כף החיים/אורח חיים/תרנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] מקבלת אשה הלולב וכו'. ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי דכיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל. רש"י סוכה מ"ב ע"א על המשנה ועל הגמ' ופירושו זה לפי שיטתו דס"ל כהרמב"ם דאין הנשים מברכין על מ"ע שהזמן גרמא אבל לר"ת דמתיר לברך מפרש כפשוטו קמ"ל כיון דראוי לה לעצמה ליטול ולברך אין בו משום איסור טלטול. ב"ח. ועיין לעיל סי' תקפ"ט סעי' ו' ובדברינו לשם או' כ"ג:

ב[עריכה]

ב) שם. מיד בנה או מיד בעלה וכו'. הא דהקדים בנה לבעלה משום דעל הרוב יש להם בנים וכשגומר נותנו לבנו להוליכו לבית ולכן הקדים בנה שהוא הרוב כמ"ש בחידושאי למס' סוכה דף מ"ב ע"א:

ג[עריכה]

ג) שם. ומחזירתו למים. ומי שהוא עשיר יכול לעשות ליתנו בכלי זהב דהיא סגולה שלא יכמוש כמו שהיו עושין במקדש כמ"ש הרב מעש"ר פ"ז ה' כ"ב. רו"ח:

ד[עריכה]

ד) שם. ומחזירתו למים וכו'. משמע דוקא אם מחזירתו למקומו אך לתוך כד אחר של מים שלא היה שם וכ"ש אם לא היה במים מעיקרא אין להשימו במים אך מור"ם והכנה"ג הי' של"ו מתירין. מהר"ם ן' חביב בספר כפות תמרים. ברכ"י או' ג' ונראה דלא אסר מהר"ם ן' חביב אלא בשבת אבל ביו"ט כיון דמותר להוסיף ואף להחליף לא אסיר אלא משום טרחא משמע דה"נ מותר להניחו במים אחר. ער"ה או' א' וכ"ה בהדיא בכפות תמרים על מס' סוכה דף מ"ב דבשבת איירי כיעו"ש. וכ"כ בדרשות מהרי"ל ה' לולב דאם לא נתן הערבה במים קודם יו"ט מותר ליתנן שם ביו"ט. וכ"נ דעת המש"ז אות א' ובא"א אות ב' דליתן ביו"ט לולב למים שלא היה במים מתחלה שרי ורק להחליף להסיר אותו המים ולהניח אחר דיש טירחא יתירתא אסור יעו"ש. ועיין לעיל סי' של"ו אות ע"ט:

ה[עריכה]

ה) אם יש בהדס פרחים שנפתחים ע"י המים אין מחזירין ההדס. כפות תמרים שם. ברכ"י אות ד' ועיין לעיל סי' של"ו או' ע"ח:

ו[עריכה]

ו) אתרוג אין נותנין במים דאפי' פחות מכדי שרייה מ"מ מתקלקל הוא. א"א או' ב' ועיין לעיל סי' תרמ"ח או' ק"א:

ז[עריכה]

ז) וכתב בתשו' חת"ס חיו"ד סי' פ"א שיש לנהוג בחג שחל בשבת להוציא הלולב והמינים ע"י עכו"ם בתוך מעת לעת שלא יפסלו ע"י כבישה ובתשו' בנו כתב סופר א"ח סי' קכ"ד כתב דרבים קמו עליו דלא נמצא כבישה רק בדבר מאכל וטרח שם לקיים מילי דאבוה אלא שכתב אבל מה שחוץ למים אין לו דין כבישה ואם יש בו שיעור יוצאין בו יעו"ש. שד"ח מע' ד' מינים סי' ב' או' ב':

ח[עריכה]

ח) וכתב באו"ח בזה"ז שאין לולב ניטל בשבת אם שגג והוציאו מן המים אין מחזירין אותו למים שהרי הוא כאבן לענין טלטול. ב"י. והיונו כשהניחו במקום אחר שאם הוא בידו למה לא יניחנו במקום שירצה כיון שאין לחוש משום זריעה כשנותנו או כשיחזירנו למים. מהריק"ש י"א בהגה"ט. ער"ה או' א' מיהו בס' בגדי ישע כתב דאע"ג דפסקינן בשבת לענין מוקצה דאם נוטלו בידו מוליכו לאיזה מקום שירצה אבל להחזיר למים הוי כמו תיקון ואינו מותר יעו"ש. וכ"נ דעת המש"ז או' א' וכ"ה דעת ביכורי יעקב. מ"ב או' ג' ועיין עוד לקמן סי' תרנ"ח סעי' ב' בהגה ובדברינו לשם בס"ד:

ט[עריכה]

ט) שם. אבל לא תחליף המים. דטורח הוא לתיקוני מנא. רש"י. ט"ז סק"א. מ"א סק"ב.

י[עריכה]

י) שם. ובחו"ה מצוה להחליפם וכו'. מכאן דמנהג כשר וטוב לתת הלולב וערבה במים שלא ייבשו. מרדכי בשם הרא"ם. ב"י. מ"ב אות ד':

יא[עריכה]

יא) שם הגה. ונוהגין ליקח כל יום חו"ה ערבם חדשה וכו'. מן האילן הא ביו"ע אסור ע"י עכו"ם כבסי' תרנ"ם הא ערבית שמונחים במים ובלולב יבש מותר ומצוה הוא שאין מוקצה הואיל והכינה מאתמול. א"א או' ב':

יב[עריכה]

יב) שם הגה. ונוהגין ליקח כל יום חו"ה ערבם חדשה וכו'. וכתב א"ז סי' תרנ"א תמה אני על מנהג העולם שלוקחים בכל יום ערבה חדשה ותיחבין באגודה ומתוך שמושכין למטה כדי שיהא למטה מן ההדס נישרין עלי הערבה ויש קורעין בכוונה ואינם מבחינין דלפעמים היו רוב העלים ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם יו"ט הערבה שלימה עם הלולב ויתן הלולב במים ולא ליקח בכל יום חדשה יעו"ש וכ"כ בספרו א"ר סי' תרנ"א או' ה' וכתב שם אם לא שיעשני בענין שלא ינשרו העלין יעו"ש:

יג[עריכה]

יג) שם בהגה. ולקשרה בלולב וכו'. דהיינו שיקשור אותה מבחוץ עם הלולב ולא כאותן שתוחבין אותה באגד דכבר קרא תגר על מנהג זה בא"ר דעי"ז שהוא מכניס ומוציא תמיד לפעמים נושרין רוב העלין וגם בלא"ה י"ל דלא מקרי אגד כהלכתו שאין זה קשר ממש כיון שמכניס ומוציא לכן יתיר הקשר לגמרי ויחזור ויקשור וזה דוקא בחו"ה אבל ביו"ט אסור לעשות כן דאסור לקשור. בכורי יעקב. מ"ב או' ה':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון