כף החיים/יורה דעה/פב

כף החיים ‏ יורה דעה פב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] סימני עוף טהור לא נתפרשו בתורה וכו' והמינים האסורים כ"ד האמורים בתורה. בתורה כתיבי עשרים מיני עופות טמאים ומדכתב למינה למינו למינהו למיניהם ילפינן עוד ארבעה. פרישה או' ג' כנה"ג בהגה"ט או' ו' ור"ל כיון דילפינן מריבוי הכתוב הו"ל ככתובים בתורה.

ב

ב) [סעיף ב'] כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם הר"ז אוכל וכו' פי' תרתי בעינן ואם באחת מהנה אינו בקי אין לאכול כל עוף שאינו מהם. פר"ת או' ב'.

ג

ג) שם. ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד. אבל אינו נאמן לומר עוף זה התיר לי רבי חכם. הכי איתא בגמ' חולין דף ס"ג סוף ע"ב. ומ"מ אם ת"ח מעיד על עוף שמקובל הוא שטהור נאמן ובפרע האידנא שאין לנו צייד אלא מסורת. רש"ל פא"ט סי' קט"ו. ש"ך סק"א. כנה"ג בהגב"י סוף או' מ' פר"ח או' ג' בל"י סוף או' ב' ועיין לקמן או' י"ג.

ד

ד) שם. ונאמן הצייד וכו' הכא מיירי בעוף שאין אדם מכיר אותו ולכך נאכל ע"פ מסורת הצייד. ולא דמי למסורת המקומות דכיון דיש מקומות שאוכליה אותו אוושא מילתא ובמקום שאין אוכלים אותו ודאי ידעו שיש מקום שאוכלים ואפ"ה חזינן דלא אכלי ויש לדון שנהגו איסור או מפני טמאים הדומים או שנחלקו בקבלתם. הרב בני חיי. מחב"ר או' א'.

ה

ה) שם. והוא שיוחזק אותו נייד וכו' כלומר אותו רבו צייד. ש"ך סק"ב. פר"ת או' ב'.

ו

ו) שם. כל עוף שהוא דורס ואוכל וכו' פי' שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן וכעין דרוסת הנץ ושאר עופות לעיל סי' נ"ז. ש"ך סק"ג וכתב שכ"ה דעת הש"ע. וכ"כ הפר"ח או' ד' וכתב שכ"ה דעת הש"ע. אבל ר"ת והרשב"א פי' שדורס ואוכל היינו שדורס ואוכל חי ומיהו אכילת זבובים ושקצים חיים לא חשבינן ליה דורס ואוכל. ורש"י כתב שכל עוף הנותן רגלו על האוכל כשהוא אוכלו ומחזיקו ברגליו שלא ינוד ולא ינטל כולו אצל פיו הוא דרוסה. וכן דעת הרמב"ם בפי' המשנה. פר"ח שם. מהריק"ש בהגהו' על הש"ע. ביאור הגר"א או' ד' מש"ז או' א' וכתב דנ"מ האידנא דאם נאכל במסורת וראינו שדורס דקבלה בטעות הוא (כמ"ש לקמן או' י"א) יש להחמיר ככל הפירושים.

ז

ז) שם. או שקולע מן האויר ואוכל וכו' פי' כשמשליכין לו לאכול קולעו לפיו מן האויר ואוכל ואינו מניחו לארץ קודה שיבלענו. רש"י חולין ס"ה ע"א. ב"י פרישה או' ד' ע"ז סק"ב. פר"ח או' ה' כריתי או' ג'.

ח

ח) שם. ואם ידוע שאינו דורס יש ג' סימני טהרה אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף ביד וכו' אלו הד' סימנים רמוזים בתיבת צפו"ר. דהיינו אותיות שניות מהד' סימנים אות צ' מאצבע ואות פ' מזפק ואות ו' מדורס ואות ר' מקרקבן והם אותיות צפו"ר. האר"י בשער הפסוקים פ' ראה. וכ"כ הרשב"ץ בס' מגן אבות ח"ג דף ס"ג ע"ב. מחב"ר או' ב' זבחי צדק או' ד'.

ט

ט) שם. אצבע יתירה. י"מ שכל שיש לו ד' אצבעות זהו שיש לו אצבע יתירה לפי שיש עופות שאין להם אלא ג' ואין זה נכון. ורש"י פי' אצבע שאחורי אצבעות וגם זה אינו מחוור. והעיקר כמ"ש הר"ן והרא"ה בבד"ה שהאצבע האמצעי שבאותן ג' אצבעות שלפניו שהיא גדולה ויתירה מחברותיה קרוייה אצבע יתירה. פר"ח או' ו' לה"פ או' א' כריתי או' ד'.

י

י) שם. אלא א"כ יש להם מסורת וכו' ונראה דאם יש להם מסורת שוב א"צ לבדוק אחר שום סי' דאפי' ידוע שאין לו סי' מהג' סימנים דהיינו שידוע שאין לו זפק ולא אצבע יתירה ולא קרקבנו נקלף מותר במסורת כל כמה דלא חזינן דדרס ודין זה אמת לכל השיטות. ש"ך סק"ו כנה"ג בהגב"י או' כ"ה. פר"ח או' ז' הל"פ בסעי' ב' כריתי או' ז' שפ"ד או' ו' חכ"א כלל ל"ו או' ד' מק"מ או' א' ערוך השלחן או' ל"א. זבחי צדק או' ה'.

יא

יא) מיהו אע"ג דיש להם מסורת אי חזינן דדרס או שחולק את רגליו אין לסמוך על המסורת וקבלה בטעות הוא. רש"ל פא"ט סי' קט"ו. לבוש בסעי' ג' ש"ך שם. כנה"ג שם. בל"י או' ב' הל"פ שם. שפ"ד שם. חכ"א שם. מק"מ שם. ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ו' ובראינו שדרס יש להחמיר לכל הפירושים של דריסה כמ"ש לעיל או' ו' יעו"ש.

יב

יב) וכן אם ראינו שקולט ואוכל מן האויר ואינו מניחו על הארץ עד שיבלענו לא סמכינן על המסורת ואסור. לבוש שם. שפ"ד שם. ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ח'.

יג

יג) שם. אלא א"כ יש להם מסורת וכו' הבא להעיד מסורת חדשה שאין מכירין אותו יצטרך שהוא בר סמכא ומעיד על אנשי מדינה או מדינה אחרת שהוא מנהג פשוט שם ואכלו. או שמקובל מפי אדם גדול שכדאי הוא לסמוך על עדותו דודאי דייק שפיר ותא חזי מאן דאסהיד עלה אבל איניש דעלמא דאסהיד או שראה או שמע מאיניש דעלמא אהא לא סמכינן דילמא לא דייק שפיר ובשנוי מעט מתהפך ועביד דטעי ואכה"ג קאמר תלמודא והוא שיהיה בקי בהם ובשמותיהם וזה אינו נמצא האידנא כלל. מהרי"ל בתשו' סי' ק' כנה"ג בהגב"י או' ל' פר"ח או' א' כריתי או' א' שפ"ד או' א' מחב"ר או' ח' חכ"א כלל ל"ו או' ט' זבחי צדק או' ט' ועיין לעיל או ג'.

יד

יד) בר אווז שקורין בל"א ווילד"י ענ"ט הם מותרות. פר"ח סי' פ"ו או' ו' שו"ת חב"י סי' ל"ב. בל"י או' א' כריתי בסוף קו' פני נשר אשר בסוף סי' פ"ו. מחב"ר או' ד' זבחי צדק או' יו"ד. ועיין לקמן סי' פ"ו או' י"ט.

טו

טו) עוף שקורין לערכי"ן בל"א הוא עוף טמא. שו"ת חב"י שם. בל"י שם. מחב"ר או' ה' זבחי צדק או' י"א.

טז

טז) עוף שקורין בעיר ארגי"ל גא"ג איל מה כאותם שגדלים בים אסורים. אמנם העופות שקורין שם לברא"ך בין של בצעים בין של נהרות וגם מה שקורין לזווא"ש הם מותרים. שו"ת בית יהודה דף קט"ו ע"ב רבו מהר"ש צרור. מחב"ר או' ו' זבחי צדק או' י"ב וכתב וכן יש בעירם עופות שגדילים על המים וקורין אותם גא"ט אל מא"י הם אסורין ואין אוכלים אותם בעיר בגדאד יע"א.

יז

טוב) ועל עוף הנקרא מירל"ו עיין מ"ש דבר שמואל סי' קע"ד שאמרו כי בעיר ליוורנו אוכלים אותו ולא נתברר לו יעו"ש ואני ראיתי מסורת של עיר ליוורנו ומנאוהו לעוף מירל"ו בין הטהורים. מחב"ר שם. וכתב זבחי צדק או' י"ג דבמדינת בגדאד יע"א יש צפור מבעלי השיר וקורין אותו בלבל בלשון ערב"י ואפשר דהוא המירל"ו הנז' ובמדינתנו לא ראינו ולא שמענו שום אדם שאכל הבלבל ואין לנו בו מסורת שהוא מותר עכ"ד.

יח

חי) עוף שהנוצה שלו מהודרת ויש לו בכרבלתו קצת נוצות כמו ורדים וכל גופו יפה חוץ מרגליו שהם שחורות אסור לאכלו והוא הטוו"ס ובלשונם קורין אותו פאו"ן כנה"ג בהגב"י או' ל"א ובתשו' שבסוף קול בן לוי סי' כ"ג וסי' כ"ד. שפ"ד או' ח' מחב"ר או' ז' זבחי צדק או' י"ד וכתב שבמדינתם קורין אותו טוו"ס ואין אוכלים אותו.

יט

יט) הסיגואיניי"א המקננת בבתים הגבוהים יש מקומות שנוהגים בה היתר ויש מקומות שנוהגים בה איסור וסוברים שהיא חסידה הכתובה בתורה. ב"י בשם רי"ו. והרא"ש בתשו' כלל ך' דין ך' כתב דבארצנו ובספרד אין אוכלים אותה וכך אלו מקובלים בארצנו ומה נעשה למקום שאוכלים אותה יעו"ש והב"ד ב"י. וכן הסכים הפר"ח או' ט' לאסור כדברי הרא"ש. והב"ד זבחי צדק או' ט"ו וכתב ויתכן שזהו שקורין במדינת בגדאד יע"א לגל"ג או לקל"ק שהיא מקננת במקומות הגבוהים ואומרים שהיא חסידה הכתובה בתורה שכן תרגם אותה ר' סעדיה גאון על התורה אל לגל"ג יעו"ש ואין אנו אוכלים אותה כהוראת הרא"ש עכ"ד.

כ

ך) מה שקורין בערב"י כוכל"ך אסור ואין נוהגין לאכלו במדינת בגדאד. זבחי צדק או' ט"ז.

כא

כא) מה שאנו קורין תרנגול ענגלש"י הינ"ר מותר אעפ"י שהודו כפוף כדוכיפת מ"מ כל סי' טהרה יש בו. כנה"ג בהגב"י או' כ"ז. זבחי צדק או' י"ז וכתב ויתכן שזהו שקורין אותו בבגדאד יע"א די"ך אל הנ"ד והוא בא מערי הנדייא והם אוכלים אותו.

כב

כב) עוף שקורין טרפפ"א אוכלין באושטרי"ך ואגפיהם ובאלו הגלילות אסורין. מהרי"ל בתשו' סי' ק' כנה"ג שם או' כ"ט. לה"פ או' א' בל"י או' א'.

כג

כג) אותם אווזות שראשי חרטומיהם שחורות הם מותרות ודלא כמי שאסר. פ"ת או' א' משם בית אברהם בקו' משפט שלום. זבחי צדק או' י"ח וכתב וכן בעיר בגדאד יע"א מביאים כמה פעמים אווזות שראשי חרטומיהן שחורות ואוכלים אותם. ועיין לקמן סי' פ"ו או' ך' שיש מקומות שנוהגין לאסור וע"כ יש לילך אחר המנהג.

כד

כד) בעיר בגדאד יע"א יש מיני אווזים קטנים הרבה כמדת בני יונה הקטנים והוא מין שליו וקורין אותו בל' ערב"י גיט"א המנהג בעיר בגדאד יע"א כפי הקבלה מאבותיהם שאוכלים אותם שהוא מין טהור. זבחי צדק או' י"ט.

כה

כה) עוד יש בעיר בגדאד יע"א מין אחר והוא ג"כ קטן וקורין אותו בערבי דרא"ג ואין להם קבלה בו ונוהגין בו איסור. זבחי צדק או' ך'.

כו

כו) הזרזיר וכן קורין אותו בערבי זרזור כל' חכמים הוא אסור. הרמב"ם פ"א מהמ"א. כנה"ג בהגה"ט או' ה' זבחי צדק או' כ"א.

כז

כז) מסקינן בגמ' (חולין ס"ב ע"א) דסנונית לבנה אי ירוקה כריסה אסירא ואי חוורא כריסה שריא. וכתב הרשב"א כתה"ב סנונית הדרה בבתים אם כריסה לבנה מותרת ואם לאו אסורה ובמקומות האלו לא ראינו מי שנהג בה היתר אף בכריסה לבנה. וגם רי"ו כתב סנונית הדרה בבתים טהורה והוא שכריסה לבנה והוא הגילונדרינ"א והעם נהגו בה איסור. ב"י. וכתב הש"ך בנה"כ דהוא הצפור דרור אלא דאיכא צפור דרור טמא ואיכא טהור יע"ש. וכתב זבחי צדק או' כ"ב דהוא מה שקורין בערב"י סנ"ד והנ"ד והוא שחור ונוהגין שלא לאכלו. ומיהו בכריסה לבנה לרפואה שרי אף בחולי שאין בו סכנה כיון דמדינא דגמ' שרייא ולא אסיר אלא ממנהג ובמקום רפואה יש להקל. שו"ג מחו' סוף או' א' ומיהו צפור קטן הדר בבתים וקורין אותו בערבי עצפו"ר המנהג לאכלו כמ"ש לעיל סי' מ"ב או' ע"ו יעו"ש. ועוד עיין בדברינו לאו"ח סי' שט"ז או' א' בענין צפור דרור יעו"ש.

כח

כח) [סעיף ג'] י"א שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אווז וכו' משמע דתרווייהו בעינן חרטומו רחב וכף רגלו רחב. ש"ך סק"ז. כנה"ג בהגב"י או' ל"ה. פר"ח או' ח' כריתי או' ח' שו"ג או' ט"ו. ומ"מ לדידן אין נ"מ דכבר פסק רמ"א דאין לאכול שום עוף אפי' חרטומו וכף רגלו רחבה וג' סימנים אסור אלא נ"מ היכא דלא פשט האיסור כהרב בהגה עכ"פ בעינן ג' סימנים וכף רגלו וחרטומו רחבה אבל לדידן אין מהני אלא מסורת. שפ"ד או' ז'.

כט

כט) שם הגה. וי"א שאין לסמוך אפי' על זה ואין לאכול שום עוף אלא במסורת וכו' והכנה"ג בהגב"י או' ל"ד חולק וכתב דגם האו"ה ורי"ו מודים לפסק הש"ע דלא כהגה יעו"ש וכן הסכים הפר"ח או' ט' דלא כהגה. אמנם הרב זבחי צדק או' כ"ד כתב דאנן יתמי דיתמי ואין לנו אלא דברי מור"ם ז"ל דאפי' בהני אין לסמוך אלא על המסורת ומיהו בשעת הדחק יש לסמוך על מרן ז"ל וכנה"ג ופר"ח להתיר עכ"ל וא"כ כיון דאפי' בהני אין לסמוך רק על המסורת לא הארכנו בסי' עופות כיון דעיקר המסורת.

ל

ל) [סעיף ד'] מי שהוא ממקום שנוהגין איסור וכו' והלך למקום שיש להם בו מסורת יכול לאכלו במקום שהלך לשם וכו' ואין כאן משום נותניו עליו חומרי מקום שיצא משם (כמ"ש באו"ח סי' תס"ח) שהרי מה שאין אוכלין אותו שם הוא אינו מצד האיסור אלא בשביל חסרון קבלה שלא קבלו בו היתר מאבותיהם וגם איסור לא הורו להם. כ"כ הרא"ש. ט"ז סק"ה. ש"ך סק"י. ועיין באו' שאח"ז.

לא

לא) [סעיף ה'] אם שאר מקומות שאין להם מסורת יכולים לאכלו על סמך מקום שיש להם מסורת יש מי שאוסר ויש מי שמתיר וכו' בדינים אלו נפל מחלוקת בין הפו' ולענין הלכה כיון דאיסור הוא נקטינן כחומרי דמר וכחומרי דמר דלהולך ממקום למקום אין להתיר אלא כשהמקום שיצא משם או שהלך לשם אין נוהגין בו לא איסור ולא היתר אבל אם נהגו בו איסור אף אם נהגו כן שלא על פי מסורת אסור וכ"ש אם נהגו בו איסור ע"פ מסורת אבל המקומות עצמם אסור לאכול ע"פ קבלת אחרים אעפ"י שלא נהגו בו לא איסור ולא היתר. כנה"ג בהגב"י סוף הסי' בל"י או' ג' מחב"ר או' ט' זבחי צדק או' כ"ה.

לב

לב) וכל זה מיירי בעוף שהיו נוהגין בו איסור היה מחמת שלא הגידו להם אבותיהם שהם מותרים אבל בעוף הבא לפניהם בעיר א' שלא נהגו בו לא איסור ולא היתר להיות שלא בא לפניהם עד עתה ומשו"ה אין להם קבלה ומצאו עיר אחרת שאוכלין אותו עוף בקבלה פשוט הוא דלכל הדעות דין הוא שתסמוך עיר אחת על קבלת חברתה. פר"ת או' ד' בד"ה אלא דנראה וכו' זבחי צדק או' כ"ו.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---