כף החיים/אורח חיים/תרעט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] בע"ש מדליקין נר חנוכה תחלה וכו'. כ"כ הבה"ג דאי מדליק של שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי של חנוכה דהא קבליה לשבת והתו' כתבו שאין הקבלה תלויה בהדלקה ויכול להדליק של שבת תחלה ואח"כ של חנוכה כ"ז שלא קבלו לשבת. והב"ד הטור. וכתב ב"י ולענין מעשה נ"ל דמדליק של חנוכה תחלה דאף לדברי החולקים על בה"ג אם רצה להדליק של חנוכה תחלה רשאי עכ"ל ולכן פסק כן בש"ע. וכ"כ בד"מ דאנו נוהגין להדליק של חנוכה תחלה וכ"כ במנהגים שלנו עכ"ל וכ"כ הב"ח דהעולם נהגו כבה"ג. וכ"כ הברכ"י אות א' דהעיקר כמו שפסק מרן דבזה יוצא ידי כל הדיעות וכן הסכים הרדב"ז בתשו' ססי' תשנ"ז והאריך בזה ועוד איכא טעם כעיקר על דרך האמת דנ"ח ברישא ואח"כ נר שבת דמעלין בקודש וכן ראוי לנהוג עכ"ל וכ"כ בס' בגדי ישע דאין לזוז מפסק הש"ע. וכ"פ ח"א כלל קנ"ד אות ל"ה. וכ"כ לעיל סי' תרע"ח סוף אות ב' בשם הכוו' והטעם בסוד יעו"ש:
ב[עריכה]
ב) שם. בע"ש מדליקין נר חנוכה תחלה וכו'. ואם קודם מנחה או אח"כ עיין לעיל סי' תרע"א סעיף ז' בהגה ובדברינו לשם אות ע"ח ואו' ע"ט יעו"ש:
ג[עריכה]
ג) שם. ואח"כ של שבת. מיהו בדיעבד שהדליק של שבת תחלה ולא קבל עליו במחשבתו יכול הוא להדליק של חנוכה אח"כ כיון שלא קבל עליו את השבת. לבוש. ונראה דבאשה המדלקת כיון שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקתה כמ"ש לעיל סימן רס"ג סעיף יו"ד א"כ לא תדליק שוב של חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק. מ"א סק"א. וכ"פ ח"א שם. והט"ז סק"א כתב דגם באיש שהדליק נר שבת ושכח להדליק של חנוכה אסור לו להדליק של חנוכה אח"כ אלא יתן לאחר להדליק ולא כלבוש יעו"ש. אמנם הא"ר אות ב' כתב דבאיש ליכא מנהגא ומותר להדליק יעו"ש. וכ"ה דעת האחרונים כמ"ש לעיל סי רס"ג אות ס"ד יעו"ש:
ד[עריכה]
ד) ואשה שהדליקה נר שבת קודם שאינה יכולה עוד להדליק נ"ח אלא אחר אותו אחר יברך להדליק והיא תברך שעשה נסים ושהחיינו אם הוא בליל א' ואם הוא ביום שני או ג' תברך שעשה נסים דלא גרע מראייה. א"א אות א' מ"ב אות א' וצריך אותו אחר לכוין להוציאה בברכתו וגם היא תכוין לצאת כנודע:
ה[עריכה]
ה) שם הגה. ומברך עליהם כמו בחול וכו'. משום דכיון דא"א בענין אחר חשוב הכשר מצוה. תה"ד סימן ק"ב. מ"א סק"ב. ודוקא אחר פלג המנחה כמ"ש סי' תרע"ב וכ"מ בב"ח. מ"א שם. א"ר אות א' ח"א כלל קנ"ד או' ל"ה. וכ"כ הפר"ח דמ"ש בעוד היום גדול היינו שיהיה מפלג המנחה ולמעלה הא לא"ה הוו ברכות לבטלה ומצות חנוכה לא קיים עכ"ל ופלג המנחה היינו שעה ורביע קודם הלילה ואם הדליק קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולהדליקה קודם ביה"ש ולברך עליהם. דה"ח אות א':
ו[עריכה]
ו) ומשמע שצריך ליתן שמן בנר שידליק בצאת הכוכבים חצי שעה. א"א אות ב' מאמ"ר אות ב' מחה"ש סק"ב. ח"א שם. דה"ח אות ד' מ"ב אות ב' ואם לאו הוי ברכתו לבטלה. ח"א שם. ואם אין לו כל כך שמן ונרות גדולות עכ"פ אחת מהם יהיה דולק השיעור הזה. מ"ב שם. ונראה שיתן השיעור באותו נר הנוסף שמדליק איתו תחלה אחר הברכה. ועיין עוד מזה לעיל סימן תרע"ב סעיף א' ובדברינו לשם בס"ד:
ז[עריכה]
ז) ואסור להניח לעכו"ם בשבת שיכבה נרות חנוכה בלילה ולחזור ולהדליקן בבקר שאין נכון לעשות כן כיון שהיא מלאכה גמורה דאו' ואי משום פרסומי ניסא הוי מצוה הבאה בעבירה וגם לא מצינו בשום מקום מצוה זו שיהיו צריכים להיות דולקים בערב ובבקר משום פרסום ניסא. שבו"י סי' ע"ו בסופו. שע"ת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |