כף החיים/אורח חיים/תרפא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] במו"ש אין מבדילין בנר חנוכה וכו'. נראה דדוקא כשיברך תחלה על הדלקת נ"ח אין להבדיל עליהן אח"כ אבל יכול לברך תחלה על הנר להבדלה ולכבותה ולחזור ולהדליקה למצות נר חנוכה ועדיף טפי למיעבד הכי דכיון דעביד ביה מצוה חדא ליעבד ביה מצוה אחריתי אלא דכיון דק"ל דלאחורי אפוקי יומא עדיף טפי נוהגין להדליק נר חנוכה תחלה ושוב א"א להבדיל טליו אפי' לאחר שדלק כשיעור. ב"ח. עט"ז. מ"ב או' א' ומיהו מ"ש אפי' לאחר שדלק כשיעור זהו לפי סברתו אבל לפי פסק הש"ע לעיל סי' תרע"ב סעי' ב' לאחר שהודלק כשיעור שרי אלא שכבר כתבנו שם או' כ"א דכמה אחרונים קיימיה בשיטת הב"ח דאם הניח השמן בנר בהתם אפי' לאחר שהודלק כשיעור אסור ליהנות ממנו יעו"ש:
ב[עריכה]
ב) [סעיף ב'] מדליקין נ"ח בבהכ"נ קודם הבדלה. כ"כ ב"י בשם התה"ד סי' ס' דמדליקין נ"ח בבהכ"נ קודם הבדלה כדי לאחר אפוקי יומא והרד"א כתב שיש מדליקין אותה אחר שמבדילין על הכוס ואח"כ יאמר יפתח ה' וכו' עכ"ל ב"י. ופסק כאן בש"ע כהתה"ד. וכ"כ בד"מ דמהרי"ל ואגור וכלבו כתבו כדברי התה"ד. וכן נוהגין להדליק קודם הבדלה עכ"ל ועיין לקמן או' ד':
ג[עריכה]
ג) ומי ששכח אתה חוננתנו יבדיל ואח"כ ידליק דהא נהיגי עכשיו האנשים שלא להדליק קודם הבדלה שבתפלה כמ"ש סי' רצ"ט א"כ אסור להדליק כיון שלא הבדיל ואע"ג שיכול לומר המבדיל בין קידש לחול וידליק מ"מ כיון שי"א לעולם מבדילין תחלה א"כ בכה"ג יש לעשות כוותייהו ומ"מ בצבור לא יעשה כן רק יאמר המבדיל בין קודש לחול וידליק וא"כ יבדיל. מ"א סק"א. מ"ב או' ב' ועיין לעיל סי' רצ"ט סעי' יו"ד:
ד[עריכה]
ד) שם הגה. וכ"ש בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל וכו'. וכ"כ הלבוש. וכ"כ המאמ"ר או' א' דכן מנהגם. אלא שכתב שם הלבוש די"ח בביתו מבדיל תחלה ואח"כ מדליק דאין שייך כאן אחורי אפוקי יומא כיון שכבר הבדילו בבהכ"נ וכן הט"ז האריך הרחיב בזה ומסיק להלכה ולמעשה הגם שכבר נהגו בבהכ"נ להדליק של חנוכה תחלה מ"מ ראוי לו להבדיל בביתו ברישא והדר להדליק נ"ח יעו"ש וכתב המש"ז או' א' כי כ"ה מנהג אביו הרב כפסק הט"ז וכי"א שכתב הלבוש וכ"ה נוהג ואין לגעור בשום אדם כי יש לו על מה לסמוך יעו"ש וכ"כ המחה"ש דבבהכ"נ אין לשנות שום מנהג ובביתו דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. וכ"כ הברכ"י ובספרו מחב"ר דאין למחות ונהרא נהרא ופשטיה יעויין שם. וכ"כ בספרו מו"ב אות ש"ב דהנכון להדליק אחר ההבדלה ונהרא נהרא ופשטיה עכ"ל. וכתב היפ"ל ח"ב דכ"ה מנהג עירו אזמיר להבדיל בבית תחלה ואח"כ להדליק וכתב שכ"ה נמי מנהג שאלוניקי וקושטא כמ"ש הרב ב"ד סי' תע"ד והרב רב דגן הלוי דף קנ"ח ע"ד. וכן המנהג בעה"ק ירושת"ו יעו"ש. וכ"כ אביו הרב ברו"ח סימן זה ובספרו מל"ח סימן כ"ז אות י"ז יעו"ש. וכ"כ הרב בן א"ח פרשת וישב אות כ"א וכתב שזהו הדרך הנכונה יותר:
ה[עריכה]
ה) שם בהגה. שהרי כבר הבדיל בבהכ"נ. הלשון מגומנם דאם כבר הבדיל בבהכ"נ למה צריך עוד להבדיל ואפשר לומר בשביל אנשי ביתו וכמ"ש לעיל סימן רצ"ו אות נ"א יעויין שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |