כף החיים/אורח חיים/תרפו

כף החיים ‏ אורח חיים תרפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בחנוכה ופורים מותר להתענות וכו'. דהוה אמינא דאסור משום דכתיב במגילת תענית שאותם ימים שאין מתענין בהם שחכמים עשאים יו"ט גם לפניהם ולאחריהם אסור ואף דבטלה מגילת תענית בשאר יו"ט הנז' שם מ"מ בחנוכה ופורים לא בטלה ואסיר להתענות בהם קמ"ל דמ"מ מותר להתענות לפניהם ולאחריהם דלענין זה בטלה מגילת תענית אף בחנוכה ופורים. ט"ז סק"א:

ב

ב) שם. מותר להתענות לפניהם וכו'. וה"ה דמותר לספוד לפניהם ולאחריהם. הרמב"ם פי"א מה' אבל. ב"י. ועיין לקמן סי' תקצ"ו סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

ג

ג) שם. מותר להתענות לפניהם וכו'. והב"ח כתב לאסור תענית בלפניו דחנוכה ומותר בהספד אבל לאחריו הכל שרי יעו"ש. והב"ד שכנה"ג בהגב"י או' א' בסי' זה ולעיל סו' תר"ע בהגה"ט או' א' וכ"ה דעת הפר"ח בסי' זה. שו"ת שע"א סי' מ"ג. ומ"ש בכנה"ג בהגה"ט סי' תר"ע דאף ביום שלאחר חנוכה אסור והביאו מ"א בסי' זה סק"א הא"ר בסי' תר"ע או' ב' כתב דחזר בו בשכנה"ג ממ"ש בכנה"ג ומ"ש המחה"ש ליישב דברי כנה"ג הנז' כבר דחה זה הא"ר שם יעו"ש. וע"כ אין להחמיר בלאחריו ובפרט כי כ"ה דעת הש"ע וכמה פו' להתיר אפי' לפניו:

ד

ד) הרב מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י א"ח שער ז' סי' א' אסר בערב חנוכה לגזור תענית. ושם סי' ב' תשו' להרב מהר"ש שהעלה דמותר לגזור ת"צ אף במקום שנהגו שלא להתענית ערב חנוכה. ושם סי' ג' תשו' ממהר"י זיין סובב הולך על תשו' מהר"ש הנז' ולחזק דבריו הראשונים וכתב דהמשמרה היו עושים אותה בכ"ג כסליו. ברכ"י סי' תר"ע או' ג' וכן הראנ"ח בתשו' ח"ב סי' ה' אסר לגזור תענית בכ"ד בכסליו. והב"ד כנה"ג בהגה"ט סי' תר"ע ומ"א בסי' זה סק"א. א"ר שם או' ב':

ה

ה) יש נוהגין להתענות לפני חנוכה תמורת ערב ר"ח ואין לשנות מנהגא אבל לכתחלה לא ינהוג כן. מ"א שם א"ר שם. ומ"מ נראה דהנכון לעשות התרה ולהתענות בכ"ג בכסליו לאפוקי נפשיה מפלוגתא וגם בלא"ה הוא מקדים ואינו מתענה בזמנו ויש לעשית המציה מושלמת מכל הצדדין:

ו

ו) אחד שהתענה כמה שנים בערב חנוכה הוי נדר בטעות. שו"ת הר הכרמל סי' יו"ד. והב"ד השע"ת סי' תר"ע או' ב' וכתב עליו דאין להקל בזה כיון שאפשר בהתרה ע"י חרטה שאילו היה יודע שיש איסיר בזה לא היה מתענה היום עכ"ל ור"ל שאילו היה יודע שיש איסור בזה למ"ד לא היה מתענה היום אלא ביום שלפניו:

ז

ז) ולפי סברת הב"ח ושכנה"ג והפר"ח (שכתבנו לעיל או' ג') דאין מתענין ערב חנוכה נראה דהוא הדין אם התענה בשבת תענית חלום ויום ראשון שצרין למיתב תענית לתעניתו הוא ערב חנוכה אין להתענות וכמ"ש הרב המפה לעיל סי' רפ"ח סעיף ד' לענין חנוכה עצמו יעו"ש. שו"ג סוף אות א':

ח

ח) [סעיף ב'] מתענין בי"ג באדר. וקבלוהו עליהם לחובה ולת"צ לכל דבר משום שבו נקהלו בימי מרדכי ואסתר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים וסליחות ותחנינים ומסתמא היו מתענים בו ביום שכן מצינו במדרש שמשה רבע"ה היה מתענה ביום שנלחם עם עמלק ומפני שאנו מקיימים ימים הפורים לזכר אותו הנס גם כן צריכים אנו לעשות כמותם בענין התענית והסליחות והתחנונים. לבוש. ובס' מגיד משרים פרשת ויקהל כתב הטעם לתענית זה כדי להכניע כח השטן מלקטרג על מה שאוכלין ושותין ושמחים בפורים יעו"ש:

ט

ט) שם. מתענים בי"ג באדר. ויש מתענים לילה ויום. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ב:

י

י) יכולין בני עיר לתקן בהסכמה ובחרמות עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם מעתה ועד עולם לעשות פורים יום להם שנעשה להם נס ואפ' אם הולכים לשכון בעיר אחרת לא תסור מעליהם התקנה ההיא עד עולם. הר"מ אלשקאר סי' מ"ט והר"א קאפסאלי והרדב"ז בתשו' כ"י. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' א' מ"א סק"ה. ואם הנס נעשה באדר א' יעשו באדר א' ובאדר ב' יעשו באדר ב' עו"ש שם. ועיין לעיל סימן תקס"ח או' ע"ד:

יא

יא) ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות פורים י"א לעשות בשנת העיבור באדר ב' וי"א לעשותו באדר א' אלא א"כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני. מהר"ש הלוי סי' ט"ז. כנה"ג בהגה"ט. מ"א שם. וכתב שם המ"א דממ"ש בסי' תקס"ח סעי' ז' מוכח דיש לעשות באדר שני. וכ"נ דעת הברכ"י או' ז' יעו"ש. וכ"כ מ"ב או' ח'. ועיין לעיל סי' תקס"ח סעי' ז' ובדברינו לשם או' ע"ו:

יב

יב) יום פורים שקבלו עליהם אנשי עיר קנדיא בי"ח בתמוז ראוי לאסור מלאכה לנשים הואיל ועל ידן נעשה הנס ואם יש נשים שעושות מלאכה ראוי לבעליהן למחות בהם שלא יעשו מלאכה בפרסום. מהר"א קאפסאלי בתשו' כ"ו. כנה"ג שם:

יג

יג) נהגו האנשים שלא לעשות מלאכה אין להם היתר. מהר"א שם. כנה"ג שם:

יד

יד) ומי שאירע לו נס שעושה פורים בכל שנה בשביל אותו נס ונפל יום פורים שלו בשבת (ר"ל ומנהגו להתענות יום שלפני הנס) שיתענה ביום ו' וראיתי נוהגין להתענות ביום ה' ואין להם על מה שיסמוכו. כנה"ג שם:

טו

טו) שם. ואם חל פורים באחד בשבת מקדימין להתענית וכו'. לפי שרגילין להרבות בו בסליחות ותחנונים ולא יתכן לעשות כן בע"ש שלא יוכלו להכין צרכי שבת. טור. והב"ח כתב דכיון דתענית זה נדחה מזמנו אין קובעין אותו בע"ש מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה גם שלא יצום בהכנסת שבת דמקצת ע"ש כשבת יעו"ש. ולא דחינן ליה לאחר פורים משום דבעינן דומיא לנס שהיה התענית קודם פורים כמ"ש לעיל או' ח' ועיין לעיל סי' תק"ן או' ט"ז:

טז

טז) מתענין בי"ג באדר. חתן בתוך ימי חופתו נראה מדברי הב"ד סי' תע"ו דלא יתענה לא צום אסתר ולא עשרה בטבת וכיוצא ולעיל סי' תקמ"ט אות ב' כתבתי בשם הריטב"א שיתענה ארבע צומות. ברכ"י אות ו' ומשמע הא תענית אסתר אינו מתענה. וכ"כ הער"ה אות ד' דחתן ובעל ברית יתענו בכל ארבע צומות אבל בתענית אסתר יש להקל לפי טעם הריטב"א יעו"ש. ועיין לקמן אות כ"ח ולעיל סי' תקמ"ט אות ט' ואות יו"ד:

יז

טוב) שם הגה. ותענית זה אינו חובה וכו'. נראה דסברא זו אינה אלא לרש"י דס"ל דתענית זה אינו אלא מנהג בעלמא ולכך יש להקל בו לעת הצורך אבל לשיטת ר"ת דסברי הרא"ש והטור כוותיה וכ"נ דעת הש"ע דכתב סתם מתענין בי"ג באדר ודאי דאין להקל בו אם לא לחולה כדין ארבע צומות. מט"י:

יח

חי) שם בהגה. כגון מעוברות או מניקות. והיינו לפי מ"ש בהגה לעיל סימן תק"ן סעיף א' דעוברות ומניקות נהגו להחמיר בג' צומות קמ"ל דהכח יש להקל אבל לפי מ"ש הש"ע סי' תקנ"ד סעי' ה' דעוברות ומניקות בג' צומות אחרים פטורות מלהתענות בלא"ה הם פטורים דלא חמיר תענית זה משאר ג' תעניות הנז':

יט

יט) שם בהגה. כגון מעוברות וכו'. וכ"ש חיות כל שלשים ימים דבכלל חולה שאין בו סכנה הוא. וכ"כ הב"ח. עו"ש או' א' ועיין לעיל סי' תקנ"ד סעי' ו':

כ

ך) שם בהגה. כגון מעוברות וכו'. ולע"ד משמע מהגמ"נ שיש להם להתענות יעו"ש וכן מבואר בב"י רסי' תרפ"ז בשם או"ח וכ"מ במהרי"ל בשם הר"ש אפי' ביולדת לכן נראה להחמיר אם לא שהן חלשות מאד וכן ביולדת כל ל' אפשר להקל אף למנהגינו בסי' תקנ"ד סעי' ו' יעו"ש. א"ר או' ב':

כא

כא) שם בהגה. שאם מצטערים הרבה וכו'. כתב ה' ישועות יעקב דלא קאי אלא אכואבי עינים אבל מעוברות אעפ"י שאין מצטערות יעו"ש. וכ"נ דאי במצטערות אפי' בשאר תעניות נמי שרי כמ"ש בסי' תק"ן (סעי' א' בהגה) כ"ש בתענית זה דרובא דרבוותא סברי דאיני אלא מנהג ודלא כה' גור אריה חא"ח סי' ל"ה עי"ש. שש"א:

כב

כב) שם בהגה. ויפרעו אח"כ. היינו רק לכואבי עינים וכדומה אבל עוברות ומניקות א"צ לפרוע אח"כ כדמשמע לעיל סי' תק"ן סעי' א' וסי' תקנ"ד סעי' ה' ולא חמיר תענית זה משאר תעניות הנז' וגם בכואבי עינים וכדומה נראה דא"צ לפרוע אלא א"כ אין מתענים אלא להרוחה אבל אם הרופא אמר שתענית מזיק להם א"צ לפרוע אח"כ וכמו עוברות ומניקות שמתחלה לא גזרו ע"ז. ועיין לעיל סי' תק"ן או' ד' ואו' ו':

כג

כג) שם בהגה. אבל שאר בריאים לא יפרשו וכו'. אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית. ב"י בשל שה"ל מ"א סק"ד. מ"ב או' ו':

כד

כד) ומי שהיה בא בדרך ושכח שמתענים יום ה' ואכל ושתה ובלילה בא לביתו ושמע שהעולם התענה היום יתענה ביום מחר בע"ש בכדי לקיים מצות הצומות וזעקתם הכתיבים במגילה שהוא כד"ת. שברי ח"ג סי' ן' שע"ת או' ה' מ"ב או' ג'.

כה

כה) מהרי"ל לא היה מגיד ההלכה בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ"נ הוכיח מהגמ' שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם. מ"א סק"ג. וכ"ז מיירי לילך לישיבה אבל ללמוד הקבוע בבה"מ אינו בכלל זה דאין בזה כ"כ ביטול צרכי סעודה. א"ר או' א' מ"ב שם:

כו

כו) ואין אומרים צדקתך באותה שבת שחל פורים למחר כמו שא"א תחנונים בערב פורים בחול כך א"א צדוק הדין בשבת שהוא ערב פורים. מ"ב שם:

כז

כז) שם בהגה. מותר לאכול על המילה וכו'. משמע אפי' יותר מיו"ד. והט"ז סק"ב כתב דהוראה זו לאו דסמכה היא אלא יאכל סעודת המילה בלילה כמו ביום הכפורים וט' באב יעויין שם וכן הוא דעת א"ר או' ו' י"א בהגה"ט. מט"י. וכתב ח"א כלל קנ"ה או' ג' דכפי הנראה המנהג כט"ז שהרי לא ראינו לעשות הסעודה ביום עכ"ל. וכ"פ קיצור ש"ע סי' קמ"א או' ג':

כח

כח) וכתב שם ח"א דבעלי הברית מותרין לאכול ביום ה' וא"צ להתענות ביום ו' יעו"ש וכ"כ קיצור ש"ע שם. אמנם עיין לעיל סי' תקמ"ט או' יו"ד מה שהבאנו פלוגתא בזה יעו"ש. ועוד עיין לעיל או' ט"ז. נמצא דדבר זה של חתן ובעל ברית אם מתענין תענית אסתר וגם בדחוי איכא פלוגתא והלכה הרופפת בידך הילך אחר המנהג ואי א"א לעמוד על המנהג המיקל לא הפסיד. ועיין לעיל סי' תקנ"ט סעי' ט' ובדברינו לשם בס"ד:

כט

כט) [סעיף ג'] יש מתענים ג' ימים וכו'. פי' בה"ב אחר פורים. ב"י סי' תכ"ט. מ"א סק"ה:

ל

ל) שם. זכר לתענית אסתר. ואעפ"י שאותן היו בניסן לא רצו להתענות בניסן לפי שבו נגאלו אבותינו ממצרים והוקם בו המשכן. טור. לבוש. במדרש וצומו עלי ג' ימים וכי אפשר לאדם לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום. ופי' הריב"ש סי' תי"ו שלא היו ג' צומות רצופים אלא בלתי רצופים כגון בה"ב אלא שבכל אחד יפסיק מבע"י כמו ביוה"כ ולזה אמר לילה ויום. א"ר או' ח' מיהו בגמ' יבמות קכ"א ע"ב משמע שהיו רצופים וכן פירש"י במגילה דף ט"ו ע"א יעו"ש:

לא

לא) משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר. תענית דף כ"ט. מ"א סק"ה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---