מזה לזה.

ט[עריכה]

ט) [סעיף ב'] הא דאסור להעלותו על השלחן דוקא בשני בני אדם המכירים זא"ז. שאינם מתביישים זה מזה ויאכל כל אחד מחבירו. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ב' לה"פ או' ד' בל"י או' ד' והיינו אפי' אין להם אחוה וריעות דמקפידין זע"ז אפ"ה חיישינן. שפ"ד או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ג' זבחי צדק או' ו'.

י[עריכה]

י) ואם היו מרוחקים זה מזה בכדי שאינו יכול לפשוט ידו ולאכול עם חבירו ודאי שרי לד"ה בלי הכירא. ב"ח בשם רש"ל. כנה"ג בהגה"ט או' כ"ג. שפ"ד שם. בי"צ בעמ"ז או' ד' פ"ת או' ג' ערוך השלחן או' ח' זבחי צדק או' ז'.

יא[עריכה]

יא) ואם נדרו הנאה זה מזה מותרין לאכול בשלחן א' בשר וגבינה דכיון שהדירו מסתמא שונאים זא"ז. ש"ך סק"ב בשם הרא"ש. מנ"י על התו"ח כלל ע"ז או' כ"א. מש"ז או' ב' פ"ת שם. ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ח'.

יב[עריכה]

יב) והמודר הנאה מדבר או אוסר אכילה עליו אסור להעלות על השלחן. כ"מ בש"ך שם. פ"ת או' ב' זבחי צדק או' ט'.

יג[עריכה]

יג) ואפי' יחיד שיושב על השלחן ואין עמו שום אדם אחר אפ"ה אסור להעלות אפי' בשר חיה ועוף על שלחן שאוכל עליו גבינה. ביה"ל או' א' פר"ח בקו"א. ברכ"י בשיו"ב או' ה' בי"צ בעמ"ז או' ג' ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' יו"ד.

יד[עריכה]

יד) שם. אפי' הם מקפידים וכו' ואפי' אם אינם אחים כל שמכירים זא"ז אפי' הם מקפידים אסור דלא כרש"ל. ט"ז סק"ב. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ג' פר"ת או' ב' לה"פ או' ה' בל"י או' ה מנ"י שם או' כ"ב. שפ"ד או' ד' זבחי צדק או' י"ב.

טו[עריכה]

טו) שם. אפי' הם מקפידים וכו' לא שמקפיד מלהניח חבירו לטעום ממה שלפניו דבכה"ג שרי אלא שמקפיד שלא למחול כל א' בשלו. פר"ת שם.

טז[עריכה]

טז) שם. ואפי' המכירים אם עשו שום היכר וכו' ודוקא בב' בני אדם שרי ע"י היכר משום דאיכא תרתי שינוי ודעות אבל באדם א' אסור להעלות בשר עם גבינה בשלחן א' ולא שרי בהיכר כיון דליכא דעות. קהל יהודה בזה הסי' מיהו אפי' באדם א' אם עשה היכר והניח אדם א' עליו שומר להזכירו שלא יטעה מותר דהוי שינוי ודיעות זבחי צדק או' י"א. [וע' לעיל או' ב'].

יז[עריכה]

טוב) שם. ואפי' המכירים אם עשו שום היכר וכו' ואפי' יש להם הוצאה א' מהני היכר. ט"ז סק"ג. ש"ך סק"ה. כנה"ג בהגה"ט או' כ"ב. פר"ח או' ד' לה"פ או' ו' בל"י או' ו' הל"פ בסעי' ב' שפ"ד או' ה' בי"צ בעמ"ז או' ח' זבחי צדק או' י"ד.

יח[עריכה]

חי) שם. כגון שכל א' אוכל על מפה שלו. ואין אוכלין על מפה א' ואפי' חדשה. או"ה כלל מ' או' י"ד. כנה"ג בהגה"ט או' ח"י. זבחי צדק או' ט"ו.

יט[עריכה]

יט) שם. כגון שכל א' אוכל על מפה שלו וכו' והגם דמתחלה היו חלוקים במפות ואח"כ הביאו גבינה ובשר א"צ להכר אחר. כנה"ג בהגה"ט או' ך' ברכ"י בשיו"ב או' ו' זבחי צדק או' ט"ז.

כ[עריכה]

ך) שם. ונותנים ביניהם פת וכו' לחם שלם ולא פרוסה. לבוש או"ח סי' קע"ג. כנה"ג בהגה"ט או' כ"א. בל"י או' ז' ברכ"י בשיו"ב או' ז' והטעם כתב שם הכנה"ג דפרוסת פת אין כאן הכר שדרך להיות בשלחן פרוסות של פת אבל לחם שלם אין דרך להניחו בשלחן בשעת האכילה ומה שנוהגין עתה ליתן פרוסה של פת להיכר טעות הוא בידם עכ"ל והב"ד הברכ"י שם. ולפ"ז צ"ל דאין לאכול מאותו הלחם כל זמן שהבשר והגבינה על השלחן דאל"כ לא הוה שלם. ומ"ש השפ"ד בסוף הסי' שלא ראה בלבוש עיין מ"ש עליו הברכ"י שם.

כא[עריכה]

כא) כתבו האחרונים משם הרב בית יעקב סי' י"ב דמי שאכל בשר שצריך לשהות ו' שעות לא ישב אצל מי שאוכל גבינה שמא יושיט לו. אבל המש"ז או' ב' כתב ולא ראיתי נזהרין בזה וכולי האי לא גזרינן. והב"ד הברכ"י בשיו"ב או' ח' וכתב וכן עיקר. וכ"כ בס' כנפ"י וכ"כ תשו' מאהבה בסי' זה. ערוך השלחן או' י"א. זבחי צדק או' י"ח.

כב[עריכה]

כב) שם בהגה. אבל אם נתנו ביניהם כלי ששותין ממנו וכו' והב"ח פסק דאם שותין ממנו לא הוי היכר אעפ"י שאין דרכו להיות על השלחן ודברי הב"י והרב עיקר. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ה' הל"פ בסעי' ב' שפ"ד או' ו' בי"צ או' ג' ערוך השלחן או' ט' זבחי צדק או' י"ט. ומיהו אין ראוי לשתות מכלי א' האוכלין בשר וחלב דנדבק שיורי המאכל וכמ"ש הרב בהגה אח"כ ומיהו אם העמידו קנקן ושותין מכלים קטנים שפיר דמי. שפ"ד שם. בי"צ בעמ"ז או' ו' או כגון שמקנח כל אחד פיו מתחלה ואח"כ שותה. וכ"כ זבחי צדק שם. ועיין לקמן סוף או' כ"ז.

כג[עריכה]

כג) ואותו כלי זכוכית או של כסף שמערין מן הקנקן לתוכו פשיטא דלא הוי הפסק אם שותין ממנו דהא הדרך להניחם על השלחן. דמש"א. כנה"ג בהגה"ט או' ט"ו. זבחי צדק או' ך'.

כד[עריכה]

כד) שם בהגה. וכ"ש אם נתנו שם מנורה וכו' היינו ג"כ במקום שבלא"ה לא היתה המנורה עומדת שם דאל"כ לא הוי היכר דבכל שלחן צריכה המנורה להיות עומדת על השלחן. ט"ז סק"ד. וכ"כ הש"ך סק"ז דהיינו כשאין דרכה להיות שם כגון ביום ובכה"ג אבל אם דרכה להיות בלילה במקום הזה לא הוי היכר. כנה"ג שם או' י"ג. פר"ח או' ו' לה"פ או' ח' בל"י או' ט' הל"פ באו' ב' מנ"י על התו"ח כלל ע"ז או' כ"ג. כריתי או' ד' שפ"ד או' ז' חכ"א כלל מ' או' י"א. בי"צ בעמ"ז או' ז' ערוך השלחן או' ט' זבחי צדק או' כ"ב. ולדידן דדרך המנורה ליתנה תמיד סמוך לשפת השלחן אם נתן את המנורה בין שני הכלים ממש אפי' בלילה פשיטא דהוי היכר. כס"א או' ד'.

כה[עריכה]

כה) ואם דרך המנורה להניחה בקצה השלחן ולא באמצע השלחן ועכשיו הניחה באמצע השלחן לאות ולהיכר מהני והוי היכר. כריתי שם. שפ"ד שם. מש"ז או' ד' בי"צ בעמ"ז שם. זבחי צדק או' כ"ג.

כו[עריכה]

כו) וצריך שיהא ההיכר שביניהם דבר שאין אוכלין ממנו וקצת גבוה כגון מנורה וקנקן או"ה כלל מ' או' י"ג. ד"מ או' א'.

כז[עריכה]

כז) שם בהגה. ויהיו זהירים שלא לשתות מכלי אחד משום שהמאכל נדבק בכלי. והלכך אפי' הם בשתי שלחנות ואפי' שני אכסנאים אסור. או"ה שם או' י"ד. ד"מ שם. ש"ך סק"ח. כנה"ג שם או' ז' פר"ח או' ז' לה"פ או' ט' בל"י או' יו"ד. מנ"י שם או' כ"ד. בי"צ בעמ"ז או' ט' ערוך השלחן או' י"א. זבחי צדק או' כ"ד. אם לא שבעת השתיה יקנחו שפתותיהם יפה. ערוך השלחן. שם. ועיין לעיל סוף או' כ"ב.

כח[עריכה]

כח) שם בהגה. וכ"ש שלא יאכלו מפת אחד. משום דהא צריך לחתוך בסכין שאכל בשר או גבינה והוי דוחקא דסכינא ואוסר לאכול הפת עם מי שכנגדו. בי"צ בעמ"ז או' יו"ד. ועוד משום דזה ידיו מלוכלכות בבשר וכשאוחז בפת נדבק בו ואח"כ אוכל אותו האוכל גבינה. אם לא שנזהרין לחתוך בסכין נקי ויקנחו ידיהם יפה בעת שחותכין הלחם. ערוך השלחן שם.

כט[עריכה]

כט) שם בהגה. וכן נוהגין ליחד כלי של מלח לכל אחד בפני עצמו וכו' ונכון לכל בעה"ב ליזהר שיהיו לו שני כלים של מלח א' לבשר וא' לגבינה שמא יטבול בשר במלח וישאר שם שום מאכל ואח"כ יטבול גבינה ומכ"ש דאין למלוח בשר במלח שנשתמש בו לגבינה או איפכא. כנה"ג בהגה"ט או' ח' כס"א או' ה' ברכ"י בשיו"ב או' ט' זבחי צדק או' כ"ה.

ל[עריכה]

ל) ואני נוהג כשמביאין דבר של גבינה בשלחן להסיר כלי המלח מן השלחן עד שיאכלו הגבינה. כנה"ג שם. ברכ"י שם או' יו"ד. זבחי צדק או' כ"ו.

לא[עריכה]

לא) גם טוב לנהוג שכשרוצין לטבל איזה דבר במלח גבינה או בשר שלא יטבלוהו בתוך כלי המלח אלא שיקח מלח מן הכלי בידו ויתן על אותו דבר. כנה"ג שם. ברכ"י שם או' י"א. זבחי צדק או' כ"ז.

לב[עריכה]

לב) ואותם כשהמאכל תפל מבלי מלח לוקחים הכף ומטבילין במלח ואח"כ תוחבין הכף במאכל ואוכלים לא יפה הם עושים לפי שאותו המלח בולעת מבשר או מחלב ואח"כ נותנין אותה למאכל בשר או חלב. כנה"ג שם. ברכ"י שם או' י"ב. זבחי צדק או' כ"ח.

לג[עריכה]

לג) יזהר אדם כשחותך איזה דבר בשלחן מבשר או מגבינה שלא יהיו ניצוצות ניתזין ממנו לתוך כלי המלח שלא יבא ליתנה אח"כ בבשר או בגבינה ונמצא אוכל בב"ח. כנה"ג שם או' ט' ברכ"י שם או' י"ג. זבחי צדק או' כ"ט.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון